חיים לטה

חיים לטה
לידה	23 בינואר 1902; ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	5 בפברואר 1988 (בגיל 86); פרדס חנה-כרכור, ישראל
שם לידה	הרברט לטה
תחום יצירה	אדריכלות נוף
מספר צאצאים	3

חיים (הרברט) לטה (23 בינואר 1902 - 5 בפברואר 1988) היה מתכנן גנים ישראלי, מעולי העלייה השלישית. בנה מספר גנים ברחבי הארץ ושאף ליישם בתכנון הגנים עקרונות אקולוגים המשלבים גידולי מזון ונוי. כמורה לגננות במספר בתי ספר הנחיל את תורתו לדורות של תלמידים. זוכה פרס אברהם קרוון לאדריכלות גנים ונוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים לטה נולד בברלין כהרברט לטה, ליוסף לטה ומלכה לבית יעקובוס. סיים את בית הספר היסודי הקהילתי ה-8 בברלין. מאחר שהיה ילד חולני נשלח ב-1918 לתיכון ללימודי גננות בבית הספר "האלם" ליד הנובר, שם, קיוו הוריו, גם יבריא וגם ירכוש מקצוע.

הבית בו גדל לטה היה בית ציוני, ולטה השתתף בייסוד סניף תנועת החלוץ בברלין. ב-22 במרץ 1923 עלה ארצה עם עוד קבוצת גננים בוגרי בית הספר לגננות, במסגרת העלייה השלישית. לאחר תקופה קצרה ביפו החל לטה לעבוד בחדרה, אולם לאחר שחלה במחלת הקדחת נשלח לירושלים. באביב 1925 עבר לגור במגדל שלחוף הכנרת, שם ניסה לשכנע את אוטו ורבורג שיאפשר לו לגדל בננות על שטחים שבבעלותו. ב-1927 נוסדה חברת גידולים וב-1928 ביקר אלפרד מונד (אחד המשקיעים) בארץ והשתתף בנטיעות הראשונות של מטעי החברה^[1]. לאחר סיום עבודתו במגדל עבד תקופה מסוימת בתל אביב עם יצחק וולקני-אלעזרי ועם ורבורג על הכנסת פירות חדשים לארץ.

ב-1930 עזב את עמק הירדן ועבר לגור בפרדס חנה, שם עיבד חלקת אדמה שבבעלותו, סייע לתושבי המקום בתכנון גינותיהם ולימד גננות בבית הספר החקלאי שביישוב וכן בבית הספר החקלאי בנהלל ובפקולטה לאדריכלות נוף בטכניון. ב-1942 חזר לטה לגור בטבריה ועבד בעיר ויבישובי הסביבה. ב-1955 חזר לגור בפרדס חנה, שם גם נפטר ב-1988.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת שהותו בירושלים תכנן גן שהקיף את האמפיתיאטרון הפתוח באוניברסיטה העברית, אותו תכנן ידידו פריץ קורנברג (תוכנית הגן לא יצאה לפועל בגלל מחסור בתקציב).
1927 - תכנון גן וילה מלצ'ט לחוף הכנרת בעזרת מימון מאלפרד מונד.
1940 - תכנון גני חמי טבריה.
1941 - תכנון גנים ציבוריים בטבריה.
1945 - תכנון הגנים בתיכון בית ירח (אותו תכנן ריכרד קאופמן).
1950 - תכנון הגינון במספר קיבוצים בעמק הירדן (דגניה א', דגניה ב', בית זרע, אפיקים, שער הגולן ועוד).
1954 - פיקוח על הקמת גני רמת הנדיב שתוכננו על ידי אוריאל שילר^[2]
1945-1987 - חבר מערכת גן ונוף ובעל טור קבוע בירחון. בשנים אלו פורסמו בירחון כ- 540 מאמרים מפרי עטו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס אברהם קרוון לאדריכלות גנים ונוף, 1975

גישתו הירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיקתו של חיים לטה לגננות נבעה מהשקפתו על הצורך לאיזון בטבע. שנים רבות לפני פריחתן של תנועות איכות סביבה "ירוקות", ראה לטה את הגנים שהוא מתכנן כ"ריאות ירוקות" והתנגד לגידולים המנצלים את האדמה.

...התושב חייב להיות מחובר לארצו. ומי זה מוכן להתקשר לארץ מוזנחת, לארץ שחולבים ממנה לחם וכסף כאילו הייתה פרה. אנחנו חלק מהטבע. אם נקום להלחם בטבע יסתבר לנו מהר מאוד שהוא חזק מאיתנו. תחילה אנו מנצלים את האדמה לרעה. אחר כך אנחנו מנסים לפצותה בזבל כימי וריסוסים... פעם התנבאתי שנצטרך לרסס כל שבועיים וכיום יש המרססים כל יום...

— ראיון בעיתון הארץ, 1975