חיים מרדכי פרלוב
| לידה |
ה'תרמ"ט חרסון, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה | תשל"ח (בגיל 89 בערך) |
| מדינה | אוקראינה, ליטא, גאורגיה, גרמניה, איטליה, אוסטרליה |
| מקום פעילות | אוקראינה, ליטא, גאורגיה, גרמניה, איטליה, אוסטרליה |
| מקום מגורים | חרסון, אוקראינה. קובנה, ליטא. גאורגיה. מינכן, גרמניה. מילאנו, איטליה. מלבורן, אוסטרליה. |
| תחומי עיסוק | רב, ר"מ, משפיע |
| השכלה | ישיבת תומכי תמימים בלובביץ' |
| חיבוריו | לקוטי סיפורים, גט למעשה |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| רבותיו | האדמו"ר הרש"ב, האדמו"ר הריי"צ, הרבי מליובאוויטש |
| בת זוג | שיינא ביילא |
| אב | דוד |
| ילדים | דוד |
| מספר ילדים | 1 |
הרב חיים מרדכי פרלוב היה רב חסידי שכיהן ברבנות בערים שונות באוקראינה ובגאורגיה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב חיים מרדכי פרלוב נולד בשנת ה'תרמ"ט לאביו ר' דוד בעיר חרסון שבאוקראינה. בשנת ה'תרס"ד החל ללמוד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש. היה לומד שמונה עשרה שעות ביום ורוב עיסוקו היה בש"ס ופוסקים, מלבד זאת בהוראה מיוחדת מהאדמו"ר הרש"ב היה לומד משניות ומאמרי חסידות בעל פה ומכך היה בקי בכל ששה סדרי משנה ומאמרי חסידות בעל פה.[1]
בשנת תרע"ב נשא לאשה את שיינא ביילא בת רבי אברהם בער שהיה מרא דאתרא בעיר שאדעווע ליד קובנה שבליטא ועבר לגור שם. בשנת ה'תרע"ח עבר לכהן כרבה של בעריסלאוו שבאוקראינה וכיהן במשרה זו עד שנת תרע"ט.[1]
בשנת תרע"ט מונה לר"מ בישיבת תומכי תמימים בעיר חרסון. אך בעקבות הרעב ששרר באזור הוכרח לעזוב את המדינה בשנת תרפ"ב ונסע לעיר קולאש בגאורגיה וכיהן שם כרב מורה הוראה. משם עבר לעיר סאטשילי שם ייסד ישיבה וחדר עבור ילדי המקום וכן מקוה טהרה. בשנת ה'תרפ"ח עבר לעיר סאטשחארי להיות שם רב מורה הוראה, במשך כהונתו שם עשה תעמולה לשמירת שבת, בעקבות כך אסרו אותו בשנת תרצ"ג עד חורף תרצ"ד. כשחזר ממאסרו עבר לעיר כותאיסי גם שם בהפצת התורה עד שנתפס על ידי השלטונות בשנת תרצ"ו ונשלח לסיביר לגלות ומאסר של 6 וחצי שנים.[1]
לאחר מלחמת העולם השנייה בשנת תש"ו הצליח לעזוב את ברית המועצות והיגר למחנה פליטים במינכן, שם כיהן כחבר בוועד הרבנים שהוקם על מנת לפתור בעיות של עיגון וחליצה שהתעוררו בעקבות המלחמה.[1][2] על יסוד הדברים שפסקו שם הוציא את ספרו גט למעשה (נדפס בשנת תש"ל). על ספרו זה קיבל מכתב ברכה מהרבי מליובאוויטש והסכמות מרבי יוסף אליהו הנקין והרב נחום שמריהו ששונקין.
בשנת תש"ט עבר למילאנו באיטליה לכהן כרב בבית הכנסת אהל יעקב, שם התעסק גם בבניית מקוה טהרה בור על גבי בור (כשיטת רבו האדמו"ר הרש"ב).
בשנת תשי"ט עבר לעיר מלבורן באוסטרליה לגור בסמיכות לבנו יחידו דוד. גם שם כיהן כרב מורה הוראה ובנוסף כיהן כמשפיע בישיבת אהלי יוסף יצחק.
בשנת תשכ"ב התחיל לכתוב את ספרו לקוטי סיפורים הכולל את הסיפורים ששמע בצעירותו אודות הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש ואדמו"רי חב"ד. רוב הסיפורים בספר הם ממה שראה בעצמו וממה ששמע מהמשפיע הרב שמואל גרונם אסתרמן.[3] הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ו.
ביום הכיפורים ה'תשל"ח נפטר לבית עולמו ונקבר במלבורן, אוסטרליה.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקוטי סיפורים, באתר אוצר החכמה
- גט למעשה, באתר אוצר החכמה
