חיים חמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים חמיאל
Haim Chamiel.jpg
לידה 18 בינואר 1917
אוסטרולנקה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 2011 (בגיל 94)
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע משורר, איש חינוך, חוקר, פרשני המקרא, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים יצחק חמיאל (כמיעל) (כ"ד בטבת תרע"ז, 18 בינואר 1917 – כ"ג אייר תשע"א, 27 במאי 2011), היה איש חינוך, סופר, משורר, ד"ר לספרות המקרא, חוקר המקרא ותרגומיו. כיהן כמנכ"ל המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה של הסוכנות היהודית במשך 30 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרולנקה בפרובינציית מזוביה בפולין. את השכלתו היסודית, התיכונית והפדגוגית רכש בפולין והוסמך להוראה בוורשה. למד בישיבת לומז'ה בפולין. ב-1938 ניהל את בית הספר העברי במוטלה ליד פינסק. עלה ארצה באוניית המעפילים אסימי בשנת 1939.

שימש כמורה בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ומעת עלותו לירושלים שימש כמורה בסמינר למדריכים דתיים בבית וגן, בסמינר ליפשיץ למורים, בבית צעירות מזרחי ובמקומות נוספים.

משנת 1945 עבד בסוכנות היהודית. משנת 1950 כיהן כמנכ"ל המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה עד צאתו לגמלאות ב 1980. בשנת תש"ט קיבל תואר שני מטעם האוניברסיטה העברית, על עבודה בכותר: "מלחמת החרדים במשכילים בשנות הששים והשבעים של המאה הקודמת" שזיכתה אותו גם בפרס קלוזנר לשנת 1950 מטעם עיריית תל אביב-יפו.

בשנת תשי"ד הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית – "ספר אבני השהם לר' שמואל בן יוסף בן ששון" – ספר שירים של משורר עברי מהמאה הארבע עשרה. העבודה נעשתה בהדרכת חיים שירמן.

שימש כמרצה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה העברית ולאחר מכן כמרצה לספרות ולחינוך באוניברסיטת בר-אילן וכמרצה אורח בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנת 1996 קיבל את תואר יקיר ירושלים.

חמיאל יזם את קבלת בוגרי תיכון דתי בחו"ל ללימודים בישיבות גבוהות בישראל. הקים את מכון גולד למורים מחו"ל בירושלים. הקים את בית המדרש לתורה [BMT] לתלמידי חו"ל בירושלים. היה המנוע מאחורי פרופ' נחמה ליבוביץ להוצאה לאור של גליונותיה לפרשת השבוע ואחר כך להוצאה לאור של ספריה 'עיונים בספר בראשית - דברים' בהוצאת המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה.

חיים חמיאל נפטר בירושלים ביום כ"ג באייר תשע"א, 27 במאי 2011 ונטמן בחלקת יקירי ירושלים בהר המנוחות.

לחמיאל שלושה ילדים. בנו ד"ר אפרים חמיאל חוקר ומחבר ספרים בתחום המחשבה היהודית. בתו נירה קרמר היא אשת חינוך ואומנות ומטפלת ברפלקסולוגיה. בנו פרופ' דני חמיאל הוא פסיכולוג, בונה תוכניות קהילתיות בתחום הפסיכולוגיה, חוקר ומרצה.

רשימה (חלקית) של ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמיאל כתב ספרים ומאמרים רבים בנושאי חינוך ומקרא וכן תשעה ספרי שירה. כן ערך קובצי מאמרים בנושאים של חינוך ותרבות תורניים כמו "מעיינות" - מאסף לענייני חינוך והוראה, 11 כרכים, 1985-1952, "עיונים בחינוך ובהוראה" - ספר זיכרון לחיים צבי אנוך, תשמ"א, ו"נתיבה", כולם בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות תורניים בגולה.

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאפק אל אפק - שירים, ירושלים, תשי"ב
  • אביבים – שירי ילדים, תל אביב, תשי"ח
  • מוקד וניר – שירים, הוצאת ראובן מס, תל אביב, 1960
  • מאפק אל אפק - שירים, תל אביב, תשכ"ו
  • בנופי הים – שירים, תל אביב, 1966
  • צלילי מנחה וחין – שירים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"ח
  • מעט מן האור - שירים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, 1996
  • נרות במולדת - שירים, הוצאת דוכן, יפו, תשכ"ו
  • בעודי - שירים, הוצאת כרמל, ירושלים, תשנ"א.

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפורה של ירושלים, ירושלים, תשכ"ח – יצא במספר מהדורות ותורגם לאנגלית וצרפתית ("מוגש לילדי ישראל במלאת שנה לשחרור עיר קדשנו...")
  • ספר אבני השהם לשמואל ן' ששון - על פי כתבי יד בצרוף מבוא, הערות ובאור, מחברות לספרות, ירושלים, תשכ"ב
  • על דברי עולה וזבח - להוראת נושא הקרבנות בדברי הנביאים, ירושלים, תשל"ח
  • מעייני מקרא - פרשנות ומחקרים בשיטה האימאננטית-אינטגראטיבית, ירושלים, תשמ"ג
  • מקראות כפירושם - עיונים בדרכי פרשנות המקרא, ירושלים, תשמ"ו
  • פרקי מבוא למקרא א (עם יחיאל צבי מושקוביץ), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1987
  • מעייני מקרא למגילת רות, ירושלים, תשמ"ז
  • מעייני מקרא לספר יונה, ירושלים, תשמ"ט
  • מעייני מקרא מקראי קודש - עיון בפרקי מקרא הנקראים בציבור בימי חג ומועד, ירושלים, תשנ"ב
  • במעגלי חיים - בדרך נחני ה' (אוטוביוגרפיה), ירושלים, תשע"א
  • לימודים בפרשת השבוע - פשט ודרש בפרשת השבוע - התורה מתפרשת ונדרשת מתוכה, ירושלים תש"ע

המקרא ותרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלו הספרותי העיקרי היה הוצאת אחד עשר כרכי המקרא ותרגומיו שבחן ופירש את התרגומים הארמיים למקרא.

  • כרך א. תרגום אונקלוס לתורה.
  • כרך ב, ספר א. התרגומים הארץ-ישראליים לתורה (מדרשי הלכה).
  • כרך ב, ספר ב. התרגומים הארץ ישראליים לתורה (מדרשי אגדה), ספרים - בראשית, שמות, ויקרא.
  • כרך ב, ספר ג. התרגומים הארץ-ישראליים לתורה (מדרשי אגדה), ספרים - במדבר, דברים / עריכה - אלישע בוכריס.
  • כרך ג, ספר א. הגות ומעשה: מבחר נושאים בתרגומים הארמיים לתורה.
  • כרך ג, ספר ב. ענייני לשון.
  • כרך ג, ספר ג. מילון ההקבלות: לסדרת המקרא ותרגומיו לחמשת חומשי תורה.
  • כרך ד, ספר א. תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים ראשונים תשס"ה 2005.
  • כרך ד, ספר ב. תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים אחרונים תשס"ה 2005.
  • כרך ה, ספר א. התרגום הארמי לספרי אמ"ת : (תהילים, משלי, ואיוב). תשס"ז 2007.
  • כרך ה, ספר ב. התרגום הארמי לכתובים (חמש מגילות ודברי הימים). תשס"ט. 529, 27, [3] ע'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]