חיי אגריקולה

חיי אגריקולה
De vita et moribus Iulii Agricolae

מידע כללי
מאת	טקיטוס
שפת המקור	לטינית
סוגה	ביוגרפיה
נושא	גנאיוס יוליוס אגריקולה

חיי אגריקולה (בלטינית: De vita Agricolae או De vita et moribus Iulii Agricolae, על חייו ואופיו של יוליוס אגריקולה) הוא חיבורו הראשון של הסופר הרומי, טקיטוס, שפורסם בשנת 98 לספירה, השנה הראשונה לשלטונו של הקיסר טריאנוס. זהו חיבור ביוגרפי-היסטורי, המגולל את סיפור חייו של חותנו של טקיטוס, גנאיוס יוליוס אגריקולה, מצביא רומי בולט ומושל פרובינקיה בריטניה בשנים 77/78–83/84 לספירה. טקיטוס מתאר בחיבור את דמותו של אגריקולה, את מעשיו הטובים ואת מידותיו הנעלות, הן במסגרת שירותו את האימפריה הרומית והן במסגרת חיי המשפחה. החיבור גם סוקר את הגאוגרפיה והאתנוגרפיה של בריטניה העתיקה.

הטקסט שרד בקודקס אחד, שלפי פוג'ו ברציוליני (1380–1459) נמצא במנזר גרמני (מנזר הרספלד ), והגיע בסופו של דבר לידי ההומניסט ניקולו דה ניקולי (1364–1437). בעת החדשה, שני כתבי יד של האגריקולה שמורים בספריית הוותיקן. בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, נתגלו שני כתבי יד נוספים, האחד מוחזק בידי ספריית קתדרלת טולדו בספרד והשני נמצא ב-1902 בספרייתו הפרטית של הרוזן בליאני (Count Balleani) מיזי באיטליה.

תקציר

לאחר רצח הקיסר דומיטיאנוס בשנת 96 לספירה, פרסם טקיטוס את ה"אגריקולה", חיבורו הראשון. בשלושת הפרקים הראשונים של החיבור, טקיטוס דן בטבען של ביוגרפיות וכולל אנקדוטות על האופן שבו טופלו דוגמאות קודמות של ביוגרפיות. בפרק הראשון טקיטוס גם מעיר על מצבה של האימפריה הרומית בזמן כתיבת החיבור, וקובע כי הנסיבות אינן מביאות לחיים מוסריים. הפרק הרביעי הוא סיכום מורשתו של אגריקולה, שעל פי טקיטוס הייתה חזקה, אישיותו והשכלתו, שלדברי טקיטוס היו מקיפים ונרחבים. בפרק החמישי מתאר טקיטוס את החניכה הצבאית של אגריקולה בבריטניה, ומספר כיצד אגריקולה סייע להתמודד עם זמנים סוערים בפרובינקיה זו, עם התקוממות שהתרחשה שם. הפרקים 6–9 דנים בחייו האישיים ובקריירה המקצועית של אגריקולה לפני כהונתו כמושל פרובינקיה בריטניה.

בפרקים 10–12 מתאר טקיטוס את הגאוגרפיה והאתנוגרפיה של בריטניה, כולל תיאור כושר העיבוד של האדמה. בפרקים 13–17 מתאר טקיטוס את המקור והאירועים של המרד של בודיקה, ואת השנים הבאות, שבהן אספסיאנוס והמושלים שקדמו לאגריקולה הכניעו את בריטניה פעם נוספת. בפרק 18 מדווח טקיטוס על המערכה הראשונה של אגריקולה כמושל בריטניה, ומספר כיצד הביא את האי מונה (Mona, אנגלסי) תחת שלטונה של רומא בהתקפה מהירה. בפרקים 19–21 מתאר טקיטוס כיצד ניהל אגריקולה את הפרובינקיה והביא לאימוץ השפה הלטינית ומנהגים רומיים. בפרק 21 מתייחס טקיטוס לנושא ההכנעה לרומאים ורואה באימוץ מרצון של השפה ומנהגים רומיים סוג של עבדות ולא ציוויליזציה. בפרקים 22–24 סוקר טקיטוס את האירועים והמסעות הצבאיים שערך אגריקולה במהלך שנותיו השלישית, הרביעית והחמישית כמושל. בפרקים 25–27 מתוארת המערכה בשנת כהונתו השישית של אגריקולה כמושל, וטקיטוס מקפיד לדון ביכולתו של אגריקולה להתמודד עם תוכניות האויב ולחולל מפנה לטובתו.

