חיים גינזבורג

חיים גינזבורג
לידה	13 במאי 1933; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	20 בינואר 2013 (בגיל 79)
ענף מדעי	ביולוגיה מולקולרית
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מוסדות	הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

חיים גינזבורג (Haim Ginsburg; ‏ 13 במאי 1933 – 20 בינואר 2013) היה פרופסור לביולוגיה מולקולרית, ממובילי המחקר בתחום תורת החיסון התאית בישראל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג נולד בירושלים וגדל בראשון לציון. ב-1959 סיים תואר ראשון בזואולוגיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1962 קיבל תואר דוקטור במחלקה לווירולוגיה וגנטיקה במכון ויצמן, בהנחית פרופ' ליאו זקס. כיהן במכון ויצמן כחוקר במחלקה לביולוגיה של התא. מ-1972 ייסד וכיהן כפרופסור וראש המחלקה לאימונולוגיה תאית בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. היה פרופסור אורח במספר אוניברסיטאות ומכוני מחקר בארצות הברית, אנגליה, שווייץ וגרמניה.^[1]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינזבורג היה מומחה בגידול תרביות של תאי דם לבנים וחקר את התמיינותם ומנגנון פעולתם. ב-1968 היה הראשון שגילה את מנגנון מערכת החיסון שאחראי לדחיית שתלים בגוף. מנגנון זה מורכב מתאי דם לבנים – לימפוציטים מסוג T, שתפקידם להשמיד תאי גוף מותמרים (תאים שהשתנו בעקבות חדירה של וירוסים או שינוי גנטי סרטני). גינזבורג גילה שמנגנון זה הוא האחראי לדחיית השתלים, שמזוהים למעשה על ידי מערכת תאי ה-T כתאים מותמרים.^[2]

גינזבורג ופרופ' ליאו זקס, גידלו לראשונה תרביות תאים שהפכו לסרטניים בעקבות חדירה של וירוסים. גינזבורג גם גילה שתאי LAK‏ (lymphokine-activated killer) מתפקדים כמפרישי חומרים בעלי תפקיד במערכת החיסון.

לגינזבורג יש עשרות פרסומים מדעיים ומחקריו תרמו להבנת מערכת החיסון התאית.