חיים גראדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים גראדה. 1968
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

חיים גְרָאדֶה (בכתיב יידי: חיים גראַדעאנגלית: Chaim Grade;‏ 4 באפריל 1910, וילנה26 באפריל 1982, ניו יורק) היה משורר וסופר יידיש, מגדולי סופרי היידיש של המאה העשרים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים גראדה, 1929

חיים גראדה נולד בווילנה (אז באימפריה הרוסית) בשנת 1910. בנעוריו למד בישיבה מקומית בוילנה, ולאחר מכן- בבילסק, בוולקניק ובביאליסטוק-בישיבות שהשתייכו לזרם הנובהרדוקאי של תנועת המוסר. כשבע שנים למד בוילנא עם החזון איש (דמותו מתוארת בספרו "צמח אטלס", והוא מכנהו "בעל המחזה אברהם"), ובמקביל למד באופן חלקי בבית ספר חילוני. את עיקר השכלתו רכש באופן עצמאי. בהיותו כבן 22 פרש מלימודים תורניים והחל לכתוב שירה.

החל לפרסם שירים וסיפורים ביידיש בוילנה בשנת 1932. יצירותיו עוררו מיד תשומת לב, של הקוראים ושל העולם הספרותי בוילנה. נמנה בין מייסדי החבורה והזרם הספרותי "יונג וילנה", שעימו נמנו חשובי היוצרים ביידיש בווילנה שלפני מלחמת העולם השנייה. ביניהם: אברהם סוצקבר, שמרקה קצ'רגינסקי, לייזר וולף ואחרים. חרף העובדה שנולד לאב מורה לעברית, בחר גראדה ליצור ביידיש והתמיד בכך עד מותו.

שירתו הייתה קשורה בהווי של חיי היהודים לפני המלחמה. והירבה לכתוב על הווי של ישיבות המוסר, ולבטיהם הנפשיים של התלמידים.

למרות שחדל לחלוטין משמירת מצוות, חש חיבה וקרבה בחייו ליהדות הדתית.

עם פרוץ המלחמה נמלט לברית המועצות ושהה שם עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה, יצא לצרפת ומשם היגר לארצות הברית בשנת 1948. שם גם החל בכתיבת הפרוזה שלו, שהתרכזה בהעלאתו והחייאתו של העולם היהודי הוילנאי, העשיר והמיוחד במינו, שנכרת עם השואה. יצירתו מתאפיינת בתיאורים מדויקים באופן מיוחד, המהווים, לדבריו של גראדה עצמו, אמנות המעורבת בתיעוד של ממש. כך, למשל, בשנת 1967 זכה במגילת כבוד ובפרס נכבד מהאקדמיה למדעי היהדות בארצות הברית, מוסד שעניינו עבודות מדעיות ולא ספרותיות, אלא שחברי האקדמיה קבעו כי ליצירותיו של גראדה "ערך היסטורי ראשון במעלה כמצבה נשגבה לעולם שחלף ואיננו עוד".[1]

גראדה נפטר בניו יורק בשנת 1982.

בשנת 2013 רכשו מכון ייווא בניו יורק והספרייה הלאומית בירושלים את עזבונו של גראדה.[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יא : לידער, ווילנע, 1936. (כן, שירים).
  • מוסרניקעס : פאעמע, ווילנע, 1939. תלמידי ישיבות המוסר: פואמה).
  • אויף די חורבות : פאעמע, לאדזש, 1947 (על החורבות).
  • דורות : לידער און פאעמעס, New York, 1945. (דורות : שירים ופואמות).
  • פארוואקסענע וועגן : לידער און פאעמעס, פריז, 1947. דרכים מגודלות : שירים ופואמות).
  • פליטים : לידער און פאעמען געשריבן אין ראטן-פארבאנד אין 1945-1941, בוענאס איירעס, 1947. (פליטים : שירים ופואמות שנכתבו בברית המועצות בין 1945-1941).
  • דער מאמעס צוואה : לידער און פאעמען, ניו יארק, 1949. (צוואתה של אמא: שירים ופואמות).
  • שיין פון פארלאשענע שטערן : לידער און פאעמען, בוענאס איירעס, 1950. זהרם של כוכבים כבויים : שירים ופואמות).
  • דער שולהויף New York, 1958. (חצר בית הכנסת).
  • די עגונה : ראמאן, לאס אנדזשעלעס, 1961. (העגונה : רומן).
  • דער מענטש פון פייער : לידער און פאעמעס, ניו יארק, תשכ"ב. (איש האש : שירים ופואמות).
  • ירושלים של מעלה און ירושלים של מטה, ירושלים, תשכ"ה.
  • צמח אטלאס : (די ישיבה), לאס-אנדזשעלעס, 1968-1967. (צמח אטלס : הישיבה)
  • אויף מיין וועג צו דיר : לידער און פאעמעס, תל אביב, תשכ"ט. (בדרכי אליך : שירים ופואמות).
  • מוסרניקעס : (פאעמע) : מיין קריג מיט הערש ראסיינער (עסיי), ירושלים תש"ל 1969. תלמידי ישיבות המוסר, מאבקי עם הרש ראסיינער)
  • די קלויז און די גאס : דערציילונגען, New York, 1974. (בית המדרש והרחוב : סיפורים).
  • דער שטומער מנין : דערציילונגען, ניו יארק, 1976. (המנין האילם : סיפורים).

ספריו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבתותיה של אמא, תרגם שלמה שנהוד, 1958
  • העגונה, רומן, תרגם א"ד שפיר, 1962 (הוצאת עם עובד, תל אביב)
  • צמח אטלס, רומן, תרגם א"ד שפיר, 1968. חלקו השני נקרא בעברית מלחמת היצר, 1971.
  • בדרכי אליך, שירים ופואמות, תל אביב תשכ"ט, יידיש ועברית עמוד מול עמוד.
  • דורות; תרגם מיידיש: יעקב שופט, תל אביב: תג, תשנ"ז 1997. (שירים)
  • דרכים שוממות: מבחר שירים ופואימות; תרגם מיידיש: יעקב שופט, תל אביב: י’ גולן, תשס"ב 2002.
  • הסיפור 'מיין קריג מיט הרשל ראסיינער' (הפולמוס שלי עם הירש ראסיינאי) תורגם והופיע בתוך: ישיבות ליטא, פרקי זכרונות', (ע' אטקס וש' טיקוצינסקי - עורכים) הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו
משלו
על החזון איש

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫ שטרר, חנה. "מקומה ומשמעותה של המסה ’מיין קריג מיט הערש ראסיינער’ בפרוזה המתעדת של חיים גראדה",‫ חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, 10: 149-157, 2006.
  2. ^ מיה סלע, הספרייה הלאומית רכשה את עיזבונו של הסופר היידי חיים גראדה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2013.