חיים דבירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים דבירי
Dviri photo.jpg
לידה 1905
מינסק, רוסיה הלבנה
פטירה 21 במרץ 2006 (בגיל 101 בערך)
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1919
השתייכות ברית הבריונים
Irgun.svg  אצ"ל
לח"ילח"י  לח"י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים דבירי (1905 - 21 במרץ 2006) היה סופר ישראלי, מראשוני ברית הבריונים, אצ"ל ולח"י, ומגולי אפריקה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים דבירי (נובודבורסקי) נולד בשנת 1905 בעיר מינסק שברוסיה הלבנה. בגיל 12 "גנב" לבדו את גבול רוסיה-פולין ולאחר נדודים רבים הגיע בגיל 14 לארץ ישראל. אמו, מינה לבית ניסביץ, ואחיו הקטן, דב, הצטרפו אליו מאוחר יותר וב-1921 הגיעו לארץ.

אביו שלמה היה בן למשפחת דיינים ושימש רב על אניות שהסיעו יהודים לאמריקה. אימו מינה נולדה למשפחה ציונית חב"דית, הייתה בקיאה בשפה העברית, והיא ששקדה על חינוכם הציוני של בניה, חיים ודב דבירי (נובודבורסקי).

חיים התחנך בבית־הספר 'תחכמוני', אך לא הסתגל, ועזב. לאחר שרכש את השכלתו בכוחות עצמו, התקבל לסמינר למורים בירושלים.

על רקע הפוגרומים (המאורעות) נגד היישוב העברי), ועל רקע השלטון הזר בארץ, התגבשה קבוצת הוגי דעות צעירים, אשר חרגה מהמסגרת הפוליטית המקובלת, וקראה לנוער העברי למרוד במוסכמות ולממש חזון מלכות ישראל בן האלפיים. חיים דבירי היה מהראשונים שהצטרפו לקריאה זו, שאותה הוביל ד"ר אב"א אחימאיר. ב-1933, לאחר רצח ארלוזורוב, נעצר דבירי יחד עם חברי ברית הבריונים ונידון ל-15 חודשי מאסר. ב-1936 הצטרף דבירי לאצ"ל והשתתף בפעילויותיו, ובעקבות זאת נאסר ונידון לשלוש שנות מאסר שאותן ריצה בכלא בירושלים ובכלא נור אלשמס שליד טולכרם. בעת הפילוג באצ"ל הלך אחרי יאיר – אברהם שטרן – אל הלח"י, ובשנת 1944 נאסר שוב, ישב במאסר בלטרון, והוגלה לאריתריאה ולסודאן. הוא שוחרר ב-1947, שב לארץ והשתתף בפעילויות המחתרת. לאחר קום המדינה ישב בכלא בעקבות רצח הרוזן ברנדוט.

ספרו הראשון, "יום אביב שלא ישכח", מתאר את החיים בבתי הסוהר של הימים ההם ואת דרכם של צעירים חולמים ולוחמים, חברי המחתרת, אשר לחמו בשלטון הזר ובשנאת מתנגדים פוליטיים. הם חיו חיי רעב ומחסור, רדיפות מאסרים, הגליות, רציחות וגרדומים, והמשיכו את מאבקם עד שהפך חזונם למציאות וקמה מדינת ישראל.

חיים דבירי התחתן עם רחל מרק, ילידת ירושלים, דור שביעי בארץ. רחל, מורה ומשוררת, מאחרונות ברית הבריונים, לוחמת אצ"ל ולח"י, נפטרה בגיל 94 בינואר 2009. נולדו להם שני ילדים. ספר שיריה "לא הלכתי בשבילים...", יצא לאור ב-1989, ובו בין השאר שירים על פעולותיה במחתרת.

דבירי נפטר בשנת 2006 ונטמן ליד אב"א אחימאיר, בבית העלמין בנחלת יצחק.

ספרים שחיבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים דבירי פרסם ארבעה ספרים המספרים על תקופת המחתרות:

  • יום אביב שלא ישכח, 1986
  • שלושה סיפורי מחתרת, 1991
  • אנו מתחבקים במבט, 1993
  • מכתבים לאיילה, 1994

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]