חיים שטורמן
| לידה |
2 בינואר 1892 צ'ברונה, פלך קייב, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נהרג |
14 בספטמבר 1938 (בגיל 46) סמוך לטירת צבי, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
עין חרוד מאוחד |
| תאריך עלייה | 1906 |
| בת זוג |
עטרה שטורמן |
| שירות צבאי | |
| השתייכות |
השומר |
| תפקידים בשירות | |
| שומר, רכז הביטחון של עין חרוד | |
| תפקידים נוספים | |
| חלוץ | |
| הנצחה | |
| |

חיים שטורמן (2 בינואר 1892 – 14 בספטמבר 1938) היה מאנשי העלייה השנייה, מראשוני השומר וממקימי קיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל. נהרג כשהרכב בו נסע עם אהרון אטקין ודוד מוסינזון עלה על מוקש ליד טירת צבי. על שם שלושתם נקרא גן השלושה (הסחנה) בעמק המעיינות למרגלות הר הגלבוע, וקיבוץ מעוז חיים נקרא על שמו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיים שטורמן נולד ב-1892 למשה שטורמן ומנוחה לבית קליגורסקי. היה בן ראשון להוריו לאחר ארבע בנות. נולד בכפר צ'ברונה בפלך קייב שבאימפריה הרוסית (באוקראינה של ימינו) בו הייתה משפחתו המשפחה היהודית היחידה. כשהילדים גדלו עברה המשפחה לעיירה היהודית הסמוכה זבניגרודקה, ובהמשך עברו ליקטרינוסלב[1], בה למד בחדר מתוקן והמשיך לימודיו בבית ספר למסחר.
ב-1906 עלה לארץ עם משפחתו במסגרת העלייה השנייה. למד בגימנסיה הרצליה, אולם לאחר כשנה חלה האב וחיים עזב את הגימנסיה והחל לעבוד בפרנסת הבית. ב-1908 נפטר האב וחיים ומשפחתו עברו לסג'רה[2]. האם הצטרפה כשותפה ב"קולקטיב" שהקימה מניה שוחט, אך בעקבות השביתה שפרצה במקום ב-1910 עברה המשפחה ליבנאל, שם הצטרף חיים לארגון השומר.
משימתו הראשונה ב-1910 הייתה לשמור בחדרה. ב-1912 מונה למנהל השמירה במרחביה. כשיצא עם חברו השומר צבי ניסנוב לעזור לשומרים ביבנאל, הם נשבו על ידי צ'רקסים מכפר כמא, הוסגרו למשטרה הטורקית, נשפטו לשלוש וחצי שנות מאסר, ונכלאו בכלא עכו. בהשתדלותם של ישראל שוחט, דוד בן-גוריון ויצחק בן-צבי שוחררו אחרי שנה ושבעה חודשים.
ב-1913 היה בין מתיישבי תל עדשים, ובתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כמוכתר היישוב וטיפל במסירות בחברי "השומר" שנאסרו ונכלאו. בתקופה זו נשלח לחמישה חודשים לרוחמה, שם שמר ועסק ברכישת נשק לארגון "השומר".
ב-1920 התפרקה הקבוצה של תל עדשים והוא הצטרף לקבוצת כנרת. ב-22 בספטמבר 1921 היה ממקימי עין חרוד ובנה בה את ביתו. בשנת 1922 יצא עם יהודה אלמוג וצבי נדב לסיור בחורן לבדיקת אפשרות ההתיישבות במקום[3]. שטורמן היה מידידיו של אורד וינגייט. הוא טבע את הביטוי "נופלים ההולכים ראשונה" בהספדו לחברו משה רוזנפלד.
באותה תקופה סייע ליהושע חנקין ברכישת קרקעות בעמק יזרעאל, ובהמשך סייע בהעלאת עולים שהגיעו בדרך היבשה מאירופה.
ב-14 בספטמבר 1938, בעת ששימש כאחראי הביטחון של קיבוצו עין חרוד, נהרג שטורמן עם שני חבריו, אהרון אטקין מגבע וד"ר דוד מוסינזון מעפולה, בדרכם לקבוע מקום להקמת יישוב, כשרכבם עלה על מוקש סמוך לטירת צבי[4][5].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה נשוי לעטרה לבית קרול (אחותו של אליעזר קרול). בנו משה נהרג במלחמת העצמאות, ונכדו חיים, שנקרא על שמו, נהרג בפשיטה על האי גרין. נכד נוסף, אמיר ברין, נהרג במלחמת ההתשה.
אחיותיו ואחיו היו:
- שפרה (1882 – 1962), נישאה לישראל בצר, (1883 – 1962), מאנשי העלייה השנייה, פעיל בכיבוש העבודה העברית. עבדו יחד בחוות כנרת ובאום ג'וני, עד שהשתקעו בנהלל.
- שרה (1888 – 1966), נישאה למשה עמי-עד (קריגסר), (1886 – 1948), מאנשי העלייה השנייה. עבדו בחוות סג'רה ובחוות כנרת, היו בקבוצה שהקימה את אום ג'וני ובהמשך היו שותפים להקמת קואופרטיב מרחביה, תל עדשים ודגניה ב'. היו בין מייסדי נהלל.
- אסתר (1889 – 1973), נישאה לצבי בקר 1887 – 1918). הייתה בין נשות העלייה השנייה, חברה בארגון השומר ופעלה לקידום השוויון בין נשים לגברים בארגון זה. הייתה חברת אספת הנבחרים הראשונה מטעם אחדות העבודה ופעילה בארגון אמהות עובדות. צבי בקר היה מאנשי העלייה השנייה, חבר תנועת פועלי ציון וממייסדי ארגוני השמירה בר גיורא והשומר. עסק בשמירה במושבות הגליל.
- זליג שטורמן, (1900 – 1969), מאנשי העלייה השנייה ומתושבי חוות סג'רה ואילניה. שירת בגדודים העבריים ובגדוד העבודה. היה נשוי ללולה שטורמן (1902–1987).
- מנחם שטורמן, (1901 – 1964), גם הוא מאנשי העלייה השנייה. למד וטרינריה בברלין, הוסמך כרופא וטרינר ושירת בתפקיד זה באגודה "החקלאית" בעמק יזרעאל ובשירותים הווטרינריים של משרד החקלאות. היה נשוי לרבקה שטורמן (1903 – 2001).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמם של שטורמן וחבריו מונצח במספר מקומות בעמק יזרעאל ובסביבתו:
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 291–297
- שמעון קושניר, אנשי בזלת - השטורמנים, הוצאת עם עובד, 1975
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של חיים שטורמן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ההגדה לבית שטורמן, באתר הבית של גילי חסקין
- דוד תדהר (עורך), "חיים שטורמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3067
- נדב מן, השומר שרדף שלום - ונהרג ממוקש, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אחי, דבר, 25 באוקטובר 1938
- ↑ שלוש מבנות המשפחה כבר חיו בגליל ושתיים מהן בסג'רה
- ↑ צבי אילן, החלוץ בסוריה וההתיישבות בחורן 1928–1936, פעמים 14, תשמ"ג 1982, עמ' 45
- ↑ אהרן אטקין, דוד מוסינזון, חיים שטורמאן - נהרגו בהתפוצצות מוקש בדרך לטירת צבי, הצופה, 15 בספטמבר 1938
- ↑ חיים שטורמן, אהרן אטקין, דוד מוסינזון - נהרגו במוקש בדרך לטירת צבי, דבר, 15 בספטמבר 1938