חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין

חיים שמשון (הרברט) גולדשטיין (י"ח בשבט ה'תר"נ – ה'תש"ל; 8 בפברואר 1890– ינואר 1970) היה רב אמריקאי, נשיאה הראשון של הסתדרות הרבנים דאמריקה, נשיא ה-OU (הקהילות היהודיות האורתודכסיות של אמריקה שמכוחו ארגון הכשרות היהודי הגדול בצפון אמריקה) ונשיא מועצת בתי הכנסת של אמריקה (אנ'). היה פעיל בוועד ההצלה ובאגודת ישראל בארצות הברית.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים שמשון גולדשטיין נולד בי"ח בשבט ה'תר"נ (8 בפברואר 1890) בניו יורק למשפחה מקהילת בית המדרש הגדול, שם פגש את חמיו לעתיד הארי פישל. למד בישיבת עץ חיים (מנהטן) (אנ'), בתיכון תיכון טונסנד האריס (אנ') ובאוניברסיטת קולומביה. במקביל נסמך לרבנות מבית המדרש לרבנים באמריקה ומהרב שלום אלחנן יפה.

ב-1917 היה ממייסדי המרכז הקהילתי היהודי, ברחוב 116 מערב 37 בהארלם, והיה שותף בפיתוח הקהילה סביב בית הכנסת. בהמשך, התפתחו סביב הקהילה מוסדות נוספות, דוגמת אולם התעמלות, בריכה אולימפית ומועדונים חברתיים. בשיאו שירת המרכז כ-3,000 איש מדי יום (בהמשך הוכר כ"מרכז הקהילתי היהודי של ווסט סייד"). ב-1921 היה אמור לרשת את מקומו של הרב ד"ר פריירה מנדס כרב קהילת שארית ישראל, בית הכנסת העתיק ביותר באמריקה, אולם המינוי לא יצא אל הפועל.

בין השנים 1938–1940 שימש כנשיא הראשון של הסתדרות הרבנים דאמריקה, לאחר המיזוג בין המועצה הרבנית של התאחדות הקהילות היהודיות האורתודוקסיות לבין האגודה הרבנית של ישיבת רבינו יצחק אלחנן, חלק מישיבה יוניברסיטי^[1].

שימש כנשיא הOU במשך 10 שנים, במהלכן הוביל הקמת גופי כשרות לאומיים שהפכו לסמל הO.U. כמו כן בתקופתו כנשיא מילא תפקיד בהכרה של ישיבה יוניברסיטי כאוניברסיטה על ידי מועצת האוניברסיטאות של מדינת ניו יורק.

עמד בראש המחלקה לדרשנות של בית הספר לרבנות המסונף לישיבה יוניברסיטי במשך עשרות שנים, והדריך למעשה את שני הדורות הראשונים של הרבנים האורתודוקסים באמריקה. אייש את התפקיד זמן קצר לאחר שהוסמך לפני מלחמת העולם הראשונה וכמעט עד מלחמת וייטנאם.

היה נשיא של קרן "היישוב" למען ההתיישבות בארץ ישראל כמו גם הנשיא של הצל-ילד (Save-A-Child) שתרמה למציאת בתים לילדים בארץ ישראל.

הוביל מאבקים רבים למען זכויות היהודים והחברה, כמו למשל המאבק לחשיפת קצביות שמתחזות לכשרות והמאבק המוצלח למען חוק שכר המינימום.

היה ממייסדי הועידה הלאומית של נוצרים ויהודים.

נפטר בינואר 1970.