חיישן אפקט הול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצמד עם חיישן אפקט הול

חיישן אפקט הול הוא מתמר אשר משנה את מתח המוצא שלו כתגובה לשינויים בשדה מגנטי. חיישני אפקט הול נפוצים כחיישני קרבה, מיקום, מדידת מהירות, וחיישני זרם.

בגרסה הפשוטה שלו, החיישן פועל כמתמר אנלוגי, ומחזיר ישירות מתח. בשדה מגנטי קבוע, המרחק שלו מפלטת הול ימדד בעזרת עצמת המתח. באמצעות שימוש בקבוצה של חיישנים, המיקום היחסי של המגנט יכול להגזר.

חשמל הנישא לאורך מוליך ייצר שדה מגנט המשתנה עם הזרם, וחיישן אפקט הול ישמש למדידת הזרם ללא הפרעה למעגל החשמלי. בדרך כלל, החיישן מחובר לליבה או למגנט קבוע אשר מקיף את המוליך אשר נרצה למדוד.

A wheel topped with two magnets that pass by a Hall effect sensor

לעתים תכופות, חיישן אפקט הול מחובר למעגל המאפשר למכשיר לפעול באופן דיגיטלי (מצבים כבוי או דלוק בלבד), וייקרא מתג בצורה זו. בתעשייה אפליקציה זו נפוצה כגליל פנאומטי, ומשמשים גם כציוד ללקוח, למשל עבור מדפסות של מחשב, על מנת לגלות כאשר חסר נייר או כיסויים פתוחים. כאשר נדרשת אמינות גבוהה, הם משמשים גם למקלדות.

חיישני אפקט הול משמשים בעיקר לתזמן את מהירות של גלגלים ומיסבים, כמו תזמון של מנוע בעירה פנימית, טכומטר, ומערכות למניעת נעילה. הם משמשים גם במנועי זרם ישר ללא מברשות, על מנת לגלות את המיקום של המגנט הקבוע.