חילי טרופר
![]() | |||||||||
לידה |
22 באפריל 1978 (בן 42) ירושלים ![]() | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
![]() | ||||||||
השכלה | |||||||||
עיסוק |
מחנך, פעיל חברתי, פוליטיקאי ![]() | ||||||||
מפלגה | העבודה, חוסן לישראל | ||||||||
סיעה | כחול לבן | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
![]() ![]() |
יחיאל משה (חִילִי) טְרוֹפֶּר (נולד ב-22 באפריל 1978, ט"ו בניסן ה'תשל"ח) הוא שר התרבות והספורט ומ"מ שר המדע והטכנולוגיה מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, ובעבר חבר הכנסת מטעמן. שימש מנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם. ממקימי העמותות "במעגלי צדק", "שכן טוב" ו"קרן פסיפס". כיהן כסמנכ"ל עמותת "אחריי!", ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, ושימש כעוזר בכיר לשר החינוך שי פירון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרופר נולד בירושלים ולמד בישיבות התיכוניות ישיבת חורב בירושלים וישיבת נווה שמואל באפרת. אביו, הרב ד"ר דניאל טרופר, הוא הנשיא והמייסד של עמותת "גשר" (מפעלים חינוכיים). טרופר הוא אח לתשעה אחים ואחיות. הוא בוגר מחזור א' של המכינה הקדם צבאית "נחשון". שירת כלוחם וכמפקד ביחידת דובדבן. במסגרת שירות מילואים הוא מפקד על הגיבושים ל"דובדבן".
לאחר שחרורו מצה"ל עבד טרופר במשך שנתיים כמדריך חבורות רחוב בירושלים. הוא נמנה עם מקימיה וראשיה של עמותת "שכן טוב", העוסקת בחלוקת סלי מזון למשפחות נזקקות, הקמת מרכזי למידה לילדים ממשפחות אלו וכן רשת של בתי קפה לנוער בסיכון ולאוכלוסיות חלשות. ממקימי וראשי עמותת "במעגלי צדק", המבקשת לקדם צדק חברתי מתוך זיקה למסורת היהודית. ממקימי קרן "פסיפס" - המסייעת לאנשים להיחלץ מקשיים כלכליים באמצעות מימון אבחונים, סיוע ברכישת מקצוע, מלגות לימודים ועוד. פעולתו בעמותות אלו נעשתה ונעשית בהתנדבות.
במשך חמש שנים עבד בתנועת "אחריי!" הפועלת עם נוער בפריפריה, עד לתפקיד סמנכ"ל חינוך של העמותה. לאחר סיום עבודתו בעמותה, הפך לחבר הוועד המנהל שלה.
עבד בעיריית בת ים בחטיבת קהילה, המרכזת את אגף החינוך ואגף הרווחה בעירייה.
טרופר ניהל את בית הספר ברנקו וייס רמלה, המיועד לבני נוער שנשרו מהמערכת ומקבלים הזדמנות נוספת, והתפרסם בסרט התיעודי של בן שני ואילנה דיין - "תיכון ההזדמנות האחרונה".[1]
לטרופר תואר ראשון במדעי הרוח ומדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה, שם למד במקביל לתפקידו בבית הספר ברנקו וייס רמלה, ותואר שני בהיסטוריה ובחינוך יהודי ממכון לנדר.
בפברואר 2020 תרם כליה לאדם שלא הכיר.[2]
פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הודיע טרופר על מועמדותו לרשימת מפלגת העבודה. טרופר הוצב במקום ה-23 ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא נבחר. לאחר הבחירות מונה ליועץ לשר החינוך, הרב שי פירון. בשנת 2015, לאחר התפטרותו של פירון מן הממשלה, החל טרופר לשמש כמנהל אגף החינוך, הרווחה והתרבות בירוחם.
בפברואר 2019 נודע כי יתמודד בבחירות לכנסת ה-21 במפלגת "חוסן לישראל" בראשותו של בני גנץ, שהוא אחד ממקימיה.[3] לאחר האיחודים עם תל"ם - תנועה לאומית ממלכתית בראשות משה יעלון ויש עתיד בראשות יאיר לפיד לרשימת כחול לבן הוא מוקם במקום השנים עשר ברשימה ונבחר לכנסת העשרים ואחת. נבחר גם לכנסת העשרים ושתיים ולכנסת העשרים ושלוש.לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום השלישי ברשימת המפלגה לכנסת[4].
שר התרבות והספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר התרבות והספורט. עם אישור "החוק הנורווגי" התפטר מהכנסת, וכהונתו בה נפסקה ב-19 ביוני 2020.
בתחילת יוני, הכריזו טרופר ושר האוצר ישראל כץ על חבילת סיוע בסף 200 מיליון שקל שתוענק למוסדות התרבות. זאת עקב ההשפעה של התפרצות נגיף הקורונה בישראל על עולם התרבות[5].
באוקטובר 2020 אישר טרופר כי יוקם מתחם ספורט חדש בצמוד למתחם וינגייט הקיים, במתחם יוקמו אולמות אימון, מסלול אתלטיקה, בית מלון בדירוג 5 כוכבים, מסעדות, בניין מגורים, משרדים לאיגודי הספורט, מוזיאון שיעסוק בתיעוד תולדות הספורט הישראלי, מסלול ריצה אולימפי, מכוני כושר ואף מעבדות. בנוסף לכך בעקבות הרחבתה של המכללה והמתחמים שמסביבה תוקם כניסה חדשה לאזור ויבנה מחלף חדש שישמש את הבאים והנכנסים למקום. עלות הפרויקט צפויה להסתכם בכ-150 מיליון שקלים[6].
