חיים ולדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים ולדר
חיים ולדר
לידה 15 בנובמבר 1968
כ"ד בחשוון ה'תשכ"ט
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
התאבד 27 בדצמבר 2021 (בגיל 53)
כ"ג בטבת ה'תשפ"ב
בית העלמין סגולה, פתח תקווה, ישראל
מקום קבורה בית העלמין סגולה, פתח תקווה, ישראל
עיסוק סופר, מחנך
מדינה ישראל
מקום לימודים ישיבת קול תורה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות ילדים מספרים על עצמם, אנשים מספרים על עצמם, קוראים לי צביקי גרין
תקופת הפעילות 19892021 (כ־32 שנים)
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד
chaimwalder.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים אליעזר ולדר (כ"ד בחשוון ה'תשכ"ט, 15 בנובמבר 1968כ"ג בטבת ה'תשפ"ב, 27 בדצמבר 2021) היה סופר ילדים, נוער ומבוגרים חרדי־ישראלי, פובליציסט, מרצה ופעיל לרווחת הילד בחברה החרדית. חתן פרס ראש הממשלה "מגן הילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד.[1] ייסד ושימש מנהל חינוכי של המרכז לילד ולמשפחה בעיר בני ברק.

בדצמבר 2021, בעקבות פרסום עדויות שניתנו בפני בית הדין של הרב שמואל אליהו והרב יהודה סילמן לפיהן ניצל מינית נשים, נערות ונערים, שהובילו לפתיחת בדיקה במשטרה – שם קץ לחייו[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדר נולד וגדל בשכונת הדר הכרמל בחיפה, לשלמה ופנינה ולדר. בילדותו השתתף במקהלת "רננו חסידים" של חיים בנט. בישיבה קטנה למד בישיבת משכן יעקב בחיפה, ובישיבה גדולה למד בישיבות קול תורה וכנסת חזקיהו.

בשנת תשמ"ט נישא. שירת כמורה חייל[דרושה הבהרה]. לאחר שחרורו המשיך לעבוד כמחנך, ותוך כדי כך פתח בקריירה ספרותית.

משנת 1990 כתב ולדר טורי פובלציסטיקה בעיתון "יתד נאמן", שם הוא נהג לכתוב טור שבועי בשם "מול המראה" ובו מעלה סוגיות שונות מן העולם החרדי ועניינים פוליטיים. מ-2013 החל לכתוב בנוסף במוסף "יתד השבוע" מדור מלווה בקריקטורה בשם "אות חיים". שידר תוכנית רדיו אישית בשם "עצות מהחיים" ברדיו קול ברמה, ובתחילת 2014 עבר להגיש את התוכנית ברדיו קול חי.

הקים רשת קייטנות לילדים בשם "ילדים מספרים על עצמם" שפעלה במשך מספר שנים בבני ברק ובירושלים.

בשנת 1997 ייסד את ה"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק, והוא שימש בו כמנהל חינוכי. המרכז מאתר ילדים בסיכון ומטפל בהם.

על פעילותו למען ילדים ונוער זכה בפרס ראש הממשלה "מגן הילד" לשנת 2003 של המועצה הלאומית לשלום הילד.

התגורר בבני ברק. היה נשוי לברכה, ואב לשבעה. בנו משה הוא סופר ופובליציסט[3]. ב-2019 שכל את בנו הבכור, שהיה בן 28, בשל מחלת הסרטן.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1990 שימש כפובליציסט בעיתון "יתד נאמן", שם הוא פרסם במשך כ-25 שנה את הטור "מול המראה", שעסק בסוגיות מהעולם החרדי ובעניינים פוליטיים. בשנת תשע"ג-2013 החל לכתוב במוסף "יתד השבוע" טור שבועי מלווה בקריקטורות בשם "אות חיים", העוסק בענייני חינוך, פוליטיקה ואקטואליה.

הגיש תכנית רדיו שבועית בשם "עצות מהחיים", אשר שודרה תחילה ברדיו קול ברמה, ועד להתאבדותו שודרה ברדיו קול חי.