בפרק 28 מתאר טקיטוס את סיפורה של קבוצת גברים שגויסו בגרמאניה וכיצד הם מרדו ברומאים ועברו הרפתקאות שונות לפני שנתפסו ונמכרו לעבדות. בפרק 29 הוא מספר על הרקע לקרב מונס גראופיוס , כולל מות בנו של אגריקולה. בפרקים 30–32 מביא טקיטוס נאום ארוך לפני הקרב של אחד ממנהיגי הבריטים, ששמו קלגקוס . בעקבות כך, בפרקים 33–34 מביא טקיטוס את נאומו של אגריקולה עצמו. בפרקים 35–38 מתאר טקיטוס את מהלך הקרב עצמו ואת תוצאותיו המיידיות, וקובע שרק רדת הלילה עצרה את המרדף של הרומאים. בפרקים 39–41 מספר טקיטוס כיצד התקבלה הידיעה על הצלחתו של אגריקולה בבריטניה על ידי הקיסר דומיטיאנוס, ועל קנאתו לכאורה של דומיטיאנוס בכישרונו הצבאי של אגריקולה. בפרק 42 מספר טקיטוס כיצד דומיטיאנוס שלח אנשי סוד לגלות את כוונותיו של אגריקולה באשר להפיכתו לפרוקונסול של אסיה או אפריקה, ועל מזגו של דומיטיאנוס. בדבריו על קץ חייו של אגריקולה, כותב טקיטוס בפרק 43 כי נשמעו שמועות ברומא, שאגריקולה הורעל בהוראת הקיסר וכי רבים התאבלו על מותו. בפרק 44 מסכם טקיטוס את נסיבות לידתו של אגריקולה ואת אופיו לאורך חייו. בשני הפרקים האחרונים, 45–46, פונה טקיטוס פונה ישירות לחותנו שהלך לעולמו, מכבד אותו ונשבע שאגריקולה ימשיך לחיות דרך הסיפור שסיפר עליו.

נושאים

וולף ליבשוץ כותב שנושא מרכזי של האגריקולה הוא תיאור מה שקורה כאשר החירות מופקעת לחלוטין לשליט רודני. ליבשוץ מציע שהחיבור כולל לא רק כתב אישום על שלטונו של דומיטיאנוס, אלא גם תגובה על מצב החיים תחת שלטונם של קיסרים בכלל, וקינה על כך שאינו חי בזמנים של רפובליקה. אבחנה נוספת של ליבשוץ היא שטקיטוס מתייחס לאובדן המהותי של חופש הביטוי שמתלווה לחיים תחת שלטונו של עריץ. פרופסור קתרין קלארק (Katherine Clarke) מציינת כי מטרה עיקרית נוספת של החיבור היא פשוט לכבד את מעשיהם של אישים נכבדים, ולשמר את המעשים והערכים הללו כדי שהדורות הבאים יוכלו לקרוא עליהם וללמוד מהם.

סגנון

ג'נט בוז (Janet Bews) מציינת שסגנון אחד שבו משתמש טקיטוס בחיבור הוא האופי הנאומי של הפרקים הדנים בחומר הבריטי, כאשר הסגנון מזכיר את קיקרו. בפרק המוקדש לתקופתו של אגריקולה כמושל, קלארק מציין שניתן לראות שני מודלים של סגנון היסטורי: אלה של סאלוסטיוס וליוויוס. ב. ס. מקגינג (B. C. McGing) מציע שקיימת אצל טקיטוס טכניקה רטורית עדינה, הנקראת סינקריסיס (synkrisis), שבה הוא משתמש כדי להשוות בין אגריקולה לדמויות אחרות.

תרגום לעברית

• טאקיטוס, דברי הימים, חיי אגריקולא, גרמניה, שיחה על הנואמים, תרגמה מרומית שרה דבורצקי, הוסיף הערות עקיבא גלבוע, מוסד ביאליק, כרמל, ירושלים, תשכ"א 1965, עמ' 217–245.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא "חיי אגריקולה" בוויקישיתוף

• P. CORNELI TACITI AGRICOLA, הטקסט בלטינית
• Agricola, בלטינית ובאנגלית
• Agricola, Dickinson College Commentaries – Latin text with notes and vocabulary (באנגלית)
• The Life and Death of Julius Agricola (1876) by Tacitus, translated by Alfred John Church and William Jackson Brodribb, ויקיטקסט באנגלית