חיים חמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר חיים יצחק חמיאל (כ"ד בטבת תרע"ז, 18 בינואר 1917 – כ"ג אייר תשע"א, 27 במאי 2011), היה איש חינוך, סופר, משורר, חוקר המקרא ותרגומיו. עמד בראש המחלקה לחינוך יהודי בגולה של הסוכנות היהודית במשך 27 שנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוסטרולנקה בפרובינציית מזוביה בפולין. את השכלתו היסודית, התיכונית והפדגוגית רכש בפולין והוסמך להוראה בוורשה. למד בישיבת לומז'ה בפולין. ב-1938 ניהל את בית הספר העברי במוטלה ליד פינסק. עלה ארצה באוניית המעפילים אסימי בשנת 1939.

שימש כמורה בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ומעת עלותו לירושלים שימש כמורה בסמינר למדריכים דתיים בבית וגן, בסמינר ליפשיץ למורים, בבית צעירות מזרחי ובמקומות נוספים.

משנת 1946 עבד בסוכנות היהודית. משנת 1954 עמד בראש המחלקה לחינוך ותרבות יהודיים בגולה עד צאתו לגמלאות ב-1981. בשנת תשי"ד הגיש את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית – "ספר אבני השהם לר' שמואל בן יוסף בן ששון" – ספר שירים של משורר עברי מהמאה הארבע עשרה. העבודה נעשתה בהדרכת חיים שירמן.

שימש כמרצה לחינוך ולספרות באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בר-אילן וכמרצה אורח בישיבה יוניברסיטי בניו יורק.

בשנת 1996 קיבל את תואר יקיר ירושלים.

חיים חמיאל נפטר בירושלים ביום כ"ג באייר תשע"א, 27 במאי 2011 ונטמן בחלקת יקירי ירושלים בהר המנוחות.

בנו ד"ר אפרים חמיאל חוקר ומחבר ספרים בתחום המחשבה היהודית.

רשימה (חלקית) של ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמיאל כתב מאמרים רבים בנושאי חינוך, ומקרא וספרי שירה. כן ערך קובצי של מאמרים בנושאים של חינוך ותרבות יהודיים כמו "מעיינות" בהוצאת המחלקה לחינוך ותרבות יהודיים בגולה ו"נתיבה".

ספרי שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאפק אל אפק - שירים, ירושלים, תשי"ב
  • אביבים – שירי ילדים, תל אביב, תשי"ח
  • מוקד וניר – שירים, הוצאת ראובן מס, תל אביב, 1960
  • מאפק אל אפק - שירים, תל אביב, תשכ"ו
  • בנופי הים – שירים, תל אביב, 1966
  • צלילי מנחה וחין – שירים, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"ח

חינוך ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיפורה של ירושלים, ירושלים, תשכ"ח – יצא במספר מהדורות ותרגם לאנגלית וצרפתית ("מוגש לילדי ישראל במלאת שנה לשחרור עיר קדשנו...")
  • על דברי עולה וזבח - להוראת נושא הקרבנות בדברי הנביאים, ירושלים, תשל"ח
  • מעייני מקרא - פרשנות ומחקרים בשיטה האימאננטית-אינטגראטיבית, ירושלים, תשמ"ג
  • מקראות כפירושם - עיונים בדרכי פרשנות המקרא, ירושלים, תשמ"ו
  • פרקי מבוא למקרא א (עם יחיאל צבי מושקוביץ), הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1987
  • מעייני מקרא למגילת רות, ירושלים, תשמ"ז
  • מעייני מקרא לספר יונה, ירושלים, תשמ"ט
  • מעייני מקרא מקראי קודש - עיון בפרקי מקרא הנקראים בציבור בימי חג ומועד, ירושלים, תשנ"ב
  • במעגלי חיים - בדרך נחני ה' (אוטוביוגרפיה), ירושלים, תשע"א

המקרא ותרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעלו הספרותי העיקרי היה הוצאת אחד עשר כרכי המקרא ותרגומיו שבחן ופירש את התרגומים הארמיים למקרא.

  • כרך א. תרגום אונקלוס לתורה.
  • כרך ב, ספר א. התרגומים הארץ-ישראליים לתורה (מדרשי הלכה).
  • כרך ב, ספר ב. התרגומים הארץ ישראליים לתורה (מדרשי אגדה), ספרים - בראשית, שמות, ויקרא.
  • כרך ב, ספר ג. התרגומים הארץ-ישראליים לתורה (מדרשי אגדה), ספרים - במדבר, דברים / עריכה - אלישע בוכריס.
  • כרך ג, ספר א. הגות ומעשה: מבחר נושאים בתרגומים הארמיים לתורה.
  • כרך ג, ספר ב. ענייני לשון.
  • כרך ג, ספר ג. מילון ההקבלות: לסדרת המקרא ותרגומיו לחמשת חומשי תורה.
  • כרך ד, ספר א. תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים ראשונים תשס"ה 2005.
  • כרך ד, ספר ב. תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים אחרונים תשס"ה 2005.
  • כרך ה, ספר א. התרגום הארמי לספרי אמ"ת : (תהילים, משלי, ואיוב). תשס"ז 2007.
  • כרך ה, ספר ב. התרגום הארמי לכתובים (חמש מגילות ודברי הימים). תשס"ט. 529, 27, [3] ע'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]