חיישן מרחק סיבובי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חיישן מרחק סיבובי[1] הוא חיישן שתפקידו למדוד תנועה סיבובית. תפוקת החיישן היא זרם חילופין אשר פרופורציוני (יחסי) לתזוזה הזוויתית של הציר אליו הוא מותקן. עקרון הפעולה של החיישן מבוסס על סיבוב של רוטור עשוי ברזל, המותקן על הציר שאת זוויתו מעוניינים למדוד, בתוך סטטור נייח עשוי פלב"מ, המכיל סליל ראשי ושני סלילים משניים. דרך הסליל הראשי מוזרם זרם חילופין הגורם ליצירת שדה מגנטי בין הרוטור לסטטור. הסליל הראשי מצומד אלקטרומגנטית לשני הסלילים המשניים, כך שסיבוב הרוטור יוצר שינויים בשדה המגנטי. שינויים אלו יוצרים מתחים חשמליים על הסלילים המשניים. זווית הציר שהסתובב היא יחסית להפרש המתחים.

אופן פעולה של חיישן מרחק סיבובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיישן מרחק סיבובי
מאפיינים של חיישן מרחק סיבובי

המתחים של הסלילים המשניים, ו , משתנים באופן ליניארי ביחס לזווית ציר של הרוטור θ על פי הקשר הבא:

כאן מייצג את ההגבר (רגישות)

באמצעות שינוי נושא הנוסחא ניתן לרשום:

הפרש המתחים ליניארי ביחס לזווית הציר וניתן לרשום:

סכום המתחים קבוע:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באנגלית חיישן מרחק סיבובי נקרא Rotary variable differential transformer, או בקיצור RVDT