חיים טשרנוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים טשרנוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 25 בנובמבר 1870
סבז', גוברמנטת ויטבסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 במאי 1949 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 במאי 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (187015 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים טשרנוביץ נולד לרב אלכסנדר זיסקינד ולאה בת הרב שלמה דרוזד בסבז', עיירה קטנה ליד עיר המחוז בוויטבסק, ברוסיה הלבנה, שנכללה בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). סבו, שהיה רב העיר, לימד אותו מפיו. בשנת 1893 נשא אשה ויצא לעיר קובנה שבליטא, ללמוד בכולל הידוע "כולל הפרושים", בו הוא למד בעת שעמד תחת חסותו של רבי יצחק אלחנן ספקטור.

בשנת 1897 עבר עם משפחתו לעיר אודסה שבאוקראינה, לכהן כרב העיר. באודסה התקרב לחוגים הציוניים של אחד העם וחבריו, ואף החל לפרסם את מאמריו ב'השילוח', כתב העת של אחד העם, תחת החתימה "רב צעיר". בשל התקרבותו לחוג של אחד העם הורעו יחסיו עם החרדים.

בשנת 1902 הקים באודסה "קיבוץ" של תלמידי ישיבה צעירים, ברוחו המיוחדת, ששילבה תורה עם ציונות. הקיבוץ של תלמידיו הפך מאוחר יותר לגרעין של "הישיבה" באודסה. הוא עמד בראש ישיבת "יבנה" זו עד שנת 1911. בין השנים 1911–1914 עמד בראשה ד"ר ישראל אברהם רבין.

בשנת 1911 ביקר הרב טשרנוביץ בארץ ישראל, והביקור הפך את חייו ואת השקפותיו [דרושה הבהרה] טשרנוביץ יצא לגרמניה להשלמת לימודיו הגבוהים, ולמד באוניברסיטת ברלין, ובאוניברסיטת ברן שבשווייץ. בשנת 1914 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת וירצבורג בגרמניה. את שנות מלחמת העולם הראשונה עשה עם משפחתו בעיר לוזאן, ועם תום המלחמה לא חזר לארץ ישראל, אלא חיפש משרה באירופה.

בשנת 1923 היגר הרב טשרנוביץ לארצות הברית, השתקע בעיר ניו יורק, ולימד בהּ כפרופסור ב"מכון למדעי היהדות" (Jewish Institute of Religion) הרפורמי, מייסודו של הרב סטפן וייז, עד יומו האחרון. בשנות הארבעים שימש עורך 'בצרון' - כתב העת העברי באמריקה.

אחיו היה שמואל טשרנוביץ; גיסו היה הסופר אהרן אברהם קבק; אחייניתו היא סופרת הילדים הידועה ימימה אבידר-טשרנוביץ, אחיינו הוא יעקב צור, שהיה שגריר ישראל בארגנטינה ובצרפת, ואביו של מוקי צור, היסטוריון תנועת העבודה בארץ. נכדתו היא חוקרת התרגום פרופ' ניצה בן-ארי.