בשנת 1997 הצטרף לאגף הרווחה בעיריית בני ברק והקים את "המרכז לילד ולמשפחה", יחד עם הרלט מויאל, מנהלת אגף הרווחה ואנשי מקצוע נוספים. במסגרת פעילותו במרכז לילד ולמשפחה, עסק בייעוץ חינוכי פרטני להורים, לנוער ולילדים והתמקד בפתרון סוגיות ובעיות חינוכיות וחברתיות אשר הובאו בפניו. חיים ולדר ניהל את "המרכז לילד ולמשפחה" מאז הקמתו, יחד עם אורלי שלנג.

עמדותיו וגישתו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1996 מתח ולדר ביקורת על בית המשפט העליון ונשיאו אהרן ברק, שנטל לדבריו את מושכות השלטון במדינה באמצעות שיטת האקטיביזם השיפוטי[4]. לדבריו, לציבור החרדי יש זכות לחיות את חייו מבלי שינסו להתערב בתכנים ובדרך החינוך הייחודית שלו. עם זאת, ולדר תמך במציאת דרכים של הידברות וקירוב. כך למשל כתב שמי שאינם עומדים בצפירה בימי הזיכרון מתגרים בציבור החילוני. במאמר שכתב ביתד נאמן הסביר שעל אף שאינו רואה ערך עצמי בעמידה בצפירה, בכל זאת יש לעמוד "למען כבודם של החיים", והשווה זאת לנסיעה של חילונים בשבת בתוך רחוב חרדי.

אף על פי שספריו קוראים לפתיחות רגשית ואישית, ולדר התבטא בשמרנות בכל הנוגע להשקפת הציבור החרדי. הוא קרא להישארות של אברכים בכוללים, להימנעות משימוש בטלפונים סלולריים בקרב ילדים ונוער ודחיית מנהגם של צעירים חרדיים להוציא רישיון נהיגה לפני הנישואין.

ולדר הצביע על תהליך התדרדרות הילדים והנוער בישראל ושאר העולם, כתוצאה מפריצת גבולות וסמכויות בקרב ההורים והמחנכים. מאידך גיסא, הצביע על סגירות רגשית, וחוסר יכולת הבעה, כסיבה עיקרית לנשירת ילדים. בסדרת ספריו "עצות מהחיים" הציע להורים לעודד פתיחות רגשית אצל ילדיהם ולתת לגיטימציה להבעת רגשות ואף לדעות שונות ולחשיבה מקורית, ומאידך לשמור על מעמדם של ההורים והמורים כמובילי דרך וכבעלי סמכות[5]

במאי 2013 פרסם מאמר ביתד נאמן, המתריע על ההסתה המתנהלת כנגד הציבור החרדי. במאמר השווה דברים שכתב יאיר לפיד על הציבור החרדי לתוכן נאום של אדולף היטלר על היהודים[6]. בנובמבר 2016 השווה ולדר, במאמר שפורסם ב"יתד נאמן", את השמאל הפוליטי לסרטן[7]. דבריו עוררו סערה והוא התנצל על ההשוואה[8].

ביוני 2017 פרסם מאמר על הגבלות התוכן בספרות החרדית, ובו כתב שגם חברות ליברליות מצנזרות דעות ותכנים המנוגדים להשקפותיהן[9].

טענות לניצול מיני והתאבדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2021 פורסם תחקיר מאת העיתונאים אהרן רבינוביץ ושירה אלק בעיתון "הארץ", לפיו ולדר תקף מינית ואנס נערות וצעירות במשך שנים. התחקיר ציין כי באחד המקרים נפתחה חקירת משטרה, והתיק נסגר מחוסר ראיות[10] ולדר הכחיש את הטענות כלפיו[11].

בעקבות הפרסום הופסקו שידור תוכניתו ב"רדיו קול חי" וטורו הקבוע בביטאון החרדי "יתד נאמן"[12]. ארגון הידברות הודיע כי סיפוריו של ולדר לא יופיעו בעלון השבת "הידברות"[13], ועיתון הילדים הדתי-לאומי "אותיות וילדים" הודיע שמטעמי זהירות הוא מפסיק לפרסם את סיפוריו של ולדר[14], גם חנויות ספרים שונות הודיעו על הסרת ספריו מהמדפים. בעקבות זאת הודיע ולדר שהחליט לקחת פסק זמן מכל עיסוקיו הציבוריים[15].

