חיים משה אלישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים משה אלישר

הרב חיים משה אלישר (חמ"א; ג' בשבט תר"ה, 11 בינואר 1845, ירושלים - ד' בשבט תרפ"ד, 10 בינואר 1924) היה הראשון לציון, בנו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים לרב יעקב שאול אלישר, התחנך בתלמוד תורה מקומי והצטיין בלימודיו. בהמשך למד תורה מאביו ומהרב יוסף בורלא, שכיהן כראב"ד בירושלים. בגיל 14 נישא לבתו של הראשון לציון הרב רפאל מאיר פאניז'ל. לאחר נישואיו עסק במסחר כדי לא להתפרנס מהרבנות, ובמקביל המשיך בלימוד התורה. התפרסם בגדלותו בתורה ובצניעותו בארץ ובחו"ל ושלחו אליו שאלות הלכתיות רבות.

עם מינוי אביו למשרת הראשון לציון בשנת תרנ"ג (1893), נתמנה הרב חיים משה אלישר לנציגו וממלא מקומו במג'ליס אדארה - מועצת הפלך, בה ישבו ראשי הדתות ובה כיהן 13 שנה תוך דאגה רבה ליהודי הארץ. הוא שלט במספר שפות, כולל ערבית וטורקית.

אלישר סיפק מזון לחיילי הממלכה הטורקית בארץ. היה ממקימי ופעילי מוסדות הציבור בירושלים ביניהם בתי החולים שערי צדק ומשגב לדך. הוא עמד שנים רבות בראש הרבנות הראשית בי-ם עוד לפני שנוסד משרד הרבנות, תמך באסיפת הנבחרים והכל בהתנדבות.

בתרס"ו הוציא את ספר השו"ת של אביו, שאל האי"ש ופני חמ"א והוסיף בו גם משלו. בתר"פ הוציא את ספרו משה האיש, שו"ת. השאיר אחריו כתבי יד נוספים. כשנתיים כיהן כראשון לציון וכראש רבני ארץ ישראל.

בשנת תרע"ח (1918) נוסד 'ועד הרבנים לירושלים' שאיחד את גדולי הרבנים האשכנזים והספרדים, תחת גוף גג אחד. לנשיאות הוועד נתמנו הרב דיסקין והרב חיים משה אלישר, ואילו הרב ישראל פורת התמנה למזכיר הכבוד, אולם ועד זה לא האריך ימים. במקומו נוסד "משרד הרבנות לעדת ישראל בירושלים", וגם בו שימש הרב אלישר כנשיא. משרד זה היה הבסיס להקמת הרבנות הראשית לישראל.

נקבר בחלקת הרבנים שבבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת משפחת אלישר.

לחמ"א נולדו 6 בנים ו-3 בנות והיו אף הם אנשי מסחר ועסקים חשובים ופעילי ציבור, ביניהם הרב יוסף שאול אלישר ויצחק שמעיה אלישר. כמו כן נכדיו וניניו היו רבנים, אנשי ציבור ומסחר מצליחים וידועים. נכדו אלעזר אלישר היה עסקן ירושלמי, ובן בנו יצחק שמעיה, היה חבר הכנסת אליהו אלישר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]