חיים צווייגל-שריג

אין תמונה חופשית

חיים צוַוייגֶל-שריג (1898 – 28 במרץ 1950, י' בניסן תש"י) היה מחנך עברי בפולין ובישראל. מנהל הסמינר העברי למורים של רשת "תרבות" בווילנה (1931–1936) ומנהל בית המדרש למורים ולגננות של זרם העובדים בגבעת השלושה (1947–1950).

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

חיים ישראל בן שמאי ודבורה צווייגל נולד בגליציה (בעת הולדתו חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, ולאחר המלחמה בתחומי הרפובליקה הפולנית). ב-1919, כשהיה כבן עשרים, היה ממייסדי הגימנסיה העברית בביאליסטוק. כתוצאה מהתנאים הקשים, מנהלי הגימנסיה התחלפו כמעט מדי שנה. ב-1920 התמנה צווייגל כמנהל הגימנסיה במקום מייסדה, אליעזר פוּרמן (קררי). גם הוא החזיק מעמד בתפקיד שנה אחת בלבד, וב-1921 הוחלף על ידי ד"ר אליהו רוזנבוים (שכיהן אף הוא במשך שנה, עד 1922). הוא הוסיף לשמור על קשריו עם תלמידי הגימנסיה ומוריה.

בשנת 1922 היה בין שלושה מורים אקדמאים שיובאו מביאליסטוק לעיירה הסמוכה קרינקי (קרינעק; Krynki) לייסד בה את בית הספר התיכון העברי.

בסוף המחצית הראשונה של שנות ה-20 נסע להשלים לימודיו באוניברסיטת וינה, היה אסיסטנט של שרלוטה ביהלר וקיבל תואר דוקטור בפילוסופיה ופסיכולוגיה. בסוף שנות ה-20 שב לפולין הצטרף לסגל הסמינר העברי למורים של רשת "תרבות" בווילנה. מצבו הכספי של הסמינר היה קשה, והמורים לא קיבלו משכורות בזמן ורבים מהם עזבו. על רקע זה התפטר בשנת 1931 מנהל הסמינר ד"ר זאב שמֶטֶרלינג (גלעד) ועבר לעבוד בוועד המרכזי של "תרבות". צווייגל התמנה במקומו, ובנה את המוסד מחדש. עם הרפורמה בחינוך בפולין ב-1932 צומצם מספר שנות הלימוד במוסד לשלוש, והוא נקרא מאז "ליציאון פדגוגי". צווייגל ניצל את שעות ההוראה שהתפנו בשל הקיצוץ, וב-1934 ייסד סמינר עברי לגננות על יד "תרבות" – הסמינר היחידי מסוגו בפולין. גם בו נמשכו הלימודים שלוש שנים, והוא הכשיר כ-20 גננות מדי שנה. ב-1927 נוסד לידו גן ילדים לדוגמה בשם "ניצנים". לאחר עלייתו לארץ ישראל התמנה כמנהל הסמינריונים ד"ר שמואל אמרנט.

צווייגל היה גבוה קומה ובעל רעמת שיער שחור. נישא להלה, והיה אב לשתיים. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנותיהם. הוא עִברת את שמו ל"שריג" (כתרגום של שמו היידי "צווייגל", שפירושו 'ענף').

בארץ התיישבה המשפחה תחילה בירושלים, שם לימד כשנה–שנתיים בסמינר למורים ע"ש דוד ילין. לאחר מכן השתלב במערכת החינוך של זרם העובדים, עבד כשנה בהוראה בקריית חיים ובשנת 1943 ייסד את בית הספר התיכון בקריית חיים: תיכון עירוני מקיף קריית חיים, וניהל אותו עד 1947, אז עבר מחיפה לנווה עוז שליד פתח תקווה והיה למנהל בית המדרש למורים ולגננות של זרם העובדים (הסמינר של המרכז לחינוך) בגבעת השלושה עד פטירתו ממחלת לב בגיל 52 ב-1950.

נקבר בפתח תקווה, בהלוויה רבת-משתתפים.