בימים העוקבים לפרסום התחקיר עלו ברשתות החברתיות עדויות נוספות על תקיפות מיניות מצד ולדר[16].

בנובמבר 2021 השיב הרב שמואל אליהו לשאלה שהופנתה אליו בעניין זה: ”אין ספק שיש פה עננה כבדה מאוד של חשדות לאונס ולהטרדה מינית ברמות הגבוהות של נשים רבות במשך שנים ארוכות. בגלל הספק הנורא הזה אני לא מחזיק בבית את הספרים שלו, למרות שיש בהם מעלות רבות. לא שורף אותם, אבל למי שזה קשה אני מציע לשים אותם במחסן, עד שיתבררו העובדות“[17]. גם הרבנים החרדיים יהודה סילמן ושריאל רוזנברג הורו שלא לקרוא בספריו עד לבירור עניינו[18]. בקהילות נוספות הורו להימנע מקריאה בספריו או להוציאם מהבית. עם זאת, יש רבנים שהפרידו בין החשדות לתוכן הספרים, והתירו את המשך קריאת ספריו[19].

בדצמבר 2021 זומן ולדר לבית דין מיוחד לעבירות מין, בו חברים הרבנים שמואל אליהו, ראובן נקר ואהרון ירחי[20]. ולדר סירב להתייצב לדיון בבית הדין בטענה שהרב אליהו כבר חרץ את דינו. בית הדין גבה 22 עדויות על תקיפות מיניות של ולדר כלפי נשים, ביניהן עדויות על יחסים מיניים ללא הסכמה, יחסים מיניים עם קטינות[21] וניצול מיני של קטינים. במקביל, הודיעה המשטרה כי היא פותחת בבדיקת הטענות כלפי ולדר[22]. באותו יום פורסמה בידי "הארץ" הקלטה של ולדר שבה הוא מייעץ לאישה כיצד להסתיר את הקשר שהיה ביניהם במשך שש שנים, כדי לחמוק מגירושים. בהמשך ההקלטה הצהיר ולדר שיכחיש את הקשר מכול וכול, ואם העניין יתפרסם הוא יירה בעצמו[23].

ב־27 בדצמבר 2021, יום לאחר פרסום הדיון בבית הדין, הודעת המשטרה והקלטת, יצא ולדר מביתו, ומשפחתו הודיעה כי הוא נעדר ויש חשש לחייו. לאחר כמה שעות התברר ששם קץ לחייו. הוא נמצא ירוי וללא רוח חיים בבית העלמין סגולה בפתח תקווה, לא הרחק מקבר בנו שנפטר מסרטן כשנתיים קודם לכן[24].

בהלווייתו השתתפו מאות אנשים, וספדו לו אישי ציבור בהם ראש עיריית בני ברק, אברהם רובינשטיין, יו"ר עמותת "עזר מציון" הרב חנניה צ'ולק, וראש הוועדה הרוחנית של "יתד נאמן", הרב נתן זוכובסקי[25]. בנקרולוג בעיתון "יתד נאמן" תואר ולדר כ"המנוח זצ"ל", ולא צוינו התאבדותו ומניעיה[26]. לצד קו ההשתקה בתקשורת החרדית הממוסדת, עוררה הפרשה טלטלה של ממש בציבור החרדי[27][28][29]. במקרה אחד נשרפו ספריו מול "המרכז לילד ולמשפחה" שניהל בבני ברק[30].

ב-8 במרץ 2022 שודר בתוכנית "המקור" תחקיר על חיים ולדר. רומי שוורץ, אחת המתלוננות המקוריות נגדו, התראיינה בפנים גלויות[31] וסיפרה שוולדר ניצל אותה מינית במשך שנים באמתלה של טיפול זוגי, בתור דוד של בעלה. באחד המקרים לקח אותה לבית מלון ואנס אותה. בהמשך התלוננה עליו במשטרה וחתמה על הסכם השתקה על ידי ולדר, וכשהפרשה התפוצצה, הוצע לה לחדש את הסכם ההשתקה בתיווכו של רונאל פישר[32].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשקוויל ביידיש שקורא לבער את ספריו של ולדר מהבית

