חייקל מילצקי

**חייקל מילצקי**
	חייקל מליצקי
לידה	1900; ה'תר"ס
פטירה	7 בפברואר 1964 (בגיל 64 בערך); כ"ה בשבט ה'תשכ"ד
תקופת הפעילות	? – 7 בפברואר 1964
השתייכות	חרדים ליטאים

הרב חיים חייקל זאב מילצקי (ה'תר"ס, 1900 - ליל שבת כ"ה בשבט ה'תשכ"ד, 7 בפברואר 1964) היה רב ומחנך, דמות בולטת בפלג הנובהרדוקאי של תנועת המוסר. ראש ישיבת חיי עולם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלובודקה פרבר קובנה שבליטא בסביבות שנת 1900. למד בצעירותו בישיבת סלובודקה, וכשהתבגר נשלח בידי הסבא מסלובודקה ללמוד אצל הרב אלתר שמואלביץ, חתנו של הסבא מנובהרדוק בישיבת סטוצ'ין, בה התקרב למשגיח הרב לייב חסמן. בראשית מלחמת העולם הראשונה נסגרה הישיבה, והוא נשאר ללמוד במקום.

לאחר המלחמה, במהלך המהפכה הבולשביקית ומלחמת האזרחים ברוסיה נותר ברוסיה כשליח נובהרדוק ופעל במחתרת להפצת תורה לבחורים שהתפזרו מישיבות רבות שנסגרו. הוא הקים ישיבה בקרמנצ'וג ובלובני^[1], בעקבות פעילותו זו נידון למוות אך שוחרר. סיפורי מופת אודות פעילותו בשנים אלו נפוצו בישיבות ליטא בין מלחמות העולם והקנו לו הילה של גיבור תרבות-תורנית.

בשנת 1923 עלה לארץ ישראל והתגורר לצד אישים אחרים מתנועת המוסר בחצר שטרויס הירושלמית. זמן מה כיהן כר"מ בישיבת תפארת ישראל בחיפה, ובהמשך כר"מ וראש ישיבה^[1] בישיבת חיי עולם בירושלים במשך עשרים שנה.

בעשרות שנותיו האחרונות היה אדם חולני, ונחשב כ"בעל ייסורים", עובדה שבצירוף סיפורי מסירות הנפש שלו בפעילותו ברוסיה הסובייטית, פרסמה אותו מאד.

הוא נפטר בליל שבת כ"ה בשבט ה'תשכ"ד, 7 בפברואר 1964.

הכיתוב על גבי מצבת קברו נוסח על ידו בצוואתו, אינו כולל תארים רבניים ונחשב חריג בפשטותו וענוותנותו: ”פ"נ חיים חייקיל זאב מילצקי ב"ר ראובן ז"ל שסבל רוב ימיו יסורים ובעוונותיו הרבים לא הגיע להמדריגה שהי' יכול להגיע”.

הותיר אחריו ארבעה בנים ובת. אחד מבניו היה הדיין הירושלמי הרב משה יוסף מילצקי (נפטר ה'תש"ע)^[2], ונכדו הקרוי על שמו הוא הרב חייקל מילצקי, מחנך לנוער בסיכון וראש ישיבת רש"י בירושלים.