דעותיו

ד"ר צווייגל היה ציוני. למרות השכלתו ויכולותיו להשתלב במוסדות אקדמיים בחו"ל, האמין כי מקומו של העם היהודי המתחדש הוא בארץ ישראל, ולכן בחר בהקמת מוסדות חינוך ציוניים בווילנה ובישראל. כאיש אשכולות, האמין כי המחנכים בארץ צריכים להקנות ערכים וידע בתרבות הכללית והיהודית כאחד, כדי להקנות דור של מחנכים ראוי ולהקים תשתית חינוכית-תרבותית ליברלית בארץ ישראל. ד"ר צוויגל היה הומניסט והאמין ברוח האדם, באמנות כמרחיבת דעת ובערכי המשפחה היהודית.

משפחתו

אשתו, הֶלָה צווייגל-שריג, הייתה פסלת, אמנית קדרות וגילוף וציירת.

בתו הבכורה מרים (1929–1985) שירתה במלחמת העצמאות כלוחמת בחטיבת יפתח של הפלמ"ח. עם שחרורה הייתה ממייסדי קיבוץ יפתח. למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ושימשה כמורה בירושלים. נפטרה לאחר מחלה ממושכת.

בתו הצעירה, אביבה צור, שבצעירותה הייתה חברת קיבוץ ארז, הייתה מורה לאזרחות והיסטוריה של עם ישראל בתיכון בן-גוריון בפתח תקווה, ולאחר פרישתה המוקדמת, מורה לעברית באולפן.

אחותו ד"ר אידה צווייגל-פישר, בעלת תואר במתמטיקה מאוניברסיטת לבוב, שהורתה מ-1926 לטינית, פיזיקה וכימיה בגימנסיה "תרבות" בקובל, נספתה בשואה.

אחיו הצעיר יוסף צווייגל-שריג (1914–1992), שלאחר פטירתו של אביהם, כשהיה כבן שש, דאג לטפל בו, עלה לארץ ב-1933, היה לימים נספח תרבות בצ'ילה ומנהל בית המדרש למורים בגולה ע"ש חיים גרינברג בירושלים.

כחלק מגישתו הציונית, הקדים לעלות לישראל כבר בשנת 1935. עוד בביתו שבוילנה, טרם עליית המשפחה לארץ, נהגו לדבר עברית כדי להתכונן לחיים בארץ.

כתביו

• חיים צויגל וברוך אביבי-ווליבלר, דברו עברית: לבוגרים מתחילים, 2 כרכים (כרך ב כולל: מלון עברי-יידיש-פולני-גרמני-אנגלי, לפי שעורי הספר דברו עברית; סִדר: א[ברהם] בן אורי), ורשה: חנוך חדש, תרצ"ה. (מהדורה ב: הציורים מאת ב’ מיכתם; תרצ"ו)
• ספר הילד: מחזור ספרי למוד ומקרא לבתי הספר העממיים, כרך א: חיים צויגל וחיה קושלן, בהשתתפות ישראל שליטא, אלף: לשנת הלמודים הראשונה, ורשה: חנוך חדש, תרצ"ה.
• ח’ צויגל וח’ קושלן, בהשתתפות י’ שליטא, "הוראות מתודיות לאלפון ספר הילד - אלף", ורשה: חנוך חדש, תרצ"ו. (חוברת)

קישורים חיצוניים

• חיים שריג, דבר, 29 במרץ 1950 (עם מותו)
• יבנ"ה, האי שופרא (לזכר ד"ר חיים שריג-צווייגל), דבר, 5 באפריל 1950
• מ. עינן, ד"ר צווייגל (במלאות 5 שנים למותו), דבר, 2 ביוני 1955
• חיים צויגל (1898-1950), דף שער בספרייה הלאומית

• תצלומיו:
  • דיוקנו, באתר flickr
  • עם תלמידי כיתה ב' בבית הספר העממי העברי על שם יוסף אפשטיין בווילנה ותלמידים מסמינר המורים של "תרבות" בעיר, שנת הלימודים 1929–1930, בארכיון בית לוחמי הגטאות
  • בין תלמידי המחזור השביעי בסמינר למורים של רשת "תרבות" בווילנה, קיץ 1932, בארכיון בית לוחמי הגטאות
  • בביקור של נחום סוקולוב בגימנסיה העברית ע"ש יוסף אפשטיין של רשת "תרבות" בווילנה, חורף 1933, בארכיון בית לוחמי הגטאות
  • עם אשתו במסיבה בווילנה, 1934, בארכיון בית לוחמי הגטאות