על שמו של רב צעיר קרויים שני רחובות בישראל: בקריית משה שבירושלים ובמתחם יהודה המכבי שבתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תקון שבת - תקוני עירובין בעיר אודסה, תר"ס
  • תולדות הפוסקים - תולדות פסיקת ההלכה מהמשנה ועד חתימת השולחן ערוך. יצא לאור בניו יורק, תש"ו-תש"ח. כולל שלושה חלקים: 'מתקופת הגאונים עד אחרי הרמב"ם', תש"ו; 'מרש"י ובית מדרשו עד תקופת השלחן-ערוך', תש"ז; "השולחן-ערוך, התהוותו והשתלשלותו עד אחרוני מפרשיו", תש"ח (1947). החיבור הודפס בדפוס צילום ב"מפעלי ספרים ליצוא", ירושלים תשל"ט. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר[1]).
  • תולדות ההלכה - על שלשלת הקבלה מדור לדור והתפתחות התורה שבעל פה מראשיתה ועד חתימת התלמוד. יצא לאור בניו-יורק תרצ"ה-תש"י. יצא לאור "כרך ראשון" הכולל ארבעה חלקים: הראשון "מבוא כללי" ו'תקופת התנ"ך', תרצ"ה; השני "תקופת בית ראשון עד יסוד המעלה", תרצ"ו; השלישי "מיסוד המעלה עד תקופת הזוגות", תש"ג; והרביעי "מתקופת הסופרים והזוגות עד זמן חורבן הבית השני", בהוצאת "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר" (שלושת החלקים הקודמים בהוצאת המחבר), תש"י. "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר: ועד היובל" הוציא לאור מהדורה שנייה כששני החלקים הראשונים יצאו בתש"ח, השלישי בתשי"ג והרביעי יצא בתש"י לאחר שני הראשונים. מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר א' : מדע ומחקר.
  • שיעורים בתלמוד - מבוא למסכת בבא קמא (חלק ראשון) וביאורים לפרקים ראשון-רביעי שבמסכת (חלק שני). הוצאת "הספר", ורשה תרע"ג (1913).
  • התלמוד: סקירה כללית על מהות התושבע"פ, יסוד ההלכה והשתלשלות יצירתה עד חתימת המשנה, הוצאת "הספר", ורשה תרע"ב
  • סדרת קצור התלמוד - ביאור על יסוד מדעי:
    • קצור התלמוד: מסכות ברכות, ראש השנה, יומא מן תלמוד בבלי, לוזן-ברלין, תרע"ט (1919)
    • קצור התלמוד: מסכת ברכות, "ועד היובל", ניו יורק תש"ו (מהדורה חדשה)
    • קצור התלמוד: עם באור מפורט ומספיק על יסוד מדעי ובצרוף מבואות למסכתות - שני כרכים כשבראשון על מסכתות ברכות, ראש השנה) ויומא, ובשני על מסכת סוכה. יצא לאור בלוזן תרע"ט (החלק הראשון על מסכתות ברכות, ראש-השנה ויומא) ובברלין תרפ"ב.
    • קצור התלמוד: מסכת בבא קמא מן תלמוד בבלי, בהוצאת המחבר, לייפציג תרפ"ג
  • פרקים בהלכות אישות על פי התלמוד, ברלין תרפ"ב (תדפיס מתוך "התקופה" י"א, תרפ"ב, עמ' 261–318)
  • הכרעה במחלוקת יחיד ורבים, ברלין תרע"א (תדפיס מתוך: "תפארת ישראל" לכבוד ישראל לוי)
  • שיטת גנבת וגזלה: ע"פ דיני ישראל בתורה ובתלמוד, אודסה תרס"ח (בתוך: 'דין וחשבון לשנות תרס"ז-תרס"ח / אודסה: הישיבה הגדולה', אודסה תרס"ח)
  • בשערי ציון: קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל והציוניות, "דפוס האחים שולזינגר", ניו-יורק תרצ"ז (1936; סדרת "כל כתבי רב צעיר", "סדר ב' : מסות ומאמרים")
  • חבלי גאולה: קובץ מאמרים על המאבק לתקומת מדינת ישראל, "ועד היובל" שע"י "הועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו יורק תש"ט (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : מסות ומאמרים, ספר ב'
  • למדיחי ישראל - חיבור שבו שני מאמרים שבהם "תשובה לתועי לב ההולכים לבקש להם אלהים אחרים". יצא לאור באודיסה תרע"א
  • אלהים אחרים: תשובה לרודפי שלום - נגד הסופר שלום אש. יצא לאור בניו-יורק, תש"א (1941). הדפסה מיוחדת מהירחון "בצרון" שנה ב, חוברת י"א-י"ב, תש"א.
  • פרקי חיים: אוטוביוגרפיה, הוצאת "בצרון" ו"ועד להוצאת כל כתבי רב צעיר", ניו-יורק, תשי"ד (מסדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב' : "מסות ומאמרים")
  • על הזרמים הדתיים של היהדות באמריקה': הצעה על דבר יסוד בית דין הגדול, ניו יורק, תרפ"ז (1927)
  • מסכת זכרונות: פרצופים והערכות - על רבנים ואישים שהכיר. בחיבור שני חלקים: "חכמי אודיסה" ו"אישים וסופרים". יצא לאור ב"הוצאת ועד היובל", ניו-יורק תש"ה (סדרת "כל כתבי רב צעיר", סדר ב', ספר א')

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בסדרה גם "סדר ב' : מסות ומאמרים".