חיים שפיר (איגרוף)
 | |||||||||||||||||||||||
| חיים שפיר בניצחון על נציג אירן, בתחרות שנערכה בבאר שבע, 1960 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
1929 תל אביב, פלשתינה (א"י) | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 17 באפריל 2021 (בגיל 92 בערך) | ||||||||||||||||||||||
| מידע כללי | |||||||||||||||||||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||||||||||||||||||
| ספורט | |||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט | איגרוף | ||||||||||||||||||||||
| משקל קל בינוני | |||||||||||||||||||||||
| מועדון |
מכבי חיפה מכבי רמת גן בית"ר טבריה בית"ר קריית מוצקין א.ס.א. טכניון | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
חיים שפיר (במקור, "חיים וייספיש"; 1929 – 17 באפריל 2021) היה איש אצ"ל ומתאגרף ישראלי. פעמיים ברציפות אלוף המכביה (1961[1] ו-1965) במשקל קל בינוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפיר נולד בתל אביב לאליקים גצל ולהניה ויספיש. בגיל 5 עברו לשכונת הצריפים בקריית מוצקין[2]. בצעירותו התאמן ופיתח כישרון טבעי לאיגרוף. שפיר היה מתאגרף חובב והתפרנס למחייתו מעבודה כמסגר.
שפיר הצטרף בגיל 13, בשנת 1942, למועדון מכבי חיפה וגם התגייס לאצ"ל. באצ"ל השתתף במספר פעולות באזור חיפה ובאזור המרכז. לאחר ששמו הוזכר בין מבוקשי הבריטים, ברח לראש פינה ומשם המשיך לפעול. בין הפעולות הידועות בהן השתתף, פיצוץ תחנת רכבת חיפה מזרח וליל האווירונים, עת השמידו חלק ממטוסי ח"א הבריטי בתל נוף. הוא טען שנרדף על ידי מנהיגי היישוב, והוכה בידי אנשי ההגנה.
שפיר שירת בצה"ל כקצין ביחידת סילוק הפצצות ואחר כך, בחיל ההנדסה, עד דרגת רס"ן. פרש משירות קבע בשנת 1981.
כמתאגרף[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפיר היה אלוף ישראל באיגרוף במשך 17 שנה. הוא הוכתר כאלוף ישראל במשקל חצי בינוני, בתחילה כחבר מכבי חיפה ולאחר מכן בבית"ר טבריה, בית"ר קריית מוצקין, א.ס.א. - טכניון בית"ר ישראל. היה חבר בנבחרת ישראל עם חברו, נחמן פרקש.
בתחרות האיגרוף של המכביה השישית שנערכו באולם גל רון ביפו בספטמבר 1961 זכה שפיר במדליית זהב במשקל חצי בינוני לאחר שניצח בקרב הגמר את שארל פיטוסי מצרפת, ב"קרב היפה ביותר" של ערב הגמרים[1].
שפיר השתתף ב-217 קרבות וסיים עם מאזן של 204 ניצחונות, 11 הפסדים, 2 תיקו, ומעולם לא נוצח בנוק-אאוט[3]. נוצח בנוק-אאוט כאשר התייצב מול מתאגרפים במשקל גבוה משלו, כגון ישראל מקלר.
ב-17 באפריל 1979 ערך את קרב הפרישה שלו בקולנוע אורות מול בנו הבכור, אליקים, בן ה-16 (אז, סגן אלוף ישראל לנוער). הקרב הסתיים בתיקו.
היה בעלים ומאמן של מכון שפיר במוצקין, ואימן גם סטודנטים בטכניון. המשיך לאמן עד מלאת לו 70.
לשפיר נולדו שלושה בנים, שאת כולם לימד אגרוף, ובת שהייתה אלופת מכבי ישראל בהתעמלות מכשירים, בגיל 9.
נפטר ב-17 באפריל 2021[4].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברגר הציב שיא עולמי בהרמת משקולות, דבר, 7 במאי 1961
- י. פ., איגרוף מצויין בגמר המכביה, מעריב, 3 בספטמבר 1961
- יעקב ברוש, שפיר בן ה-38 ניצח את חייט בערב איגרוף מלהיב, דבר, 16 באוגוסט 1965
- יעקב ברוש, המתאגרפים הותיקים שלנו הביעו נכונות לחזור לזירה, דבר, 25 במרץ 1973
- ישראל רוזנבלט, נוק-אאוט ממלכתי לוייספיש, מעריב, 3 בדצמבר 1978
- יהושע שגיא, זיכרון צילומי, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
- משה איבגי מראיין יומנים - פרק 5 - מחלקת התעודה של הערוץ הראשון | כאן 11 לשעבר רשות השידור, נבדק ב-2021-04-17, יוטיוב
- העולם הזה גיליון 752 https://thisworld.online/1952/752/gallery עמוד 15
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 י. פ., איגרוף מצויין בגמר המכביה, מעריב, 3 בספטמבר 1961
- ^ חיים וייספיש (שפיר), סיפורי מייסדים - וייספיש הניה ואליקים (געצל) -1933, במקור מאתר עיריית קריית מוצקין; כעת מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
- ^ נתונים אלה מבוססים על זכרונו של וייספיש. על פי העיתונאי משה לרר, אין בנמצא מסמכים המתעדים זאת. ראו יהושע שגיא, זיכרון צילומי, באתר הארץ, 21 באפריל 2002
- ^ יואב איתיאל, אלוף ישראל לאגרוף לשעבר חיים שפיר הלך לעולמו בגיל 92, באתר וואלה!, 17 באפריל 2021
