חיים סעדון
| לידה |
22 במאי 1953 (בן 73) גילת, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | היסטוריון |
| מעסיק | האוניברסיטה הפתוחה ומכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח |
| פרסים והוקרה | פרס נשיא המדינה לחקר קהילות ישראל, פרס גאון על תרומתו לחקר מורשת יהדות ארצות האסלאם, פרס בן שמחון מטעם הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה של אוניברסיטת בן-גוריון |
| תרומות עיקריות | |
|
עריכת סדרת הספרים "קהילות ישראל במזרח במאות התשע־עשרה והעשרים" הקמת מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה | |
חיים סעדון (נולד ב-22 במאי 1953) הוא היסטוריון, פרופסור חבר בגמלאות במחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה.
פרופסור סעדון מתמחה בחקר יהודי המרחב המוסלמי בעת החדשה. מחקריו מתמקדים בארצות המגרב, בדגש על הפעילות החברתית והפוליטית של היהודים, יחסי יהודים ומוסלמים, ציונות, עלייה, מלחמת העולם השנייה ועיצוב הזיכרון ההיסטורי של הקהילות היהודיות. הוא הקים את מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה שבמכון בן-צבי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעדון נולד במושב גילת, אשר הוקם ביוזמת אביו. הוריו יעקב ואיווט עלו ארצה מן העיר ספקס (צפאקץ) שבתוניסיה. אמו הייתה פעילת ציבור ומנהלת אגף במשרד העבודה והרווחה[1], אביו היה חבר בארגון "צעירי אוהבי ציון" שעלה לישראל במסגרת ההעפלה ונלחם במלחמת העצמאות, חזר כשליח עלייה לתוניסיה, ובשובו היה בין מייסדי חבל לכיש וקריית גת.
לאחר שעברה המשפחה לקריית גת, למד סעדון במערכת החינוך המקומית. הוא למד לתואר ראשון במחלקות להיסטוריה ולהיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית, ולתארים שני ושלישי במכון ליהדות בת זמננו אשר בה. לאחר לימודיו שב סעדון לקריית גת ולימד בתיכון רוגוזין. בשנת 1984 הצטרף לאוניברסיטה הפתוחה וכיהן בתפקידים שונים - בין השאר כדיקן הסטודנטים ודיקן הלימודים האקדמיים. כמו כן לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת חיפה, במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית ובמרכז אלישר באוניברסיטת בן-גוריון.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר משלחת ישראל ל-IHRA - International Holocaust Remembrance Alliance
- חבר בוועד ההיסטוריונים (Advisory Board) המייעץ לתשתית האירופאית למחקר השואה, EHRI
- עורך-אורח בגליונות נושא של כתבי העת "מקדם ומים", "פעמים", "תרשיש", ו-La Revue d’Histoire de la Shoah
פועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת "קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים"
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעדון הוא המייסד והעורך של סדרת הספרים "קהילות ישראל בארצות המזרח במאות התשע-עשרה והעשרים"[2], המתמקדת במגמות ובשינויים בקהילות יהודיות אלו, ומטרתה היא להציג אותן באופן שיטתי וממצה, וליצור תשתית אשר תשרת את החוקרים, את מערכת החינוך ואת צורכי הציבור הרחב. הספר העוסק בקהילה היהודית באיראן ראה אור בשנת 2006. הספר העוסק בקהילה היהודית בלוב ראה אור בשנת 2007. הספר העוסק ביהודי אלג'יריה ראה אור בשנת 2011. ספרים נוספים שיצאו במסגרת הסדרה, עוסקים בקהילות היהודים באיטליה, אתיופיה, יוון, מצרים, סוריה, עיראק, תוניסיה, תימן, טורקיה ומרכז אסיה (בוכרה ואפגניסטן).
מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הקים סעדון את מרכז התיעוד והמחקר על יהודי צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה שבמכון בן-צבי בירושלים. מטרת המרכז היא להעלות לתודעה הציבורית את סיפורן של הקהילות היהודיות באלג'יריה, מרוקו, לוב ותוניסיה בתקופת השואה[3]. במרכז קיים אוסף עשיר של מידע ארכיוני - מסמכים, תצלומים, חפצים, כתבי עת, עיתונים ועדויות. מידע זה מונגש לציבור הרחב באמצעות מאגר מידע מקוון בשפות עברית, אנגלית, צרפתית וערבית.
המרכז מארגן כנסים וסדנאות מחקר, מפרסם ספרים, מפיק סרטים ותערוכות, ומפתח תוכניות לימוד במטרה להטמיע את הנושא במערכת החינוך, ולקדם את המחקר האקדמי בתחום.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סעדון כתב וערך ספרי מחקר והוראה רבים, ועשרות מאמרים שעסקו ביהודים בארצות האסלאם - במיוחד בצפון אפריקה.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשלושת כרכי הספר "יהודי צפון אפריקה בעת החדשה", אשר ראה אור באוניברסיטה הפתוחה, תיאר סעדון את ההתפתחויות שחלו בחיי היהודים בתוניסיה, באלג'יריה ובמרוקו בתקופה זו. בין השאר נדונים בספר המאבקים הציבוריים בחברה היהודית והשתקפותם בעיתונות התקופה, היחסים בין יהודים למוסלמים, הציונות ומלחמת העולם השנייה.
סעדון כתב עשרות ערכים אודות דמויות ואתרים הקשורים בקהילת יהודי צפון אפריקה באנציקלופדיה של היהודים בעולם המוסלמי (Encyclopedia of Jews in the Islamic World) בהוצאת בריל.
