חיים ויסמונסקי
 | |
| לידה |
7 באפריל 1976 (בן 49) תל אביב |
|---|---|
| השכלה | אוניברסיטת תל אביב |
| תפקידים בולטים | פרקליט מחוז מרכז (פלילי) בפרקליטות המדינה |
| בת זוג | שרית ויסמונסקי |
| מספר ילדים | 3 |
  | |
חיים ויסמונסקי (ויסמונטסקי; נולד ב-7 באפריל 1976) הוא עורך דין ומשפטן ישראלי. שימש כמנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה משנת 2016. במרץ 2025 נבחר לתפקיד פרקליט מחוז מרכז (פלילי) בפרקליטות המדינה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב ליצחק וד"ר תמימה ולמד בתיכון הנדסאים הרצליה. שירת בצה"ל במסגרת העתודה האקדמית כיועץ משפטי וכראש צוות חקירות ביחידה המרכזית של מצ"ח. משרת במילואים כשופט בבית המשפט בבית המשפט הצבאי לערעורים ביהודה ושומרון, בדרגת סגן אלוף. בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות, ותואר שני במדע המדינה בהצטיינות יתרה, כולם מאוניברסיטת תל אביב. בעל תואר דוקטור במשפטים. עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' מיכאל בירנהק,[1] עוסקת בנושא: "סמכויות חקירה ברשת האינטרנט" (2014).
פרקליטות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 התמחה ויסמונסקי במחוז תל אביב של פרקליטות המדינה ושימש בה כפרקליט עד שנת 2011. בין תפקידיו שימש כיועץ לצוות ההקמה של הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, וכן השתתף בהליכי חקיקה שונים. שימש כתובע בפרשת הסוס הטרויאני,[2] בתיק הדריסה של מיטל אהרונסון ז"ל ופציעתה של חברתה, מלי יזדי,[3] בתיק גניבת מרשם האוכלוסין (פרשת האגרון) ובתיקים נוספים[4]. בשנת 2010 הושאל כעוזר משפטי לוועדת טירקל,[5] ולאחר מכן שימש כחבר בוועדת דורנר.[6]
בשנת 2011 מונה לתפקיד ראש תחום חקיקה, משפט וטכנולוגיה בפרקליטות. במסגרת תפקידו ליווה חקירות שונות, בין היתר בפרשת ניסיון הסחיטה המקוונת של בנק לאומי,[7] וכן פעל לקדם תיקוני חקיקה הנוגעים למשפט וטכנולוגיה, וכן ייצג את משרד המשפטים בפורומים בין-לאומיים שונים וערך השתלמויות למשפטנים בשירות הציבורי בתחום זה.[8]
במקביל לעבודתו בפרקליטות המדינה שימש ויסמונסקי כמרצה אורח באוניברסיטאות תל אביב וחיפה, מכללות, מכונים שונים וגופי אכיפת החוק, וכמנחה בקליניקה פלילית. שימש עמית מחקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר - תוכנית משפט וסייבר באוניברסיטה העברית.
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 החל ויסמונסקי להקים את מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה והועמד בראשה.[9] בשנת 2017 החלה המחלקה באופן רשמי את עבודתה עם 20 עובדים. המחלקה אחראית על ההתמודדות עם פשיעה וטרור ברשת האינטרנט, עוסקת בהסרת תכנים בלתי חוקיים מן הרשת,[10] ומלווה את יחידות הפרקליטות בנושא האזנות סתר וראיות דיגיטליות.[11] במסגרת תפקידו החליט ויסמונסקי על הגשת כתבי-אישום במגוון תיקים מורכבים ותקדימיים, ובהם פרשת טלגראס, בה אף הוביל את הסדר הטיעון עם עמוס דב סילבר, הורה על העמדה לדין בפרשת ההאקר מאשקלון, הוביל תיקי הלבנת הון באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים, תיקי פדופיליה ברשת[12], תיקים בעבירות על חוק הסרטונים[13], ומגוון תיקים בעבירות ביטחון ועבירות ביטוי[14][15][16][17][18].
