חיים קורפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים קורפו
קורפו
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 6 בינואר 1921
ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה 23 בפברואר 2015 (בגיל 94)
המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום קבורה הר המנוחות, ירושלים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק פוליטיקאי, כדורגלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה הליכוד, גח"ל
שר התחבורה ה־19
5 באוגוסט 198122 בדצמבר 1988
(7 שנים ו-20 שבועות)
חבר הכנסת
17 בנובמבר 196914 באפריל 1992
(22 שנים)
כנסות 712
יו"ר ועדת הכנסת ה־13
23 בינואר 198914 באפריל 1992
(3 שנים ו-11 שבועות)
יו"ר רשות שדות התעופה
19921996
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים קורפו (6 בינואר 192123 בפברואר 2015) היה חבר הכנסת ושר מטעם סיעות הליכוד וגח"ל. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורפו נולד בירושלים בשנת 1921. למד בתלמוד תורה "מאה שערים", בישיבת חברון ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. סיים סמינר למורים ”מזרחי” ופקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. מוסמך לעורך-דין. בשנת 1937, בגיל 16, הצטרף לאצ"ל (שם כונה "מתיתיהו") ומאוחר יותר היה לחבר המפקדה של האצ"ל בירושלים. שיחק בקבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

קורפו, חשמלאי במקצועו, היה אחראי להכנת חומרי נפץ ומוקשים, והיה שותף להכנת חומרי הנפץ ששמשו בפיגוע בקולנוע רקס. ב-4 באוגוסט לקח חלק בפעולה להחרמת חומרי נפץ מחנות לממכר חומרי נפץ למחצבות. ב-26 באוגוסט 1939 השתתף בפעולה שכוונה נגד קצין הבולשת ראלף קרנס, שהיה אחראי לעינויים שהופעלו נגד חברי האצ"ל. קורפו הפעיל מוקש בשכונת רחביה בירושלים בעת שקרנס עבר במקום ומהפיצוץ נהרגו שני קציני בולשת בריטיים, ראלף קרנס ורונאלד בארקר[1]. כמו כן היה אחראי לפעולות נוספות, בהן הטמנת מוקש חשמלי שנועד לפוצץ את משרדי מס-ההכנסה ב-1944. לאחר שהמבצע נחשף על ידי הבריטים, קורפו הוגלה לסודאן וקניה, ושב רק לאחר הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

בין השנים 19671969 היה חבר מועצת עיריית ירושלים מטעם חרות. ב-28 באוקטובר 1969 נבחר לראשונה לכנסת השביעית והמשיך להיות חבר הכנסת כמעט עד תום כהונת הכנסת ה-12 בשנת 1992. בימי הכנסת התשיעית, כאשר הליכוד עלה לשלטון, כיהן קורפו כיושב ראש הנהלת הקואליציה. בימי הכנסת העשירית מונה לשר התחבורה, תפקיד אותו מילא גם בכנסת ה-11, בימי ממשלת הרוטציה. כשר התחבורה התנגד בסוף 1987 לכניסת מיצובישי מוטורס לישראל, בלחץ היבואנים של דגמי מכוניות אחרים שנמכרו בישראל. הוא צוטט בעיתונות כאומר "בהעדר תשתית כבישים מספיקה אני סבור שאין לעודד ייבוא מכוניות נוספות לישראל". בדבריו הוא טען שכניסת מיצובישי תביא להגברת הפרסום בתחום הרכב, ובעקבות זאת תגבר רכישת המכוניות. קורפו נסוג מהתנגדותו רק בלחץ משרד החוץ[2].

בכנסת ה-12 נדחק לספסלים האחוריים של הליכוד, לא זכה במשרת שר[3] והיה יושב ראש ועדת הכנסת. בשנת 1990 כיהן בועדה מיוחדת לענייני הערוץ השני[4].

ב-14 באפריל 1992 התפטר מהכנסת, כדי לכהן כיו"ר רשות שדות התעופה, תפקיד אותו מילא עד 1996. במקומו נכנסה לכנסת לימור לבנת.

מ-2004 שימש דירקטור חיצוני בחברה הציבורית מרדכי אביב תעשיות בניה.

נפטר בבית החולים תל השומר ב-23 בפברואר 2015.

ב-15 בפברואר 2018 נחנך הזרוע הרביעית בנתב"ג על שמו של חיים קורפו.[5]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(4), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 82–105

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]