כתיבתו של ולדר נתקלה בהתנגדות של מספר רבנים חרדיים ובהם הרב משה מרדכי שולזינגר. לדבריהם, רעיונותיו מושפעים ממקורות הזרים לחברה החרדית ולכן אינו יכול לשמש מקור סמכות והשראה לבני נוער חרדיים. הביקורת כללה גם פרסומים שבהם הובאו דוגמאות לרעיונות העולים מספריו אשר לטענת המפרסמים נוגדים את ההשקפה החרדית. ולדר נאלץ לגנוז מהדורה של אחד מספריו בעקבות פשקווילים שמחו על שהספר כלל תיאור של ילד שהוא חכם יותר מאביו[33]. עם זאת, ניסיונות להדירו מכתיבה ביומון "יתד נאמן" לא צלחו לאחר שקיבל את תמיכתו של הרב יוסף שלום אלישיב[34]. מראשית העשור הראשון של המאה ה-21 הקפיד להוציא את ספריו עם חותמת כשרות של הוועדה לביקורת ספרים הפועלת מטעם בית הדין של הרב נסים קרליץ.

ביוני 2021 פרסם בד"ץ העדה החרדית כרוז נגד ספריו של ולדר "אשר רחוקים המה מהשקפת עולמם של יראי ה' ונגוע בנגע ההשכלה הארורה... וכל אב ואם וכל מחנך לצעירי הצאן יתן אל לבו לא לתת לכתבים כאלו להיכנס אל ביתו ולהרחיקם בתכלית"[35].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולדר כתב 80 ספרים, שחלקם תורגמו לשפות שונות. הספרים מתפרשים על פני קשת גילאים רחבה, מספרי פעוטות דרך ספרי ילדים, נוער וגם ספרות למבוגרים. לדברי ולדר, הוא עשה שימוש בסגנון כתיבתו של דיימון ראניון. ולדר אף הקדיש אחד מסיפוריו (האיש שבקיר, בספר "מאחורי המסכה") לסופר האמריקאי הנודע.

ולדר הגיע למקום השלישי ברשימת הסופרים המושאלים ביותר בספריות ציבוריות בישראל בשנת 2018[36].

