חיים הזז

חיים הזז

חיים הזז
לידה	16 בספטמבר 1898 סידורוביצ'י, אוקראינה
פטירה	24 במרץ 1973 (בגיל 74) ירושלים
עיסוק	סופר
בן/בת זוג	יוכבד בת-מרים, אביבה הזז
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס ישראל (1953) פרס ביאליק (1970)

חיים הַזַז (כ"ט באלול תרנ"ח (ערב ראש השנה), 16 בספטמבר 1898, סידורובִיצ'י, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – כ' באדר ב' תשל"ג, 24 במרץ 1973, ירושלים) היה סופר ומחזאי עברי, איש רוח והגות מהבולטים בדורו ומנהיג תרבותי. חתנו הראשון של פרס ישראל לספרות.

ביוגרפיה

עד עלייתו לארץ ישראל

חיים הזז נולד לצביה ולאריה הזז בכפר סידורובִיצ'י, באזור קייב (כיום אוקראינה). אמו מתה כשהיה בן שש, והוא גדל בבית סבתו מצד אביו, שם התחנך על פי המסורת היהודית.

בהיותו בן 16, פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא עבר ללמוד לימודים כלליים בקייב, בחרקוב ובמוסקבה. בגיל 23 (1921) שהה כשנה וחצי בקרב חלוצים ציונים שעברו הכשרה לקראת עלייה לארץ ישראל בקונסטנטינופול, ולימד אותם עברית. משם עבר לפריז, שם חיבר הזז את יצירותיו הראשונות: שלושה סיפורים על אודות המהפכה הרוסית, שהתפרסמו בכתב העת "התקופה", וכן את הפואמה "חתן דמים", שתורגמה לאנגלית בידי ישראל מאיר לסק וזכתה לתשבחות מפי ט. ס. אליוט.

בקיץ 1928 ביקר בברלין, שם היה עד לצמיחת התנועה הנאצית וחש באסון הממשמש ובא, ושם הגה את הרעיון לכתיבת מחזהו בקץ הימים. מחזה זה נכתב רק אחר כך, בהיותו בארץ ישראל, וראה אור ב-1933.

חדר עבודתו של חיים הזז אשר בביתו בשכונת קוממיות, ירושלים

קברו בהר הזיתים

לאחר עלייתו לארץ ישראל

באביב 1931 הזז עלה ארצה לירושלים. הוא חי בעוני, ונאלץ לעבור משכונה לשכונה לעיתים תכופות. תקופה מסוימת חי בשכנות לעולים מתימן, והזדהותו עמם השפיעה על יצירותיו ('היושבת בגנים' ו'יעיש'). חיים הזז היה בן זוגה של המשוררת יוכבד בת-מרים. בנם היחיד, נחום (זוזיק) הזז (1928–1948), נפל בקרבות להגנת ירושלים בשנת תש"ח.

משנת 1961 ועד למותו בשנת 1973 התגורר בשכונת קוממיות (טלביה) בירושלים, וכיום בדירתו ממוקמת 'היד למורשת חיים הזז'.

הזז היה מיודד עם אהרון אפלפלד הצעיר ועודד אותו בכתיבתו המוקדמת. הזז הותיר אחריו עיזבון שכלל גם כתבי יד שטרם ראו אור בדפוס, אותם ערכה והוציאה לאור לאחר מותו אשתו אביבה הזז. חלק מיצירותיו תורגמו לשפות שונות. הזז קבור בבית הקברות בהר הזיתים. היה נשוי לאביבה מ-1951 עד מותו. אביבה הזז נפטרה ב-6 ביוני 2019

הזז היה ממיסדי האקדמיה ללשון העברית, וחבר כבוד בה משנת 1961. הוא כיהן גם כנשיא אגודת הסופרים העבריים, והיה מחברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

הזז קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מהסמינר התאולוגי היהודי בניו יורק (המוסד העליון של התנועה הקונסרבטיבית), מדרופסי קולג' בפילדלפיה ומהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1942 ו-1970 הוא זכה בפרס ביאליק, ובשנת 1953 זכה בפרס ישראל לספרות עברית.

על שמו נקראו בית הסופר בירושלים ורחובות בישראל.

