חיים דוד גז

חיים דוד גז

לידה	בערך בשנת ה'תקפ"ג
פטירה	כ"ב בניסן ה'תרנ"ג
מדינה	תוניס
רבותיו	אברהם הכהן יצחקי
חיבוריו	ספר חיים לישראל (מכונה חיי"ל) חלקים א'–ב'
אב	יוסף גז
צאצאים	הרב יוסף גז הרב הראשי לתוניסיה, מכלוף חי גז, רפאל גז ושמחה פיתוסי

הרב חיים דוד גז היה רב תוניסאי ובן למשפחת הרבנים גז. בנו של הרב יוסף גז (הראשון) ואביו של הרב הראשי של יהדות תוניסיה הרב יוסף גז (השני). מחבר הספר "חיים לישראל". ספרו זה מצוטט רבות בכתבי חכמי תוניס, בדרך כלל מכונה בראשי התיבות "חיי"ל".

ביוגרפיה

נולד בערך בשנת ה'תקפ"ג לרב יוסף גז מחבר ספר 'פי המדב"ר' ולבתו של הרב יהודה הכהן טנוג'י. אחיו הם הרבנים אליהו חי גג' ובן ציון גז.

היה תלמידו של הרב אברהם הכהן יצחקי, מגדולי רבני יהדות תוניסיה בכל הדורות ומחבר הספר "משמרות כהונה". ר' חיים דוד מצטט את רבו מספר פעמים בספרו "חיים לישראל".

נישא לג'אזלה, ביתו של הרב ישועה בלעיש, אותה תיאור בנו יוסף גז בהקדמה לספר "חיים לישראל" כתומכת משמעותית בפעילותו הרוחנית של בעלה: "תבורך מנשים הורתי מרת אמי ועטרת ראשי גאזלה נ"ע בת... החכם ושלם הכולל ישעיה בלעיש זצ"ל.. להשליך אחר גוה תמרוקי הנשים ותענוגיהן צופיה הליכות ביתה לעזור לבעלה לשקוד על דלתי בתי החכמה והמדע יומם ולילה לא ישבות... ובעבורה זכה לכל אלה".

נפטר כבן שבעים שנה, כפי שכתב בנו בהקדמה לספרו: "כי עלה מות בחלונינו יום שמת רבי אבינו רועינו הודנו והדרנו חשכו מאורות עינינו נפלה עטרת ראשנו כבן שבעים שנה עלה למנוחות. עוונותינו הטו אלה הצדיק אבד לא נצרכה אלא לקבלינהו בשמחה לכפר על בני ישראל".

כתביו

בנו הרב יוסף גז מתאר את ר' חיים דוד כמי שבימי חייו: "אחז מעשה אבותיו הקדושים ויש שכמו לסבול משא של תורה וזכה לחבר על רוב התלמוד והרמב"ם שולחן ערוך ונושאי כליהם ועל הרב קהלת יעקב ושמחת יום טוב ופשטים ושו"ת כי אם בתורה ה' חפצו תורת חכם מקור חיים".

לאחר פטירתו פעלו בני משפחתו להוציא לאור מכתביו, והספר היחיד שהודפס הוא ספר החידושים חיים לישראל על סדר מועד בתלמוד בבלי. בן המחבר מציין את השותפים המרכזיים בהדפסת הספר: דודו הרב אליהו חי גג', חתנו של דודו הרב יעקב אלחאייק והרב שלמה שתרוג.

חלק' א' של הספר הודפס בתוניס בשנת תרס"ט בדפוס יעקב בן הרב אליהו חי גג', ובמהדורה חדשה על ידי יצחק גבריאל מימראן בירושלים בשנת תשס"ט, לצד הוצאה ראשונה של חלק ב' של הספר מכתבי יד שנמצא באוסף הספרייה הלאומית. כתב היד כולל חידושים על המסכתות בבא קמא, בבא בתרא, מכות, עבודה זרה, תמורה וחולין, ואורכו נ"ט דף בכתיבה מערבית.