שימש כפרקליט המלווה בחקירת כנגד יונתן אוריך, שמוליק איינהורן ועופר גולן, יועציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בחשד להטרדת שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000.[19] לאור עמדתו שאין מקום להגיש כתב אישום בתיק זה, העביר פרקליט המדינה עמית איסמן את התיק לניסים מרום התובע בתיק.[20] כיום מלווה את החקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "עובדה" בנוגע לפעולות הטרדה שביצעה מזכירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, חני בלייוויס ז"ל, כלפי עדת התביעה בתיק 1000, הדס קליין, וכלפי התובעת הראשית בתיק, ליאת בן-ארי.[21]
בשנת 2016 פעל לצד פרקליט המדינה שי ניצן ופרקליטים נוספים, להסרת תכנים ביקורתיים שפורסמו ברשת האינטרנט כנגד שופטים.[22] כן הקים ויסמונסקי מערך בין-משרדי להסרת תוכני הסתה וטרור מהאינטרנט ומהרשתות החברתיות. המערך פעל להסרה של רבבות תכנים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל"[23][24]. מערך זה פעל ללא הסמכה מפורשת בחוק ונסמך על מערכת של פניות וולונטריות לפלטפורמות המקוונות השונות. עתירת ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד פעילות המערך נדחתה על-ידי בג"ץ[25]. במסגרת תפקידו גיבש נוהל, המכונה "היתר ויסמונסקי", לפיו ניתן להסתפק באישור של הפיקוד הבכיר בחטיבת הסייבר של המשטרה ושל ויסמונסקי עצמו, כדי לאשר פריצה ל"ענן" של חשוד.[26]
עוד במהלך התקופה בה כיהן כמנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ויסמונסקי שימש כחבר בוועדה הציבורית לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור ועל נושאי משרה בשירות הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעניים כמו גם בריונות ברשת[27], בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) עדנה ארבל. כן שימש כחבר בוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי[28].
פרקליט מחוז מרכז (פלילי)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2025 נבחר ויסמונסקי לתפקיד פרקליט מחוז מרכז (פלילי) בפרקליטות המדינה, במקומה של רחל אבישר-אבלס.[29]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי לשרית ויסמונסקי, ואב לשלושה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים ויסמונסקי ברשת החברתית פייסבוק
- חיים ויסמונסקי ברשת החברתית X
- אלה לוי-וינריב, "בכירים במשק נסחטו ושילמו כופר": כך נלחמים בפשיעה ברשת, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2018
אמיתי זיו, "אנחנו לא פייסבוק ואין לנו נוף לים, אבל מכאן מנהלים את החקירות הכי רגישות נגד עברייני אינטרנט", באתר TheMarker, 11 במאי 2018- ניצן שפיר, "ביזוי כבוד המת ושירי הלל למחבלים": כך נאבקת הפרקליטות בהסתה הגוברת ברשת, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2023
מהופעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדכנו את החוק שניתן יהיה לקבל סיסמאות למחשב, באתר youtube, 2014
- בית המשפט הקהילתי הלכה למעשה, באתר youtube, 2014
- "על מח"ש שלא הייתה שום מניעה", באתר youtube, 2017
- אלימות, טרור, ושנאה במרחב המקוון, באתר youtube, 2017
מפרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משפט בינלאומי, הוצאת אתיקה, חיפה 1996 (171 עמודים)
- חלופות לאכיפה המדינתית ברשת האינטרנט, באתר law, 2007
- סוכנים וירטואליים לחשיפת פדופילים באינטרנט, הסניגור 160, 2010
- על תיקון סעיף 6 לחוק המחשבים, באתר law, 2012
- חקירה פלילית באינטרנט במגבלות הטריטוריה, הפרקליט נב, 2013
- התמודדות עם עבירות מין באינטרנט, משפט מפתח 2, ספטמבר 2014
- קידום המאבק בפדופיליה המקוונת, מאזני משפט י, 2015
- שינויים בהרגלי הצריכה, משפט מפתח 3, דצמבר 2015
- התמודדות עם פרסומים פוגעניים במרחב המקוון כלפי עובדי ציבור, נקודת מפגש 11, מכון חרוב יוני 2016
- אכיפה אלטרנטיבית של עברות ביטוי במרחב הסייבר, משפט, חברה ותרבות 2017
- עם עמוס איתן, השימוש בכוח סביר לשם התגברות על הגנת סיסמה והצפנה, הסניגור 4, אוגוסט 2019
- עם עמוס איתן, החיסיון מפני הפללה עצמית: בחינה מחודשת בראי הטכנולוגיה, משפטים נא, 2020
- הזנות המקוונת, מעשי משפט יב, 2021
