חילי טרופר

יחיאל (חילי) טרופר
לידה	22 באפריל 1978 (בן 45); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	מכון לנדר - מרכז אקדמי ירושלים; האוניברסיטה הפתוחה ;
מפלגה	העבודה, חוסן לישראל
סיעה	כחול לבן, המחנה הממלכתי
	12 באוקטובר 2023 – מכהן; (7 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	17 במאי 2020 – 29 בדצמבר 2022; (שנתיים ו־32 שבועות)
תחת ראשי הממשלות	בנימין נתניהו; נפתלי בנט; יאיר לפיד
	→ מירי רגב מיקי זוהר ←
	3 במאי 2021 – 13 ביוני 2021; (6 שבועות)
תחת ראש הממשלה	בנימין נתניהו
	→ יזהר שי אורית פרקש-הכהן ←
	30 באפריל 2019 – 19 ביוני 2020; (שנה ו־7 שבועות)
	6 באפריל 2021 – 15 ביוני 2021; (10 שבועות ויום)
	15 בנובמבר 2022 – מכהן; (שנה)
כנסות	ה־21–23, ה-24, ה-25
	מנהל בית הספר ברנקו וייס רמלה; מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם; סמנכ"ל עמותת "אחריי!";
	מנהל בית הספר ברנקו וייס רמלה; מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם; סמנכ"ל עמותת "אחריי!";

יחיאל (חִילִי) משה טְרוֹפֶּר (נולד ב-22 באפריל 1978, ט"ו בניסן ה'תשל"ח) הוא שר בלי תיק וחבר הכנסת מטעם המחנה הממלכתי, בעבר כיהן כשר התרבות והספורט וכשר המדע והטכנולוגיה. בנוסף היה מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם. ממקימי העמותות "במעגלי צדק", "שכן טוב" ו"קרן פסיפס". כיהן כסמנכ"ל עמותת "אחריי!", ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, ושימש כעוזר בכיר לשר החינוך שי פירון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרופר נולד בירושלים לפייגי ודניאל טרופר. למד בישיבות התיכוניות ישיבת חורב בירושלים וישיבת נווה שמואל באפרת. אביו, הרב ד"ר דניאל טרופר, הוא הנשיא והמייסד של עמותת "גשר" (מפעלים חינוכיים). טרופר הוא אח לתשעה אחים ואחיות. הוא בוגר מחזור א' של המכינה הקדם צבאית "נחשון". שירת כלוחם וכמפקד ביחידת דובדבן. במסגרת שירות מילואים הוא מפקד על הגיבושים ל"דובדבן".

לאחר שחרורו מצה"ל עבד טרופר במשך שנתיים כמדריך חבורות רחוב בירושלים. הוא נמנה עם מקימיה וראשיה של עמותת "שכן טוב", העוסקת בחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, הקמת מרכזי למידה לילדים ממשפחות אלו וכן רשת של בתי קפה לנוער בסיכון ולאוכלוסיות חלשות. ממקימי וראשי עמותת "במעגלי צדק", המבקשת לקדם צדק חברתי מתוך זיקה למסורת היהודית. ממקימי קרן "פסיפס" - המסייעת לאנשים להיחלץ מקשיים כלכליים באמצעות מימון אבחונים, סיוע ברכישת מקצוע, מלגות לימודים ועוד. פעולתו בעמותות אלו נעשתה ונעשית בהתנדבות.

במשך חמש שנים עבד בתנועת "אחריי!" הפועלת עם נוער בפריפריה, עד לתפקיד סמנכ"ל חינוך של העמותה. לאחר סיום עבודתו בעמותה, הפך לחבר הוועד המנהל שלה. עבד בעיריית בת ים בחטיבת קהילה, המרכזת את אגף החינוך ואגף הרווחה בעירייה.

