לדלג לתוכן

חיים הלפרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים הלפרין
לידה 5 בספטמבר 1895
קניב, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 1973 (בגיל 77)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
פרסים והוקרה פרס ישראל (1973) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים הלפרין (5 בספטמבר 18952 ביוני 1973) היה פרופסור לכלכלה חקלאית ואיש ציבור ישראלי. חתן פרס ישראל.

נולד בקייב שבאימפריה הרוסית ובשנת 1919 סיים לימודי משפטים וחקלאות באוניברסיטת חרקוב. בשנת 1923 הוסמך כאגרונום. ברוסיה עסק בהוראה ונמנה עם מייסדי וחברי הנהלת האגודה השיתופית "כלכלה" בחרקוב. בשנת 1924 עלה לארץ ישראל והיה מייסד ומנהל המרכז לעלייה מטעם הסתדרות העובדים הכללית. בשנים שלאחר מכן היה מזכ"ל המרכז החקלאי, מייסד המדרשה לחקלאות בעמק חפר ומייסד בית החרושת הראשון בארץ ישראל לסוכר, שהוקם בעפולה.

פעילותו בתחום החקלאות הובילה למעורבות ציבורית רחבת היקף. הוא היה חבר הוועד הפועל הציוני ונשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים. בשנת 1948 מונה למנכ"ל הראשון של משרד החקלאות בממשלת ישראל, תפקיד בו החזיק עד 1950[1]. במהלך השנים היה גם חבר מועצת המנהלים של אוצר התיישבות היהודים, חבר מועצת המים ויו"ר הנהלת המדרשה לחקלאות. בשנת 1951 מונה ליו"ר בנק החקלאות לישראל, תפקיד בו החזיק עד שנת 1971[2]. במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים היה הלפרין פרופסור בפקולטה לחקלאות, עמד בראש החוג לכלכלה חקלאית ובשנים 19631964 היה דיקן הפקולטה[3].

הלפרין היה פעיל מאוד בחינוך חקלאי. הוא הקים את מדרשת רופין בשנת 1949[4] והיה הכוח המניע מאחורי האנציקלופדיה לחקלאות.[5]

בשנת 1973 הוענק להלפרין פרס ישראל לחקלאות. זמן קצר לאחר מכן הוא נפטר[6].

מנישואיו הראשונים היה הלפרין אב לבן[7] שנהרג במלחמת העצמאות. לימים נישא לחברת הכנסת בבה אידלסון.

  • מחקרים בכלכלה חקלאית: קובץ מאמרים לזכרו של פרופסור חיים הלפרין / כינס וערך יאיר מונדלק. רחובות: המרכז למחקר בכלכלה חקלאית, תשל"ו 1975.

מכּתביו:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים הלפרין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]