חיים ישראל אייז

חיים ישראל אייז

לידה	1876 איסטריק
פטירה	1943 (בגיל 67 בערך) ציריך
מקום קבורה	ציריך
מדינה	שווייץ
מקום פעילות	ציריך
תחומי עיסוק	ממקימי אגודת ישראל איש עסקים
תקופת פעילות	מ-1901
ילדים	אברהם אריה, יעקב, דוד, מרים הענטשא, יוסף, אסתר, רחל, בנימין
פרסים והוקרה	Virtus et Fraternitas Medal

חיים ישראל אייז (1876–1943) היה פוליטיקאי יהודי פולני, ממקימי "אגודת ישראל" ומעסקניה הבולטים. הוא נולד באיסטריק שבגליציה. הוא היה הניצול היחיד מתוך עשרת ילדי משפחתו ששרדו מגפת דיפטרייה, מחלה שלא היה לה מרפא באותה תקופה. כאיש צעיר, עבר אייז לשווייץ הנייטרלית והשתקע בעיר ציריך, שם בנה קריירה כאיש עסקים. מעמדו הכלכלי ומיקומו האסטרטגי הפכו אותו לפעיל מרכזי בפוליטיקה היהודית העולמית. אייז פעל להצלת יהודים בשואה, כשהוא מנצל את קשריו ואת מיקומו בשווייץ כדי לסייע במאמצי ההצלה.

הקמת אגודת ישראל

ר' חיים ישראל אייז היה בין מקימי תנועת אגודת ישראל העולמית, בשנת 1912, ומפעיליה המרכזיים. הוא לא הירבה להופיע בוועדות או אסיפות, אלא פעל בעיקר מאחורי הקלעים וכל החלטה שהובאה לפני הנשיאות זכתה קודם לכן לאישורו. הוא ריכז תחת ידיו גם את ניהול קרנות הצדקה של אגודת ישראל.

בימי מלחמת העולם הראשונה הקים מערכת להעברת מידע על מקומם וצורכיהם של הפליטים היהודים הרבים, ודאג למחסורם.

בציריך הוציא לאור את עיתון "הדרך", וכתב את המאמרים ודאג להדפסתם ושליחתם. משווייץ ניהל את מערכותיה של היהדות החרדית בארץ ישראל, שבאותה עת עמד בראשה הרב חיים זוננפלד. הוא הביע את דעתו בצורה נחרצת בכל הסוגיות שעמדו על סדר היום הציבורי. הוא כתב בקביעות בעיתון של אגודת ישראל בשם "קול ישראל" שיצא לאור בירושלים, בשבועון "דרכנו", וביומון "דאס יודישע טאגבלאט" שיצאו לאור בפולין.

כמטרה עיקרית לחיציו שימשה תנועת המזרחי, אליה השתייך בצעירותו. הוא לעג לאנשי המזרחי על כך שלא מלמדים לבניהם תורה, אלא יש להם "דת" אחת: "דת העבודה". הוא גם טען שהסתפחות המזרחי לציונות היא בעבור בצע כסף. כמו כן ביקר את החינוך החילוני בארץ ישראל, ועל בוגרי חינוך זה כתב כי "בטוח הנני שלא יגדלו לאפיקורסים, אחרי כי אינם יודעים אף ידיעה כל שהיא מתורת הקודש כדי לכפור בה, מגודלים המה ל'עמי הארץ'..."

מפעל ההצלה שלו

אייז היה בין הראשונים שקיבלו תיאור מפורט ומדויק על המתרחש בארצות הכיבוש הנאצי. הוא קיבל וארכב מאות מכתבים המתארים את הסבל בגטאות ובמחנות ההשמדה. מתוך המכתבים עולה תמונה מפורטת של המערכת אותה הפעיל: שליחים בארצות הכבושות, רשת של "סייענים" בצלב האדום ואנשי קשר בשגרירויות הזרות בברן. התרומה החשובה ביותר של ארכיון המכתבים היא בביסוס דעה של היסטוריונים, כי עסקנים חרדים היו המובילים בשבירת החשיבה ה"מקובלת", שטענה כי אסור לפעול בדרכים שאינן חוקיות ו"להרגיז את הגויים".

כשהחלו להגיע מאירופה תיאורי הרעב והמחסור, העביר אייז כספים לידיד בליסבון, וזה רכש מוצרים שהיו יקרי המציאות בזמן המלחמה (קקאו, קפה, סוכר, תה וסרדינים) ומעבירם לתעודתם. מוצרים אלה יכלו היהודים להחליף בכמויות גדולות של קמח ותפוחי אדמה.

את המזון שרכש היה אייז מעביר לז'נבה, שם היו לו קשרים טובים עם יו"ר הצלב האדום. אנשי הצלב האדום הבינלאומי היו מעבירים את חבילות המזון לסניפם בגרמניה, וזה היה מחלק את החבילות לנמענים. אייז עשה מאמץ מיוחד כדי לאפשר ליהודי הגטו לקיים מצוות כהלכתן. לשם כך שלח ארבעת המינים, מצות ויין בעבור ארבע כוסות. את משלוחי המזון מימן לעיתים קרובות מכיסו, וחלק גדול מהונו הוקדש למטרה זו.

המצאתו הגדולה הייתה כשיצר קשר עם הקונסול של פרגוואי ושל אל סלוודור על מנת שינפיק תעודות זהות ודרכונים דרום אמריקאיים ליהודי הגטו בפולין. לשם כך נעזר גם בקונסול פולין, קונסטנטי רוקיצקי. כך הונפקו אלפי תעודות דרום אמריקאיות, ונשלחו בידי שליחים שונים או באמצעות הדואר ליעדם. בצורה זו זכו היהודים בעלי התעודות ליחס מועדף, ונעצרו במחנות מיוחדים לנתינים זרים, המפורסם שבהם הוא מחנה ויטל. אף על פי שרבים מבעלי התעודות לא זכו להינצל, בזכות תעודות אלה הציל אייז יהודים רבים ממוות.

משפחתו

לחיים ישראל אייז יש גם משפחה בישראל חתני בנו הרב יוסף אייז, ואף מכהנים כראשי ישיבות כמו הרב אפריים מילר ראש ישיבת משך חכמה בבני ברק והרב חיים ישראל הערץ ראש ישיבת יד הלוי וחתנו של ראש ישיבת בריסק הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק.

קישורים חיצוניים

• על חיים ישראל אייז באתר של האיגוד העולמי למדעי היהדות
• על חיים ישראל אייז באתר 'יד ושם'
• שושנה גולדפינגר, נינתו, כותבת על חיים ישראל אייז באתר שהקימה לזכרו.