טרופר ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, המיועד לבני נוער שנשרו מהמערכת ומקבלים הזדמנות נוספת, והתפרסם בסרט התיעודי של בן שני ואילנה דיין - "תיכון ההזדמנות האחרונה"^[1].לטרופר תואר ראשון במדעי הרוח ומדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה, שם למד במקביל לתפקידו בבית הספר ברנקו וייס רמלה, ותואר שני בהיסטוריה ובחינוך יהודי ממכון לנדר (שהפך לקריה האקדמית אונו).

בפברואר 2020 תרם כליה^[2] ממניעים אלטרואיסטיים לאדם שלא הכיר קודם לכן.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע טרופר על מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה^[3]. טרופר הוצב במקום ה-23 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא נבחר. לאחר הבחירות מונה ליועץ לשר החינוך, הרב שי פירון. בשנת 2015, לאחר התפטרותו של פירון מן הממשלה, החל טרופר לשמש כמנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם.

בפברואר 2019 נודע כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-21 במפלגת "חוסן לישראל" בראשותו של בני גנץ, שהוא אחד ממקימיה^[4]. לאחר האיחודים עם תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית בראשות משה יעלון ויש עתיד בראשות יאיר לפיד לרשימת כחול לבן הוא מוקם במקום השנים עשר ברשימה ונבחר לכנסת העשרים ואחת. נבחר גם לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת^[5].

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, הוצב במקום ה-6 ברשימת המחנה הממלכתי מטעם חוסן לישראל ונבחר לכנסת.

שר התרבות והספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התרבות והספורט. עם אישור "החוק הנורווגי" התפטר מהכנסת, וכהונתו בה נפסקה ב-19 ביוני 2020.

בתחילת יוני, הכריזו טרופר ושר האוצר ישראל כץ על חבילת סיוע בסף 200 מיליון שקל שתוענק למוסדות התרבות. זאת עקב ההשפעה של התפרצות נגיף הקורונה בישראל על עולם התרבות^[6].

באוקטובר 2020 אישר טרופר כי יוקם מתחם ספורט חדש בצמוד למתחם וינגייט הקיים, במתחם יוקמו אולמות אימון, מסלול אתלטיקה, בית מלון בדירוג 5 כוכבים, מסעדות, בניין מגורים, משרדים לאיגודי הספורט, מוזיאון שיעסוק בתיעוד תולדות הספורט הישראלי, מסלול ריצה אולימפי, מכוני כושר ואף מעבדות. בנוסף לכך בעקבות הרחבתה של המכללה והמתחמים שמסביבה תוקם כניסה חדשה לאזור ויבנה מחלף חדש שישמש את הבאים והנכנסים למקום. עלות הפרויקט צפויה להסתכם בכ-150 מיליון שקלים^[7].

חודש לאחר מכן, אישרה הממשלה את הצעתו להקמת אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית, על פי התכנון האקדמיה תכלול בחקר, תיעוד ופיתוח שפת הסימנים הישראלית ותדאג לקדם את השימוש בשפת הסימנים הישראלית^[8].

במאי 2021 מונה לשר המדע והטכנולוגיה וזאת לאחר מספר חודשים בהם כיהן כממלא מקום^[9], אך כחודש לאחר מכן, עם השבעת הממשלה ה-36, העביר את תפקידו לאורית פרקש-הכהן ממפלגתו, בעוד הוא נותר שר התרבות והספורט לקדנציה נוספת.

ביולי 2021 העביר החלטה לשינוי שיטת התקצוב לענפי הספורט במדינה, כשהמטרה המוצהרת היא הכפלת כמות המדליות הישראליות בענפים האולימפיים, פראלימפיים והענפים הלא אולימפיים תחת התאחדות איל"ת^[10].

בנובמבר 2021, פורסם כי משרדו ואחרים קידמו נוהל עידוד הפקות זרות^[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרופר נשוי ואב לארבעה. הוא גר בקהילה משותפת של דתיים וחילוניים במושב נס הרים, שהיה ממקימיה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום בעולם: מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2013 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
שביל בעולם: עוד מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2016
מרד של תקווה (עם יהודה שוחט), הוצאת "ידיעות ספרים", 2018