השפעתו

יש חוקרים הטוענים שרבים מהיוצרים של התנועה הכנענית, הושפעו מספריו הראשונים של חיים הזז. ובמיוחד ספרו "חתן דמים", ספר הנסמך על התנ"ך אך הנכתב כולו בקולה של אישה (בידי סופר זכר) ואינו נאמן למונותיאיזם כאידאולוגיה, שני חידושים בספרות העברית של אותה תקופה.

יצירתו

מוטיבים חוזרים ונשנים ביצירותיו הם מהפכות התרבות שעברו יהודים במקומותיהם השונים, פער הדורות, הכיסופים לגאולה ומשבר האכזבה מהם. יצירותיו של הזז יצאו באסופות שונות, במהדורות רבות, מבחרים למיניהם וכינוסים שונים, בעיקר בשביל מערכת החינוך.

בין ספריו:

• הדרשה וסיפורים נבחרים, תל אביב: הוצאת דביר, תשנ"א 1991.
• חגורת מזלות, סיפורים, תל אביב: עם עובד, תשי"ח 1958.
• אבן שעות, סיפורים, תל אביב: עם עובד, תשל"ג 1973.
• אבנים רותחות, סיפורים, תל אביב: עם עובד, 1965 - בקובץ זה נכלל סיפורו הידוע "הדרשה".
• ימלא, רעננה: אבן חושן, 2005.
• יעיש, על חיי יהודי תימן בצנעא, תל אביב: עם עובד, 1955.
• היושבת בגנים, רומן, על חיי עולי תימן בירושלים, תל אביב: עם עובד, תשכ"ה 1965.
• בישוב של יער, רומן, תל אביב: הוצאת שטיבל, תר"ץ 1930.
• דלתות נחושת, סיפור, תל אביב: דבר, תשט"ז-1957.
• צל הפוך, תל אביב: עם עובד, 1955.
• בקולר אחד, סיפורם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, תל אביב: עם עובד, תשכ"ג 1963.
• מרדכי לבנון: אמן ויצירתו, מחבר: דוד גלעדי, מראות לבנון: חיים הזז, אחרית דבר: נחום גוטמן, הוצאת עזבון חיים לבנון, 1970.
• פעמון ורימון, סיפורים, תל אביב: עם עובד, תשל"ה 1974.
• חתן דמים, סיפור (איורים: רות צרפתי) - סיפור מקראי על ציפורה, אשת משה, המנסה להקריב את בנה לאלוהיו
• בקץ הימים, מחזה בשלוש מערכות, על ימי שבתי צבי, תל אביב: עם עובד, תש"י 1950.
• בצלן של מלכויות, תש"ע-2010.

לקריאה נוספת

על חיים הזז ויצירתו נדפסו מאות מאמרי בקורת, מסות, סקירות ועבודות אקדמיות. כאן מובאת רק רשימה חלקית. רשימות מלאות מובאות ברמב"י, באתר בית הספרים הלאומי.