  • ילדים מספרים על עצמם: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בדילמות מציאותיות הלקוחות מעולם הילדים ובאופן שבו הצליחו להתמודד עמן. ספרו הראשון של ולדר, בסדרה זו, יצא לאור ב-1993 תחת שם העט ח. יערי. הספר זכה להצלחה והוא פרסם אותו מחדש תחת שמו המלא. בסדרה זו יצאו לאור 14 כרכים.
  • ילדים בעקבות העבר: הסיפורים בסדרה זו עוסקים בחיבור בין ילדים בני זמננו לאנשים גדולים שחיו בעבר. כל סיפור מורכב משני חלקים כאשר בחלק הראשון מסופר על ילד שעושה מעשה גבורה הירואי, או מתמודד בהצלחה עם אתגר גדול, ולאחר מכן מתברר כי אחד מגדולי העבר התמודד כמותו ואף פעל באותה צורה. למשל, ילד שמסייע למתקן האופניים הזקן שילדי השכונה מתעללים בו מושווה לחפץ חיים שסייע לשואב המים שילדי העיירה נהגו להפריע לו ולמלא את דלייו במים כדי שיקפאו.
  • עצות מהחיים: ספר בן שני כרכים שהוא מעין "אנציקלופדיה חינוכית" שנכתבה על ידי ולדר במשך 15 שנה. הספר מכיל עצות מהחיים בנושאים חינוכיים רבים שהורים עשויים להיתקל בהם, כגון סמכות הורית, חוצפה, ביקור סדיר, סגירות ולחץ אצל הילדים ועוד.
  • אנשים מספרים על עצמם: סדרה למבוגרים, מקבילה לסדרת "ילדים מספרים על עצמם". בסדרה שנים עשר כרכים.
  • מאחורי המסיכה
  • יש דברים נסתרים
  • שימו לב אל הנשמה (נקרא על שם שיר ידוע של רבי שמעיה קוסון)
  • אל תוך עצמך
  • אנשים ללא מסכות
  • סיפורים מהחיים
  • צ'אלמר
  • 10 דקות לפני שהולכים לרופא
  • מה עושים עכשיו
  • סיפורים מתוך הלב של אורי (עם אהובה רענן) (2004) - ספר העוסק בעולם הרגשות של הילד, ומנסה להקנות לילד מושגים רגשיים. הספר תורגם ל-5 שפות.
  • סיפורים מתוך הלב של אמא (עם אהובה רענן) - ספר המציג לילדים את עולם הרגשות מן הפרספקטיבה של המבוגר
  • סיפורים מתוך הלב של תמי (עם אהובה רענן) - ספר העוסק בעולם הרגשות של ילדים קטנים
  • סדרת "ילדים כותבים על עצמם"
  • קוראים לי צביקי גרין
  • ניסים מספרים על עצמם
  • מוטל גנב
  • בן תחת בן
  • הכי חזק שיש
  • חבורת תריג בתעלומת הפנס
  • חבורת תריג בתעלומת הקמיע
  • חבורת תריג בתעלומת האי
  • חבורת תריג וכינורו של קרונבך (קומיקס)
  • חידודון עם עמי מימון, תש"ף
  • קוראים לי צביקי גרין - קומיקס, תש"ף
  • בארץ החיות - חיות מספרות על עצמן (יחד עם דובי וינרוט) - סיפורים העוסקים בעולם הרגשות, מונגשים עבור פעוטות דרך עולמן של החיות.
  • מה עושים עכשיו? (עם דבורה בנדיקט) - סיפורים העוזרים לילדים להתמודד עם סיטואציות שונות כמו טביעה בבריכה, מפגש עם זרים, כדור שמתגלגל לכביש, וכדומה.
  • ארגז הכלים שלי (עם אהובה רענן) - סדרת סיפורים המקנים לילדים כלים להתמודדות עם תחושות כמו עלבון ("לב, לב לב, לא כדאי להיעלב"), פחדים ("אם זה לא אמיתי, זה לא מפחיד אותי), עצב ("נראה את הטוב והעצב יעזוב") ועוד.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבורת תריג, סדרת דיסקים שהחלה לצאת בשנת 2016.
  • הסרט מוטל גנב (על פי סיפור שלו)
  • חיים ולדר מספר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים ולדר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס 'מגן הילד' יוענק היום במשכן הכנסת לסופר החרדי חיים ולדר, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2003
  2. ^ אנה ברסקי, ‏לאחר הטענות על עבירות מין שביצע: הסופר החרדי חיים ולדר שם קץ לחייו, באתר מעריב אונליין, 27 בדצמבר 2021
  3. ^ הכוכב החדש במשפחת ולדר: משה ולדר בראיון ראשון, אקטואליק, ‏במרץ 2019;
    כשהספינר ישתלט על העולם / משה ולדר, כל הזמן, ‏4 באפריל 2017
  4. ^ אזהרות בעיתונות החרדית מ"פסיקה עוינת נגד דתיים מצד שופטים נקמנים", הארץ, 30 באוגוסט 1996
  5. ^ תמר רותם, קולם של הילדים השותקים, באתר הארץ, 2 בינואר 2002
  6. ^ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  7. ^ חיים ולדר, ‏הכימותרפיה של העולם, באתר כיכר השבת, 11 בנובמבר 2016
  8. ^ אבי כץ, ולדר: חוזר בי ומתנצל על האנלוגיה שעשיתי בין מחלת הסרטן והשמאל, באתר חרדים10, 12 בנובמבר 2016