ב-2018 ערך, יחד עם פרופסור דן מכמן, את הספר: "Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie", שהוא מהפרסומים הבודדים בנושא, הכתובים בשפה הצרפתית.
ב-2020 ראה אור ספרו "הציונות בתוניסיה בין קולוניאליזם צרפתי ללאומיות מקומית" בהוצאת יד בן-צבי. הספר מנתח את התפתחותה, התארגנותה, ומאבקיה הפנים-יהודיים והציבוריים של תנועה ציונית בארץ מוסלמית הנמצאת תחת שלטון קולוניאלי צרפתי.
ב 2021 ראה אור הספר בעריכתו "לשרת את עמם בדרכם - כי"ח וקידום הקהילות היהודיות בארצות האסלאם" בהוצאת יד בן- צבי. בקובץ זה - הנחשב לראשון העוסק בנושא זה באקדמיה הישראלית - חושפים החוקרים את חשיבות פעילותה החינוכית והציבורית-יהודית של כי"ח בקרב הקהילות היהודיות בארצות האסלאם.
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמריו, חקר סעדון את הקיום היהודי בקהילות כמו ספקס שבתוניסיה דרך פעילותם של אישים בולטים בקהילות אלה - כמו קלמנט חורי[4], מוחמד מקס רגי, מוחמד כהן, אברהם הכהן, אנדרה שוראקי, הרב כלפון משה כהן, אלפרד ולנסי ואחרים. סעדון חקר את העיתונות והספרות היהודית בתוניסיה, הציונות בצפון אפריקה, תנועות נוער ציוניות, תנועות המחתרת והתנגדות היהודית בתקופת וישי, והזיכרון ההיסטורי הקהילתי של הקהילות היהודיות בארצות האסלאם.
בין מאמריו:
- “העלייה מתוניסיה בתקופת מאבקה לעצמאות” פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, יד יצחק בן-צבי, 1989, עע' 103–25
- העיתונות היהודית בצפון אפריקה” קשר, אוניברסיטת תל אביב, 1996, עע' 135–39
- “‘המרכיב הפלסטיני’ בהתפרצויות אלימות בין יהודים לבין מוסלמים בארצות האסלאם” פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 63, יד יצחק בן-צבי, 1995, עע' 86–131
- "הקהילה היהודית בצפקץ במלחמת העולם השנייה", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 115-114, יד יצחק בן-צבי, 2007, עע' 13–54.
- "קווים לדרכו של אברהם הטל בחקר יהדות תוניסיה", פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, מס. 128, יד יצחק בן-צבי, 2011, עע' 213–231.
הרצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבדה של אלבר ממי, הרצאה באתר יוטיוב
כנס ג'נוסייד: היסטוריה וזיכרון, סרטון בערוץ "האוניברסיטה הפתוחה", באתר יוטיוב (אורך: 15:21)
פרסים והכרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 2005 קיבל את פרס נשיא המדינה לחקר קהילות ישראל לזכרו של הנשיא יצחק בן-צבי .
- בשנת 2007 קיבל את פרס גאון על תרומתו לחקר מורשת יהדות ארצות האסלאם.
- בשנת 2021 קיבל את פרס בן שמחון מטעם הקרן לחקר יהודי צפון אפריקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושל הארגון העולמי של יהודי צפון אפריקה[5]
סבר טמון בדפוסי ההגירה המסיביים לישראל וקליטתם של עולים אלה בפריפריה, בעוד שבאירופה הם הגיעו בקבוצות קטנות והתיישבו בערים הגדולות[6].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- D. Michman, H. Saadoun (Eds.), Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie, Paris, Perrin, 2018
- "השירה העברית והערבית-יהודית", בתוך ספר קהילות יהודי מרוקו, חיים סעדון (עורך), הוצאת מכון בן צבי, ירושלים תשס"ד, עע' 187–204
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים סעדון, ברשת החברתית Goodreads- חיים סעדון, באתר ResearchGate
- חיים סעדון, באתר גוגל סקולר
- רשימת הפרסומים של חיים סעדון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- טלי פרקש, אחרי שנים של שתיקה: מדברים על שואת יהודי צפון-אפריקה, באתר ynet, 16 בדצמבר 2018
- ראיון של פרופ' חיים סעדון לערוץ 2, "פגוש את העיתונות" של רינה מצליח, 7 באפריל 2018.
- דן מכמן, חיים סעדון, Les Juifs d'Afrique du Nord face à l'Allemagne nazie, באתר גוגל ספרים
- שמעון יעיש, הטרגדיה הנשכחת של יהדות תוניסיה, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שמעון יעיש, הטרגדיה הנשכחת של יהדות תוניסיה, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2021
- ↑ סדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, באתר יד בן צבי
- ↑
פרופ' חיים סעדון, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה, סרטון בערוץ "The Open University", באתר יוטיוב (אורך: 15:21) - ↑ אלי אשכנזי, היומן הנדיר שמספק הצצה לחיי יהודי תוניסיה בזמן השואה, באתר וואלה, 15 באפריל 2015
- ↑ פרס בן שמחון לשנת תשפ"א (2021) לפרופ' חיים סעדון, באתר האוניברסיטה הפתוחה, 9 ביוני 2021
- ↑
רותם שטרקמן, "לאשכנזים היה קל יותר לעשות כסף; אנשים שגדלו אתי קיבלו 5 דונם ששווים 5 מיליון דולר", באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2013