חיים קורפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים קורפו
קורפו
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תאריך לידה 6 בינואר 1921
תאריך פטירה 23 בפברואר 2015 (בגיל 94)
חבר הכנסת
ממשלות 19, 20, 21, 22
כנסות 7 - 12
סיעה הליכוד, גח"ל
תפקידים בולטים

חיים קורפו (6 בינואר 1921 - 23 בפברואר 2015) היה חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד וגח"ל. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורפו נולד בירושלים בשנת 1921. למד בתלמוד תורה "מאה שערים", בישיבת חברון ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. סיים סמינר למורים ”מזרחי” ופקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מוסמך לעורך-דין. בשנת 1937, בהיותו בן 16, הצטרף לאצ"ל (שם כונה "מתיתיהו") ומאוחר יותר היה לחבר המפקדה של האצ"ל בירושלים. שיחק בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

קורפו, חשמלאי במקצועו, היה אחראי להכנת חומרי נפץ ומוקשים, והיה שותף להכנת חומרי הנפץ ששמשו בפיגוע בקולנוע רקס. ב-4 באוגוסט לקח חלק בפעולה להחרמת חומרי נפץ מחנות לממכר חומרי נפץ למחצבות. ב-26 באוגוסט 1939 השתתף בפעולה שכוונה נגד קצין הבולשת ראלף קרנס, שהיה אחראי לעינויים שהופעלו נגד חברי האצ"ל. קורפו הפעיל מוקש בשכונת רחביה בירושלים בעת שקרנס עבר במקום ומהפיצוץ נהרגו שני קציני בולשת בריטיים, ראלף קרנס ורונאלד בארקר‏[1]. כמו כן היה אחראי לפעולות נוספות, בהן הטמנת מוקש חשמלי שנועד לפוצץ את משרדי מס-ההכנסה ב-1944. לאחר שהמבצע נחשף על ידי הבריטים, קורפו הוגלה לסודאן וקניה, ושב רק לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

בין השנים 1967 - 1969 היה חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם חרות. ב-28 באוקטובר 1969 נבחר לראשונה לכנסת השביעית והמשיך להיות חבר הכנסת כמעט עד תום כהונת הכנסת ה-12 בשנת 1992. בימי הכנסת התשיעית, כאשר הליכוד עלה לשלטון, כיהן קורפו כיושב ראש הנהלת הקואליציה. בימי הכנסת העשירית מונה לשר התחבורה, תפקיד אותו מילא גם בכנסת ה-11, בימי ממשלת הרוטציה. בכנסת ה-12 נדחק לספסלים האחוריים של הליכוד, לא זכה במשרת שר והיה יושב ראש ועדת הכנסת.

ב-14 באפריל 1992 התפטר מהכנסת, כדי לכהן כיו"ר רשות שדות התעופה, תפקיד אותו מילא עד 1996. במקומו נכנסה לכנסת לימור לבנת.

מ-2004 שימש דירקטור חיצוני בחברה הציבורית מרדכי אביב תעשיות בניה.

נפטר בבית החולים תל השומר ב-23 בפברואר 2015.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(4), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 82 - 105

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי התחבורה בממשלות ישראל

דוד רמזדב יוסףדוד צבי פנקסדוד בן-גוריוןיוסף סרליןיוסף ספירזלמן ארןמשה כרמליצחק בן-אהרןישראל בר-יהודהמשה כרמלעזר ויצמןשמעון פרסאהרן יריבגד יעקבימנחם בגיןמאיר עמיתחיים לנדאוחיים קורפומשה קצבישראל קיסריצחק לוישאול יהלוםיצחק מרדכיאמנון ליפקין-שחקאפרים סנהאריאל שרוןצחי הנגביאביגדור ליברמןמאיר שטריתשאול מופזישראל כ"ץ

יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת

יזהר הררידוד בר-רב-האיברוך אזניהחיים יוסף צדוקדבורה נצרחיים יוסף צדוקברוך אזניהארי אנקוריוןישראל ישעיהו-שרעביארי אנקוריוןיצחק ברמןמשה מרוןאיתן לבנירפאל אדרימיכאל רייסרחיים קורפואלי גולדשמידטחגי מירוםרפאל פנחסיסאלח טריףיוסי כץרוני בר-אוןדניאל בנלולורוחמה אברהם בלילאדוד טליעקב מרגיזאב אלקיןיריב לויןדוד ביטן