חיים צבי טייטלבוים
 | |||
| רבי חיים צבי טייטלבוים | |||
| לידה |
28 בדצמבר 1879 טיאצ'יב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1926 (בגיל 46) קישווארדה, ממלכת הונגריה | ||
| מקום קבורה |
סיגט | ||
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת רומניה | ||
| תלמידיו |
חיים יוסף מאיר אלפנט | ||
| אב |
חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים | ||
| ילדים |
משה טייטלבוים, יקותיאל יהודה טייטלבוים | ||
| |||
  | |||
הרב חיים צבי (הרש) טייטלבוים (י"ג בטבת תר"ם, 28 בדצמבר 1879 – ו' בשבט תרפ"ו, 21 בינואר 1926) היה רבה של סיגט והאדמו"ר מסיגט, ומחבר ספרי "עצי חיים".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לחנה (לבית אשכנזי) ולרבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים, רבה של סיגט שבמרמורש בהונגריה (כיום ברומניה). נישא בשנת תרנ"ו לברכה סימה, בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפערט, בנו של ר' חיים מצאנז.
לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ד (1904) התמנה לרבה של סיגט ולאדמו"ר של חסידי אביו. נפטר בפתאומיות בעיר קליינווארדיין בשנת תרפ"ו (1926), בגיל 46, והובא לקבורה בבית הקברות היהודי בסיגט.
לאחר מותו מדימום תוך-גולגולתי בו' בשבט תרפ"ו (21 בינואר 1926), הציעו מנהיגי הקהל למנות תחתיו את הרב יואל, אך האלמנה התנגדה לכך ודרשה שיקותיאל יהודה, בנו בן הארבע-עשרה, יירש אותו לפי הנוהג;[1] הרב יקותיאל יהודה גרוס, אב"ד ברבשט, הובא כדי לשמש כחונכו וכרבה של סיגט בפועל.[2] למעשה ירש רבי יואל את האדמו"רות, וחסידי סיגט החלו להישמע לו.[3]
את מקומו בעיר מילא בנו רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (אנג'), שהתמנה לתפקיד בגיל צעיר על פי בקשת האלמנה. לימים נישא לבת דודו רחל, בתו של רבי יואל טייטלבוים.
רוב חסידי סיגט קיבלו על עצמם את הנהגת אחיו רבי יואל טייטלבוים מסאטמר.
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתו רוזה בלומה נישאה לקרוב משפחתה הרב יחזקאל שרגא הלברשטאם מצישינוב, נכד ר' יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא. הוא שימש כאדמו"ר בצישינוב בגליציה. שניהם נספו בשואה.
- בתו דבורה לאה נישאה לקרוב משפחתה הרב חיים יצחק אייזיק הלברשטאם, בן רבי יהושע מדלינא ונינו של רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ (חתנו של רבי יקותיאל יהודה, סבו של רבי חיים צבי). הוא שימש כרב בסלפינא שבמרמורש. לאחר פטירת אשתו נישא לאחותה העסה. נספה בשואה.
- בתו פסיל, אשתו הראשונה של קרוב משפחתה רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבורג (נכד רבי ברוך הלברשטאם), לימים האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג. נספתה בשואה עם אחד עשר ילדיה.
- בתו העסה נישאה לבעל אחותה דבורה לאה, הרב חיים יצחק אייזיק הלברשטאם. נספתה בשואה עם תשעת ילדיה; שתיים מבנותיה ניצלו.
- בתו יוכבד רבקה נישאה לרב יוחנן טברסקי, בנו של רבי פנחס מאוסטילא מגזע רחמסטריווקא–בעלז. נספו בשואה.
- בנו חנניה יום טוב ליפא – נפטר בתרפ"ז.
- בנו הרב יקותיאל יהודה מילא מקום אביו כרב ואדמו"ר בסיגט. נספה באושוויץ.
- בנו רבי משה טייטלבוים מילא מקום אבותיו כרב ואדמו"ר בסיגט לאחר השואה, ולימים התמנה לאדמו"ר מסאטמר.
- בתו גיטל יהודית – נפטרה בימי חייו.
- בתו חנה נישאה לרב יחיאל יהודה איזקסון (בן רבי אברהם ישכר בער, רבה של פוליאן-ריסקווה, בן רבי שלמה מרומן). שימש כרב בסיגט לאחר שגיסו רבי משה היגר לארצות הברית, ולאחר מכן כיהן ברבנות בשכונת אחוזה בחיפה ובלוס אנג'לס[4].
- בנו משולם זושא – נהרג בשואה.
- בנו יחיאל מיכל – נהרג בשואה.
- בנו יואל – נפטר לפני השואה.
- בנו יחזקאל שרגא – נפטר לפני השואה.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר עצי חיים על התורה, סיגט, תרפ"ז
- ספר עצי חיים על הלכות מקוואות, סיגט, תרצ"ט
- שו"ת עצי חיים, סיגט, תרצ"ט
- ספר עצי חיים על המועדים, סיגט, תרצ"ד
- עצי חיים על מסכת גיטין, סיגט, ת"ש
- קונטרס זיכרון צבי על סדר בראשית, מכת"י תלמידו הרה"ג ר' מרדכי ווילליגער, לייקווד תשס"ז
- תהלים עם פירוש עצי חיים (יצא לאור על ידי משפחת שאהן, ברוקלין)
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ר' שלמה זלמן פריעדמאן, אדמו"ר מטענקא
- ר' מרדכי ווילליגער, מחבר הספרים פרדס מרדכי ואוצר הש"ס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי חיים צבי טייטלבוים באתר אהלי צדיקים לשימור העבר היהודי ברחבי העולם
- משה ויסברג, בחדרי חרדים, התרגשות בצאנז: נחשפה ה"כתובה" של ה'עצי חיים', באתר בחדרי חרדים, 30 בינואר 2014
חיים צבי בן חנניה יום טוב ליפה טייטלבוים (1879–1926), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שן, עמ' 377.
- ↑ מנחם קרן-קרץ, החיים התרבותיים במחוז מרמורש (הונגריה, רומניה, צ'כוסלובקיה): ספרות, עיתונות והגות בין השנים 1874–1944, עבודת דוקטור, בר-אילן 2008, עמ' 56.
- ↑ כהן, עמ' 72; יהודה שוורץ, חסידות טרנסילבניה בישראל, יד לקהילות טרנסילבניה, 1982, (להלן: שוורץ) עמ' 10.
- ↑ ראו עליו בפורום ספרים וסופרים.
| בקרת זהויות |
|
|---|