• שלמה דב גויטיין, "מיפעלו התימני של הזז", בתוך: מנחם בן-ששון (עורך), התימנים: היסטוריה • סדרי חברה • חיי רוח - מבחר מחקרים, ירושלים: מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, תשמ"ג, עמ' 321–329 (נדפס לראשונה במולד ט, חוברת 54, תשי"ב, עמ' 311–317)
• בנימין יצחק מיכלי, חיים הזז עיונים ביצירתו, הוצאת עקד, תל אביב, 1958.
• דן מירון, חיים הזז, מרחביה: ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1959.
• יעקב בהט, ש"י עגנון וח' הזז: עיוני מקרא, הוצאת יובל, תשכ"ב.
• באלה הימים: דברים בכינוס סופרי ישראל, חיים הזז, חיים גורי, אבא קובנר, אברהם קריב, משה שמיר, אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, תל אביב, תשכ"ז, 1966.
• דב סדן, דן לאור, (עורכים), מאסף מוקדש ליצירת חיים הזז, אגודת הסופרים העבריים בישראל, ירושלים, תשל"ח, 1977.
• מלכה שקד, "’אדם מישראל’ כ’אדם מיוחד’ ו’מופלא’': לשאלת האפיון בסיפורי הזז", מחקרי ירושלים בספרות עברית ט"ז, תשנ"ז 1997. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
• אבינעם ברשאי, "חיים הזז: הסופר, הדרשן והנואם", מחקרי ירושלים בספרות עברית ז, תשמ"ה 1985. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
• אליעזר שביד, "בין סיפורת לנאום: על המסר הרעיוני של יצירת הזז", דבר, אוקטובר 1983.
• גרשון שקד, "כל אדם מישראל שאין בו גוזמא - שכור ומנוול טוב הימנו": על סגנונו של הזז, עיתון 77, 42, תשמ"ג 1983.
• אהוד בן-עזר, "חיים הזז: יודפא, יודקה, דרבקין, מורושקה", הארץ, אדר תשל"ג, 1973.
• אהרן מגד, "כמה דברים על הזז", משא, מוסף דבר, 12, תשל"ג 1973.
• הלל ברזל, "חיים הזז: מילים בגדולתן": עיון מחודש בסיפורי תימן של המספר, גזית, כ"א, תשל"א 1971.
• דן לאור, "הערות ל'בקולר אחד'" לחיים הזז, מאזנים, מ"ג, תשל"ז 1977. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR דרך אתר הספרייה הלאומית, לאחר הזדהות ולאחריה כניסה לכתב עת כלשהו דרך המסך המוצג. הרישום לאתר הספרייה הוא חינם)
• איטה קאליש, "שיחות עם חיים הזז", מנורה, 1976.
• אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "חיים הזז - אדם שידע אהבה, חי אחרת", עמ' 64-55
• דן מירון, "אף-על-פי-כן, נוע ינוע", דימוי, 23, תשס"ד 2004.
• איתמר דרורי, גאולה תימנית ועבריוּת חדשה: על הרומן 'יעיש' לחיים הזז, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ד 2014.
• איתמר דרורי, הזז: סיפור חיים, ההוצאה לאור של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2017.
• חיים הזז – העיירה נתערערה (הרצאה ששודרה ברדיו פריז), 'דחק - כתב עת לספרות טובה', כרך י', 2018.

קישורים חיצוניים

• ראיון טלוויזיוני עם חיים הזז מ-1968, באתר הטלוויזיה החינוכית הישראלית
• רשימת הפרסומים של חיים הזז, בקטלוג הספרייה הלאומית
• חיים הזז, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• חיים הזז, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הספרים של חיים הזז, באתר "סימניה"
• חיים הזז - הגולה מנחלאות: חייו ויצירתו. ד"ר איתמר דרורי, סרטון באתר יוטיוב
• בית חיים הזז, במועצה לשימור אתרים
• באתר מט"ח
• איתמר לוי, "היושב בגנים" - על חיים הזז
• בית יד למורשת חיים הזז, באתר המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות
• תסכיתים (להורדה ולשמיעה) של יצירות הזז, "הדרשה", "הנעלם" ו"הוא ציווה" וכן שיחה על היצירות ממפעל משותף לרשת ב' והאוניברסיטה העברית באתר רדיו הר הצופים של האוניברסיטה העברית
• מיקי לוי, חיים הזז: בין הבטחה למציאות, באתר nrg‏, 12 באפריל 2009
• חיים הזז, פותחים ספר: בצלן של מלכויות, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2009
• רן יגיל, פייפר קאט: מלך הכבוד, באתר nrg‏, 13 בינואר 2010
• מיה סלע, חיים הזז: סופר שאינו נחלת הכלל, עכבר העיר, 19 בינואר 2009
• דביר צור, גלותה של הרוח: על פאריס של חיים הזז, באתר הארץ, 17 בפברואר 2010
• ניסים קלדרון, אות חיים מהזז, באתר ynet, 16 במרץ 2010
• אריאל הירשפלד, תנו לבכם על ההולובצס, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2008
• אלי אשד בעקבות "חתן דמים של חיים הזז" באתר "יקום תרבות" החלק הראשון החלק השני החלק השלישי
• בארי צימרמן, ‏החוט המשולש, ארץ אחרת 35, 28 בספטמבר 2006 - עיון אקטואלי ב"הדרשה" לחיים הזז
• חיים הזז, ספינה בנמל (קטע מיצירה גנוזה), באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• חיים הזז, סיפור: גט! יבוא נא, תיכף ומיד גט!, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2018

הערות שוליים

הקודם: ש. שלום

פרס ביאליק במשותף עם שאול טשרניחובסקי 1942

הבא: אהרון קבק

הקודם: אהרון ראובני

פרס ביאליק לספרות יפה 1970

הבא: אמיר גלבע