  9. ^ חיים ולדר, ספרות לעולם אינה חופשית, באתר צריך עיון, ה' תמוז, תשע"ז
  10. ^ אהרן רבינוביץ ושירה אלק, נשים מעידות: הסופר ואיש החינוך חיים ולדר ניצל אותנו מינית כשהיינו קטינות, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2021;
    ynet, נשים העידו: הסופר ואיש החינוך חיים ולדר ניצל אותנו מינית כשהיינו קטינות, באתר ynet, 12 בנובמבר 2021
  11. ^ חיים ולדר: "אני חף מפשע", בעיתון מקור ראשון, 22 בנובמבר 2021
  12. ^ יהונתן גוטליב, חיים ולדר הושעה מרדיו קול חי, באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2021
  13. ^ הודעה לגולשים ולקוראי עלון הידברות, בהמשך לפרשת חיים ולדר, הידברות, ‏18/11/2021
  14. ^ פוסט בדף פייסבוק של "אותיות וילדים", 16 בנובמבר 2021
  15. ^ קובי נחשוני, הנשים העידו על ניצול מיני - הסופר החרדי "לוקח פסק זמן", באתר ynet, 18 בנובממבר 2021
  16. ^ דנה בצלאל, ‏כך התפורר קשר השתיקה סביב הסופר חיים ולדר, בעיתון מקור ראשון, 20 בנובמבר 2021
  17. ^ קובי נחשוני, טלי פרקש, סילוק של ספריו, השעיה משידור ועדויות חדשות: פרשת חיים ולדר מטלטלת את המגזר החרדי, באתר ynet, 17 בנובמבר 2021
  18. ^ תשובה מבית דין צדק בני ברק, ב' בטבת תשפ"ב
  19. ^ Twitter bird logo.svg ציוץ של יאיר אטינגר ברשת החברתית טוויטר, 15 בנובמבר 2021;
    עפרה לקס, ילדים כבר לא מספרים על עצמם, באתר ערוץ 7, 25 בנובמבר 2021
  20. ^ חיים ולדר זומן לבית דין מיוחד שהוקם בעניינו, באתר ערוץ 7, 16 בדצמבר 2021
  21. ^ אהרן רבינוביץ, 22 עדויות על תקיפות מיניות שביצע חיים ולדר הוצגו בפני בית דין חרדי, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2021
  22. ^ אהרן רבינוביץ, בעקבות תחקיר "הארץ", המשטרה בודקת את העדויות נגד חיים ולדר, אך הוא טרם נחקר, באתר הארץ, 22:56, 26 בדצמבר 2021
  23. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg ולדר מתדרך אישה כיצד להעלים ראיות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:44)
  24. ^ קובי נחשוני, רענן בן צור, אחרי העדויות על ניצול מיני: הסופר ואיש החינוך חיים ולדר נמצא ללא רוח חיים, באתר ynet;
    יהושע (ג'וש) בריינר, הסופר חיים ולדר שם קץ לחייו, באתר הארץ, 13:28, 27 בדצמבר 2021;
    ירון דורון, ‏הסופר החרדי חיים ולדר נמצא ללא רוח חיים על קבר בנו, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2021
  25. ^ אנשיל פפר, הרבנים העלו את חיים ולדר לדרגת קורבן, אך הצעירים יודעים את האמת, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2021
  26. ^ קובי נחשוני, אחרי ששם קץ לחייו: רבנים בכירים תומכים בוולדר, שנחשד בעבירות מין, באתר ynet, 28 בדצמבר 2021
  27. ^ אחרי פרסום העדויות נגדו: הסופר חיים ולדר פורש מתפקידיו הציבוריים, באתר כאן, 17 בנובמבר 2021, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022
  28. ^ עידן התום נגמר: בעקבות פרשת חיים ולדר - טלטלה ורוחות של שינוי בציבור החרדי, באתר ישראל היום, 13 בינואר 2022, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022
  29. ^ יקי הפשטיין, "זה שוק הסיפור הזה". כיצד פרשת חיים ולדר טלטלה את הרחוב החרדי?, באתר מקור ראשון, 2 בינואר 2022, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022
  30. ^ מרים אגדי, מחאה חריפה: שריפת ספריו של חיים ולדר | צפו, באתר סרוגים, 3 בינואר 2022, בדיקה אחרונה ב־21 בפברואר 2022
  31. ^ אהרן רבינוביץ, מתלוננת נגד חיים ולדר מספרת על הפגיעה בפנים גלויות: "פתאום הוא היה בלי בגדים", באתר הארץ, 8 במרץ 2022
  32. ^ המקור - המתלוננת ששברה שתיקה, "רשת 13", 8 במרץ 2022
  33. ^ תמר רותם, קולם של הילדים השותקים, באתר הארץ, 3 בינואר 2002
  34. ^ ספר השקדן, חלק שני [דרוש מקור מלא]
  35. ^ בעולמם של חרדים
  36. ^ אליעזר היון, הישג: שני חרדים בשלישיית הסופרים המושאלים ביותר בישראל, באתר חרדים10, 8 בפברואר 2018