- חיים ויסמונסקי, אפשר וצריך להוקיע את צרכני התכנים המיניים, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ציוץ של מיכאל בירנהק ברשת החברתית X, 6 במרץ 2014
- ^ ורד לוביץ', עונשי מאסר לבכירי "מודיעין אזרחי" בפרשת הסוס הטרויאני, באתר ynet, 28 באפריל 2008
- ^ גלעד שלמור, בעל הג'יפ שדרס למוות את מיטל אהרונסון: "כולם יודעים מי נהג ברכב", באתר מאקו, 1 באפריל 2009
- ^ נועם שרביט, פרשת וויל ביינום באה לקיצה: איש מהמעורבים בדריסה לא יועמד לדין, באתר גלובס, 6 באפריל 2008
- ^ ראו דו"ח הוועדה, עמ' 20
- ^ ראו דו"ח הוועדה, עמ' 2 ועוד
- ^ זוהר שחר לוי, אישום: גנב נתונים על לקוחות לאומי קארד וניסה לסחוט כספים, באתר כלכליסט, 1 בינואר 2015
- ^ נעמה כהן פרידמן, הסמנכ"ל התוודה: כך פיתיתי את הילדות בצ'אט, באתר ynet, 30 במרץ 2013; יסמין גואטה, כתב אישום: כך הודלף מרשם האוכלוסין של ישראל לאינטרנט, באתר TheMarker, 14 במאי 2012; אסף גלעד, מי יתקפל ראשון? המאבק על הפוקר המקוון הולך ומתחמם, באתר כלכליסט, 16 במאי 2011
- ^ ראו: דבר מנהל מחלקת הסייבר, ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי, באתר משרד המשפטים
- ^ טובה צימוקי, מאות תכני הסתה הוסרו מהרשתות החברתיות, באתר ynet, 20 במאי 2021
- ^ עמיר קורץ, כתב אישום בכפוף לשימוע: שלח הודעות "פייק ניוז" בנושא הקורונה, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2020; רלי כהן, בית המשפט: צווי הגבלת גישה לשישה אתרים שפירסמו שירותי זנות, באתר "אנשים ומחשבים", 20 במאי 2019; רלי כהן, בית המשפט: צווי הגבלת גישה לשישה אתרים שפירסמו שירותי זנות, באתר "אנשים ומחשבים", 20 במאי 2019; סיון חילאי, רק 5 בקשות להאזנת סתר לא אושרו בשנה שעברה: ועדת החוקה דנה בפרשת NSO, באתר ynet, 13 במרץ 2023; רותם שרון, תושב אופקים נשלח ל-5 שנים בכלא לאחר שהפיץ תמונות של מאות נשים, באתר באר שבע נט, 9 ביולי 2022; מאשה אברבוך, גזר דין תקדימי: חמש שנות מאסר לעידן מיכאילוב. השופטת: "זיהם את המרחב הוירטואלי", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 7 בספטמבר 2022
- ^ גלעד מורג, 14 שנות מאסר למאמן הכדוריד שביצע עבירות מין בעשרות נערות וצעירות, באתר ynet, 9 ביוני 2021
- ^ אילנה קוריאל, "תוצרת כחול לבן לא מהעולם הזה": אישום נגד מפיץ תמונות העירום ברשת, באתר ynet, 22 באוקטובר 2021
- ^ איציק סבן, אישום: עובד ציבור מסר ידיעות סודיות, באתר ישראל היום, 6 ביוני 2019
- ^ עמיר קורץ, הפרקליטות: כתב אישום בכפוף לשימוע נגד אלי ציפורי ואבי וייס בשל הטרדת הדס קליין, באתר כלכליסט, 10 ביולי 2023
- ^ גלעד מורג, אישום: עובד בוועדה לאנרגיה אטומית השיג במרמה עשרות מיילים מסווגים, באתר ynet, 16 באפריל 2020
- ^ אלה לוי-וינריב, עובד NSO שגנב את תוכנת פגסוס נשלח ל-5 שנות מאסר, באתר גלובס, 16 בינואר 2019
- ^ גלעד מורג, מאיר תורג'מן, אישום חריג: עובדת שב"כ מסרה מידע מסווג והובילה לסיכון ממשי לביטחון המדינה ולחיי אדם, באתר ynet, 30 ביולי 2024
- ^ תמר אלמוג ומרדכי גילת, יועצי רה"מ והטרדת העד: "טרם ירדנו לחקר האמת", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בדצמבר 2019
- ^ נטעאל בנדל, כתב אישום נגד יועציו של נתניהו בגין הטרדת עד המדינה פילבר, באתר ynet, 11 בפברואר 2025
- ^ טובה צימוקי, הפרקליטות מינתה פרקליט מלווה ממחלקת הסייבר לחקירת שרה נתניהו, באתר ynet, 27 בדצמבר 2024
- ^ גלעד צוויק, האח הגדול עינו פקוחה: כך מרגלת מערכת המשפט אחר אזרחים בניגוד לחוק, באתר מידה, 11 בנובמבר 2018
- ^ אבי כהן, משבחי פיגועים וסכנה לצה"ל: המחלקה בפרקליטות שנלחמת בחזית הרשתות, באתר ישראל היום, 16 ביוני 2024
- ^ דשבורד פעילות מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה בתחום הסרת תכנים
- ^ עומר כביר, בג"ץ: הפרקליטות תוכל להמשיך לדרוש מרשתות חברתיות להסיר תכנים, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2021
- ^ דניאל דולב, שומרים, המסלול העוקף שמאפשר למשטרה לחטט לחשודים בענן, באתר מאקו, 4 באוקטובר 2022
- ^ הוועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור מפני פרסומים פוגעניים
- ^ הוועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה
- ^ ציוץ של אבישי גרינצייג ברשת החברתית X, 12 במרץ 2025