חיים סביצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים סביצקי
Chaim Savitzki.jpg
לידה 1907
ברנוביץ', בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 2014 (בגיל 107 בערך)
רמת גן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תקופת הפעילות ? – מאי 2014 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור
זרם באמנות אימפרסיוניזם
אתר האמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים סביצקי (1907, ברנוביץ'–מאי 2014, רמת גן) היה צייר ישראלי שיצר עד סוף חייו בגיל 107.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביצקי נולד וגדל בעיירה ברנוביץ', שהייתה אז בתחומי האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס).[1] הוא נולד למשפחה דתית ולמד ב"חדר" ולאחר מכן בישיבה. היו לו שני אחים ושתי אחיות. המשפחה הייתה במצב כלכלי טוב. בצעירותו היה סביצקי חבר בבית"ר, והוא זכר עד יומו האחרון את הביקור של זאב ז'בוטינסקי בעירו. “הוא דיבר ביידיש. האולם היה מלא. לא ראיתי כזה שקט מימיי" - סיפר,

סביצקי עלה לארץ ישראל ב-1938 באוניית המעפילים "דראגה" שיצאה מאיטליה. כל בני משפחתו נספו בשואה יחד עם רוב יהודי ברנוביץ',[2] ועל כך אמר: "אני בן שואה; לכל אדם יש משפחה: דוד, דודה. לי אין. חוץ מהדור שאני הקמתי: ילדים, נכדים, נינים”. לדבריו היה פעם אדם מאמין, אך השואה גרמה לכך שהוא אינו מאמין בשום דבר.[3]

לאחר עלייתו לארץ, עבד סביצקי בפרדסים ברחובות. הוא שירת באצ"ל ואחר כך בלח"י. בהמשך עבר לתל אביב. שם עסק בשיפוץ וחידוש ציורים עתיקים של אוסף פרטי שירשה עיריית תל אביב. בשנות ה־60 עסק בארגון תערוכות מסחריות בגני התערוכה. בשנים שאחר כך הוא התפרנס בעיקר מציור.[1]

סביצקי היה ידוע באישיותו החזקה והעצמאית. בתו סיפרה עליו: "הוא היה עצמאי בשטח, שעשה הכל לבד ולא רצה שיעזרו לו. הוא היה אדם בריא וחזק, פיזית ונפשית.  כמעט אף פעם לא היה חולה ולא לקח כדורים. גם אחרי שעבר ניתוח שב לתפקד 'כאילו כלום'”.

סביצקי נפטר במאי 2014 ברמת גן בגיל 107. אשתו, דבורה, נפטרה כ-25 שנים לפניו. במותו הותיר אחריו שלוש בנות.[2]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כישרון הציור שלו התגלה כבר בילדותו. כשהיה בן תשע צייר את גלגל המזלות על קירות בית הכנסת הגדול בברנוביץ'.[1] מאוחר יותר למד לצייר באקדמיה לאומנות בווילנה, לצדם של משה ברנשטיין וראובן מיסקי.

את ציוריו הראשונים בארץ צייר על קירות בבתי קפה. בהמשך הציג תערוכות בישראל ומחוצה לה, בין היתר בארצות הברית, בהולנד ובבריטניה. את התערוכה האחרונה הציג במגדל משה אביב ברמת גן. לפני כן הציג גם במגדלי עזריאלי.

סביצקי היה צייר אימפרסיוניסטי. יצירותיו הוגדרו על ידו כ"קומפוזיציות ססגוניות". בין הנושאים של ציוריו: בית משפחתו, עירו, מוזיקאים, בית כנסת ודיוקנאות של נשים.[2]

בינואר 1987 הואשם בזיוף ציוריו של הצייר שלום מושקוביץ', שלאחר מותו של מושקוביץ' הפכו למבוקשים ונמכרו במחירים גבוהים.[1] בנוסף הואשם בזיוף מספר ציורים של אמנים אחרים, בשיתוף פעולה עם סוחרי אמנות הם נמכרו כמקוריים.[4] במאי 1989 הוגש נגדו כתב אישום.[5]

מאמרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביצקי היה ידוע באמרותיו על החיים. להלן כמה מהן:

  • “אנשים לא מפסיקים לצחוק כי הם מזדקנים. הם מזדקנים כי הם מפסיקים לצחוק".[2]
  • הסוד לאריכות חיים: "דבר ראשון זה גנטי. ושנית, אם אפשר ללכת לישון ולא לחשוב על הבעיות, זה סגולה, מי שיכול”.
  • "כל החיים זה הבל הבלים. זה עובר, ואתה מת, ואחר כך לא היה ולא נברא".[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]