חודש לאחר מכן, אישרה הממשלה את הצעתו להקמת אקדמיה לשפת הסימנים הישראלית, על פי התכנון האקדמיה תכלול בחקר, תיעוד ופיתוח שפת הסימנים הישראלית ותדאג לקדם את השימוש בשפת הסימנים הישראלית[7].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרופר נשוי ואב לארבעה. הוא גר בקהילה משותפת של דתיים וחילוניים במושב נס הרים, שהיה ממקימיה.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקום בעולם: מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2013 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- שביל בעולם: עוד מחשבות על חינוך, הוצאת "ידיעות ספרים", 2016
- מרד של תקווה (עם יהודה שוחט), הוצאת "ידיעות ספרים", 2018]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חילי טרופר, באתר הכנסת
חילי טרופר, ברשת החברתית פייסבוק
חילי טרופר, ברשת החברתית אינסטגרם
- חילי טרופר, באתר כנסת פתוחה
- חילי טרופר, באתר ערוץ כנסת
- נריה חיים, "חיים חברתיים" - ריאיון עם חילי טרופר, שבועון "מעייני הישועה"
- היידי עפרון, הציונים החדשים: חילי טרופר, באתר בית אבי חי, 31 באוגוסט 2008
- אפרת זמר, "המנהל הצעיר ששינה המציאות בבי"ס ברמלה", מעריב, 27 ביוני 2009
- אילנה דיין, "כל הילדים צריכים מישהו שייגע בהם", אילנה דיין על בי"ס ברנקו וייס, 14 בספטמבר 2010
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם חילי טרופר, באתר iCast, 29 במרץ 2011
- "קמצא ובר קמצא", חילי טרופר בערב תשעה באב במאהל המחאה בשדרות רוטשילד
- בן שני, עולה כיתה, באתר מאקו, 21 בנובמבר 2012
רענן שקד, ללמוד מהם, באתר "ידיעות אחרונות", 16 באוקטובר 2016
- חן שליטא, "אנחנו לא לוזרים. אנחנו באים כדי שגנץ יהיה כבר עכשיו ראש ממשלה", באתר גלובס, 14 בפברואר 2019
- אריאל שנבל, "אם כדי לנצח צריך להסית, אני לא רוצה לנצח", בעיתון מקור ראשון, 2 במאי 2019
- רז שכניק, "לא באתי להיות קומיסר התרבות, אלא שר התרבות", באתר ynet, 25 בספטמבר 2020
מכתביו
- מקום בעולם: חילי טרופר כותב על חינוך, באתר כיפה, 6 בפברואר 2013
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
"תיכון ההזדמנות האחרונה" - סרטו של בן שני
- ^ יובל קרני וענבר טויזר, ח"כ חילי טרופר תרם כליה לאדם זר: "מקווה לשוב לעניינים בהקדם", באתר ynet, 3 בפברואר 2020
- ^ טל שלו, גנץ ויעלון חשפו שבעה מתמודדים ברשימתם המשותפת, באתר וואלה!, 7 בפברואר 2019
- ^ אתר ועדת הבחירות
- ^ נירית אנדרמן, 200 מיליון שקלים יוקצו לאישוש ענף התרבות ממשבר הקורונה, באתר הארץ, 2 ביוני 2020
- ^ נדב צנציפר, חשיפה: הבית החדש של הספורט הישראלי, באתר ynet, 4 באוקטובר 2020
- ^ איציק וולף, אושרה הקמת אקדמיה לשפת סימנים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 29 בנובמבר 2020
שרי התרבות בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי החינוך והתרבות | (1949–1977): זלמן שזר • דוד רמז • דוד בן-גוריון • בן-ציון דינור • זלמן ארן • אבא אבן • זלמן ארן • יגאל אלון • אהרון ידלין (1984–1990): יצחק נבון • יצחק שמיר (1992–1993): שולמית אלוני • יצחק רבין | ![]() |
שרי החינוך, התרבות והספורט | (1977–1984, 1990–1992): זבולון המר (1993–1999): אמנון רובינשטיין • זבולון המר • יצחק לוי (2001–2006): לימור לבנת • אהוד אולמרט • מאיר שטרית | |
שרת המדע והאומנויות | (1993–1996): שולמית אלוני | |
שרי המדע, התרבות והספורט | (1999–2003): מתן וילנאי • אריאל שרון • לימור לבנת (2006–2009): אופיר פינס-פז • יולי תמיר • ראלב מג'אדלה • בנימין נתניהו | |
שרי התרבות והספורט | (2009– היום): לימור לבנת • מירי רגב • חילי טרופר |
שרי המדע בממשלת ישראל | ||
---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- שרי המדע בממשלות ישראל
- פעילים חברתיים ישראלים
- פעילי מפלגת העבודה
- מנהלי בתי ספר ישראליים
- בוגרי ישיבת נוה שמואל
- יושבי ראש ונשיאי עמותות
- חברי כנסת מטעם חוסן לישראל
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי כנסת מטעם כחול לבן
- נס הרים: אישים
- לוחמי יחידת דובדבן
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- שרי התרבות והספורט בממשלות ישראל
- בוגרי האוניברסיטה הפתוחה
- ישראלים שנולדו ב-1978
- ציונות דתית: חברי כנסת
- חברי הכנסת העשרים וארבע