חיים יצחק דוד ווייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים יצחק דוד ווייץ
אין תמונה חופשית
לידה 1832
פטירה 1907 (בגיל 75 בערך)
ה'תרס"ז
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
השתייכות יהדות ליטאית
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד, תנ"ך
רבותיו רבי יוסף באב"ד
תלמידיו רבי יצחק אוירבך, רבי בן ציון אברהם שפירא
חיבוריו סדרת ליקוטי חיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי חיים יצחק דוד ווייץ (ה'תקצ"ב, 1832כ"ו בתמוז ה'תרס"ז, 1907) היה רב בגליציה, יליד טרנופול שבאוקראינה, שם למד אצל רבי יוסף באב"ד מחבר הספר מנחת חינוך, וברבות השנים נעשה לאחד מגדולי תלמידיו. בשנת התרמ"ח (1888) עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים. נודע בספרו 'ליקוטי חיים' על התורה, הש"ס והשולחן ערוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבת קברו של רבי חיים יצחק דוד ווייץ בהר הזיתים.

רבי חיים יצחק דוד ווייץ נולד בשנת להוריו רבי דב וביילא גיטל ווייץ, בטרנופול שבאוקראינה, בחבל גליציה. בצעירותו למד אצל רבי יוסף באב"ד מחבר הספר מנחת חינוך, וברבות השנים נעשה לאחד מתלמידיו המובהקים. בשנת התרמ"ח (1888) עלה לארץ ישראל בגפו, לאחר שהתאלמן מאשתו הראשונה. בארץ ישראל הוא נקרא רבי חיים טרניפולר, על שם מולדתו.

רבי חיים התיישב בירושלים ולמד ב'כולל גליציה', שם העביר שיעורים רבים, ונודע בזכרנותו המופלגת. הוא למד בחברותא עם רבי עקיבא יוסף שליזינגר.

נשא לאישה בירושלים את שפרה בת אברהם חיים וסימה ויינברג שעלו לארץ מהורדנה, שפרה עצמה הייתה ילידת ירושלים. היא נישאה תחילה לאדם אחר שככל הנראה נרצח בידי ערבי. לאחר נישואיה עם רבי חיים נולד לזוג בן בשם אפרים.

במהלך שנות שהותו בירושלים חיבר את סדרת הספרים 'ליקוטי חיים' על התורה, התלמוד הבבלי והשולחן ערוך, שיצאו לאור רק לאחר מותו.

רבי חיים נפטר בירושלים בכ"ו תמוז ה'תרס"ז, 1907, ונקבר בהר הזיתים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים יצחק דוד ווייץ חיבר סדרת ספרים שנקראו תחילה 'ליקוטי חב"ד' (ראשי תיבות של: חיים בן דב) ולאחר מכן הוסב שמם ל'ליקוטי חיים' העוסקים בעניינים שונים:

  • ליקוטי חיים על התורה - חידושים וביאורים על התורה בדרך הפשט והדרש.
  • ליקוטי חיים על הש"ס - חידושים וביאורים על מסכתות התלמוד הבבלי.
  • ליקוטי חיים על השולחן ערוך - חידושים וביאורים בענייני הלכה סביב ספר הפסיקה שולחן ערוך של רבי יוסף קארו.

בהקדמה לספרו על התורה מופיעות הסכמותיהם של רבי ישראל יצחק רייזמן, שהיה מצוי תדיר אצל רבי חיים והכירו היטב, ורבי שלמה זלמן אוירבך.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]