ח'יירת א-שאטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חיירת א-שאטר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ח'יירת א-שאטר
4 במאי 1950 (בן 65)
Khairat Alshater.jpg
השכלה אוניברסיטת אלכסנדריה, אוניברסיטת אל-מנצורה
מקצוע מהנדס
מפלגה פוליטית מפלגת החירות והצדק
דת מוסלמי
khairatshater.com

מוחמד ח'יירת סעד א-שאטרערבית: محمد خيرت سعد الشاطر, תעתיק מדויק: מחמד ח'ירת סעד אלשאטר; נולד ב-4 במאי 1950) הוא מהנדס מצרי, איש עסקים ופעיל פוליטי אסלאמי. הונו מוערך בכ-100 מיליוני לירות מצריות. לקראת בחירות 2012, הוכרז כמועמד תנועת האחים המוסלמים לנשיאות מצרים[1] אך מועמדותו נפסלה. כיהן כסגן יושב ראש תנועת האחים המוסלמים במצרים.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שאטר נולד במחוז א-דקהלייה והצטרף בגיל 16 לאגף הצעירים במפלגת האיחוד הסוציאליסטי הערבי הנאצריסטית. הוא סיים לימודי תואר ראשון בהנדסה אזרחית ואנתרופולוגיה באוניברסיטת אלכסנדריה ובעת שהותו שם השתתף בהפגנות הסטודנטים נגד הממשלה בשנת 1968. לאחר שנתיים של שירות בצבא מצרים, הוא סיים לימודי תואר שני במינהל בניין ועבד כמרצה באוניברסיטת אל-מנצורה, אוניברסיטה הפועלת בעיר אל-מנצורה משנת 1972. א-שאטר אף למד בתוכניות תעודה שונות ללימודי אסלאם, מינהל עסקים, עבודה סוציאלית, ניהול עמותות ושיווק בינלאומי‏[2].

עוד בשנת 1967 השתתף א-שאטר בפעילות אסלאמית ובתחילת שנות ה-70, בעת שהיה תלמיד באלכסנדריה, הפך למתנגד לשלטון, על רקע אמונתו במדיניות אסלאמית. בשנת 1974 היה לחבר בתנועת האחים המוסלמים. על רקע פעילותו בתנועה הושעה ממשרתו באוניברסיטת אל-מנצורה. בשנת 1981 יצא לאנגליה לצורך לימודי דוקטורט, אולם התעניינותו בלימודים פחתה, והוא פנה לעסקים. הוא שב למצרים באמצע שנות ה-80, והפך לפעיל בתנועת האחים המוסלמים. בשנת 1995 היה לראש סניף קהיר רבתי של התנועה.

נבחר לחברות בלשכת ההדרכה של האחים המוסלמים בשנת 1995. נעצר מספר פעמים (החל משנת 1968). המעצרים הבולטים בשנת 1995 - לחמש שנים, משנת 2007 מרצה שבע שנות מאסר באשמת מימון טרור והלבנת כספים בעקבות פרשת מיליציית א-אזהר בדצמבר 2006. נחשב למוח הכלכלי של התנועה.

בנוגע לעימות הרפורמיסטי-שמרני נוטה א-שאטר יותר לאסכולה הרפורמיסטית, עם זאת בפועל ניצב באמצע בין השמרנים לבין הרפורמיסטיים. נאמר עליו, כי הוותיקים אימצו אותו לחיקם.

א-שאטר הוא בעלי עסק מצליח בתחום הריהוט והטקסטיל, עם סניפים במרכזי הקניות היוקרתיים של קהיר, והפך לבעל הון בולט במצרים, הוא אף חבר במספר מועצות מנהלים של בנקים וחברות גדולות אחרות במצרים. בשנת 1995 נבחר למועצת ההדרכה (המועצה העליונה) של האחים המוסלמים במצרים. יש הרואים בו אחד מן המממנים והאסטרטגים הראשיים של התנועה האסלאמית והאיש החזק בתנועה‏[3]. לאורך שנות פעילותו האסלאמית נעצר א-שאטר מספר פעמים על ידי השלטונות. תחת שלטונו של מובראכ נעצר א-שאטר בשנת 2007 והוחזק בכלא עד מרץ 2011.

מהפכת ינואר 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שאטר שוחרר בהחלטת המועצה העליונה של הכוחות המזוינים. לאחר הניצחון בבחירות לפרלמנט בשנת 2012 של מפלגת החירות והצדק במצרים, שהיא הזרוע הפרלמנטרית של תנועת האחים המוסלמים, מונה א-שאטר כמועמדה לנשיאות המדינה.

מועמד לנשיאות מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחים המוסלמים אמנם התחייבו לא להעמיד נציג כמועמד לנשיאות, ועוד בתחילת שנת 2012 הכחיש א-שאטר בראיון לרשת אלג'זירה כל כוונה להציג מועמדותו לנשיאות‏[4]. עם זאת לאחר שזכתה ב-47 אחוזים מן המושבים בפרלמנט המצרי, ממשיכה "מפלגת החירות והצדק", הזרוע המדינית של "האחים המוסלמים" במצרים, לכיבוש היעד הבא – כס הנשיאות.

ב-31 במרץ 2012 הכריזה מפלגת החירות והצדק במצרים על א-שאטר כמועמדהּ בבחירות לנשיאות, בחודש מאי 2012. א-שאטר התפטר באופן רשמי מחברותו בתנועת האחים המוסלמים כדי לרוץ לנשיאות, זאת לאור הכרזת התנועה כי לא תציב מועמד משלה בבחירות. הכרזתו של א-שאטר כמועמד לנשיאות היוותה תפנית היסטורית בתנועת האחים המוסלמים, לאחר שהבטיחה פומבית כי אף לא אחד מחבריה יתמודד על הנשיאות, כדי להרגיע חששות של מגזרים חילוניים בציבור המצרי וכן ממשלות מערביות מפני השתלטות מוחלטת של ההשקפה האסלאמית על השלטון במצרים.

ועדת הבחירות המרכזית המצרית פסלה את מועמדותו של א-שאטר ובמקומו מונה מוחמד מורסי כמועמד האחים המוסלמים לנשיאות מצרים, ואף זכה בבחירות.

ההפיכה ב-2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-שאטר נעצר ב-5 ביולי 2013, בעקבות ההפיכה הצבאית שהדיחה את הממשלה בראשות האחים המוסלמים והנשיא מוחמד מורסי. ב-14 ביולי 2013 התובע הכללי הורה להקפיא את נכסיו.

העיתון "אלמצרי אליום" דיווח באוגוסט 2013 כי שליח האיחוד האירופי ברנרדינו לאון וסגן שר החוץ האמריקני וויליאם ברנס וביקרו אותו שנעצר בחודש שעבר ושוהה בכלא טורה שבדרום קהיר.‏[5]

בחודש פברואר 2015, הוא נידון למאסר עולם, אך במאי באותה שנה בית המשפט המצרי דן אותו, ואת המדריך הכללי, מוחמד בדיע, למוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]