חיל הז'נדרמים המיוחד של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיל הז'נדרמים המיוחד
Отдельный корпус жандармов
Russian coa 1825.png
פרטים
כינוי הז'נדרמריה הרוסית
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
שיוך שיטור פוליטי, יחידת אמצעים לפיזור הפגנות, ז'נדרמריה
סוג ז'נדרמריה
בסיס האם סנקט פטרבורג
אירועים ותאריכים
הקמה 26 ביוני 1826
מקים אלכסנדר בנקנדורף
פירוק היחידה מרץ 1917
נתוני היחידה
כוח אדם ~15,000 (1892)
פיקוד
יחידת אם משרד הפנים
מפקדים ראו טבלה
שוטרי הז'נדרמריה הרוסית, 1890

חיל הז'נדרמים המיוחד או גיס הז'נדרמים הנפרדרוסית:Отдельный корпус жандармов) היה משטרה פוליטית של האימפריה הרוסית שעסקה בהוצאה לפועל צווי משפט, רדיפת עריקים, מאבק במהומות ופיזורם, מעצר פושעים מסוכנים וסיוע למשטרות מקומיות בעת הצורך.

בהתאם להנחיות משנת 1871 חקירת פשעים נגד המדינה היו באחריות בלעדית של החיל. אם במהלך החקירה התגלו פשעים נוספים, הם היו מועברים למשטרה. בהקמתו החיל היה חלק מצבא האימפריה הרוסית ובהמשך הוכפף למשרד הפנים. נכון לשנת 1892 בחיל שירתו כ-15 אלף חיילים וקצינים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בתקופתו של פיוטר הגדול היה נהוג שהצבא זוכה לסיוע של כוחות המשטרה באמצעות פרשים. מספר הפרשים המסייעים היה משתנה בהתאם לצורך והיה נפוץ במיוחד במוסקבה ובסנקט פטרבורג. לצורך הסדרת הנושא, ב-1 בפברואר 1817 הוקמו קבוצות ז'נדרמים בסנקט פטרבורג, מוסקבה, ערים שהיו מרכזי המחוזות (גוברניות) ובשלושה ערי נמל: אודסה, פאודוסיה וטגנרוג. בהמשך השנים הוקמו קבוצות בערים נוספות.

קציני הז'נדרמים באו לרוב מקרב הצבא. מכיוון שקידום קצינים בחיל היה מהיר יותר, על כל מקום פנוי היו מספר מועמדים מקציני צבא. ב-26 ביוני 1826 הוקם משרד ראש הז'נדרמים כאשר הרוזן אלכסנדר בנקנדורף מהמחלקה השלישית של הקיסר היה לראשו, ב-1871 החיל קיבל סמכות לחקור תיקים פליליים ופוליטיים והפך בפועל למשטרה פוליטית.

בהתאם לצו מ-25 ביוני 1882 שר הפנים קיבל תואר מפקד הז'נדרמים. בעקבות ההתנקשות בחיי שר הפנים דמיטרי ספיאגין ב-1902 גדודי הז'נדרמריה ככוח ביטחון המדינה הוכפפו סופית למחלקת האוכרנה. בתחילת 1917 מספר הערים בהן היו יחידות ז'נדרמים הגיעה ל-75. לאחר מהפכת פברואר, במרץ 1917 החיל בוטל וחלק ממשרתי החיל גויסו לצבא והיתר הוצאו לגמלאות. כל התיקים שטיפולם לא הסתיים הועברו לידי משרד התובע הכללי והפרקליטות ותיקים שקשורים לריגול הועברו לצבא.

ראשי חיל הז'נדרמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

# שם תקופת כהונה
1. אלכסנדר פון בנקנדורף 1826 - 1844
2. אלכסיי אורלוב 1844 - 1856
3. וסילי דולגורוקוב 1856 - 1866
4. פיוטר שובאלוב 1866 - 1874
5. אלכסנדר פוטאפוב 1874 - 1876
6. אלכסנדר דרנטלן 1878 - 1880
7. פיוטר אורז'בסקי 1882 - 1887
8. ניקולאי שבקו 1887 - 1895
10. אלכסנדר פרזה 1896 - 1897
11. אלכסנדר פנטלייב 1897 - 1900
12. הרוזן פיוטר סביאטופולק-מירסקי 1900 - 1902
13. ויקטור פון ואל 1902 - 1904
14. קונסטנטין רידזבסקי 1904 - 1905
15. דמיטרי טרפוב מאי - אוקטובר 1905
16. ולדימיר דדיולין 1905 - 1906
17. פיודור טאובה 1906 - 1909
18. פאבל קורלוב 1909 - 1911
19. ולדימיר טולמצ'וב 1912 - 1913
20. ולדימיר דג'ונקובסקי 1913 - 1915
21. דמיטרי טאטישצ'ב 1915 - 1917

מבנה החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 1913, מבנה החיל היה כדלקמן:

  • המינהל הראשי שכלל מנהל החיל (שר הפנים), מפקד החיל (סגן שר הפנים), מפקד כוח שיטור ומטה החיל
  • מנהלות בערים שהם מרכזי הגוברניות, אודסה ומבצר שליסלבורג
  • מינהל הסיבירי עם מרכזו בטובולסק
  • מינהלת החיל בוורשה
  • מינהלות החיל ברכבת
  • יחידות החיל שהיו ממוקמות ב-18 מבצרים
  • חטיבות החיל במוסקבה, סנקט פטרבורג וורשה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]