חיים גורן

חיים גורן
	אין תמונה חופשית
לידה	1946 (בן 78 בערך); ראשון לציון, פלשתינה (א"י)
מקום לימודים	אוניברסיטת חיפה; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מנחה לדוקטורט	רות קרק, אלכס כרמל
מוסדות	המכללה האקדמית תל-חי

חיים גורן (נולד ב־1946) הוא גאוגרף-היסטוריון ישראלי, מתמחה במעורבות מעצמות אירופה בארץ ישראל ושכנותיה במאה ה-19 ובתולדות המחקר המדעי של האזור באותה תקופה. פרופסור אמריטוס במכללה האקדמית תל-חי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורן נולד ב-1946 בראשון לציון, אחיו הם סמדר גורן, אמנית, ופרופ' יובל גורן, ארכאולוג. גורן גדל תחילה בראשון לציון, אחר בקיבוץ כברי ובתל אביב, ואת לימודי בית הספר התיכון עשה בבאר שבע. ב-1964 הגיע עם גרעין 'שניר' לשל"ת מוקדם בקיבוץ גונן שבעמק החולה, ואחרי שרות צבאי בנח"ל שב לקיבוץ כחבר. מילא בקיבוצו שורת תפקידים, ובשנת 1982 החל את לימודיו. את הקיבוץ עזב באוגוסט 1988 עם רעייתו אילה לבית ברודסקי (בתם של עדה ודוד ברודסקי) ושלושת ילדיהם, והם קבעו את ביתם בראש פינה.

את התואר הראשון עשה באוניברסיטת חיפה, בחוג ללימודי ארץ ישראל ובתוכנית הב.א. למצטיינים. את התואר השני והשלישי עשה במסלול לימודים אישי במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים, כאשר המ.א. עסק ב"הפעילות הגרמנית-קאתולית בארץ-ישראל, 1910-1838" בהנחיית פרופ' יהושע בן אריה ופרופ' רות קרק (התואר ב-1986) והדוקטורט "ארץ ישראל במאה הי"ט: התרומה הגרמנית לחקירתה (1877-1766)" בהנחיית פרופ' רות קרק ופרופ' אלכס כרמל (תואר הדוקטור בינואר 1993). מ-1996 מרצה בכיר, ב-2003 פרופסור חבר וב-2013 פרופסור מן המניין בגאוגרפיה היסטורית. פרופ' אמריטוס מאז הפרישה לגמלאות ב-2016.

מכללת תל-חי הייתה הבית לכל אורך הדרך האקדמית, החל משנת 1988. עד 1993 – מנהל המסלולים האקדמיים במכללה שהיו שלוחה של אוניברסיטת חיפה, ומ-1994, כאשר המכללה הפכה למכללה אקדמית עצמאית (רשימה חלקית), מתאם פיתוח תוכניות לימודים ומתאם החוגים במדעי החברה והרוח, ומייסד בית הספר למדעי החברה והרוח, מייסד וראש החוג ללימודים רב-תחומיים, ראש בית הספר למדעי החברה והרוח (1997—1999), ראש רשות המחקר, יו"ר ועדת המינויים המוסדית העליונה. מ-2010 ועד ל-2014 – סגן נשיא לעניינים אקדמיים, מפתח תוכנית לימודים למ.א. בלימודי גליל ועמידה בראשה עד ל-2016. במהלך כל השנים מאז 1988, וגם כיום, מרצה במכללה האקדמית תל-חי. בשנים 1988 עד 1997 – גם יועץ אקדמי ורכז אזורי מטעם האוניברסיטה הפתוחה בגליל העליון.

בראשית 2003 נבחר כנציג הראשון של המכללות האקדמיות בוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), וכיהן שם שש שנים. בין תפקידיו במסגרת זו, חבר בוועדה לקידום ההשכלה הגבוהה במגזר הערבי, יו"ר הוועדה למלגות המר, חבר ויו"ר הוועדה לקידום מעורבות האקדמיה בקהילה. בשנים 2014—2020 חבר הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במכללות האקדמיות במדעי הרוח.

נשוי לאילה ולהם בת ושני בנים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו המחקרית התמקד גורן בחקר המעורבות הגרמנית בארץ ישראל במאה ה-19, כאשר עסק בהרחבה בשני נושאים שלא נחקרו עד אז, המעורבות של הגרמנים-הקתולים בארץ, והמחקר הגרמני של ארץ ישראל. מחקרים אלו הניבו פרסומים רבים, בעברית ובגרמנית. מכאן עבר לעיסוק אינטנסיבי בתולדות המחקר המדעי של הארץ ובמקביל בתולדות והתפתחות הכרטוגרפיה, של הארץ והאזור. במסגרת זו בוצע מחקר רב שנים על תולדות המחקר המדעי של ים המלח ושקע הירדן, על ראשית קביעת עובדת היותם נמוכים מהים התיכון, ובכמה. במקביל, עסק בחשוב בחוקרי הארץ במאה ה-19, האמריקאי אדוארד רובינסון, במסעותיו (בליווי המיסיונר עלי סמית), בפרסומיו, ובמפות שפרסם בעקבותיהם הכרטוגרף הברלינאי היינריך קיפרט.

כל המחקרים הסתמכו על עבודה נרחבת בארכיונים, שברוב המקרים הייתה ראשונית, בארץ ובגרמניה, ארצות הברית ובריטניה, ובשימוש בהם לבניית התמונה המחקרית.

מבחר מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

'לכו חיקרו את הארץ': המחקר הגרמני של ארץ-ישראל במאה התשע-עשרה, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1999 (ראה אור גם בגרמנית).
'קתולים אמתיים וגרמנים טובים': הגרמנים הקתולים וארץ ישראל, 1910-1838 , ירושלים: האוניברסיטה העברית — המרכז להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר, מאגנס, 2005 (ראה אור גם בגרמנית).
פני ים המלח: המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם, אור עקיבא: איתי בחור, 2022.