חיל החלל הרוסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
The Russian Federation Defence Ministry Apparatus Big Emblem.jpg

זרועות

RGF emblem.png
כוחות היבשה
RuAF emblem.png
כוחות האוויר והחלל
Big Emblem of Navy of the Russian Federation.JPG
הצי הרוסי
RSF great emblem.jpg
חיל הטילים האסטרטגיים
RAT great emblem.png
חיל הצנחנים
Space force big emblem.jpg
חיל החלל

עיטורים ומבנה פיקודי

עיטורים, מדליות ותוארי כבוד
דרגות הפדרציה הרוסית

היסטוריה צבאית

היסטוריה צבאית של רוסיה
היסטוריה של רוסיה
חיל החלל
Космические войска России
Большая эмблема Космических войск России.png

Russian military space troops flag.png

סמל ודגל חיל החלל של רוסיה - סוכנות החלל הצבאית
Малая эмблема Космических войск России.png

סמל חיל החלל
Spaceforces patch.jpg

תג היחידה של חיל החלל הרוסי
מידע כללי
מקור סמכות רוסיהרוסיה  רוסיה
משרד אחראי משרד ההגנה הרוסי
סוכנות אם הכוחות המזוינים
הקמה 10 באוגוסט 1992 כוחות החלל הצבאיים
1 ביוני 2001 הקמה מחדש
1 באוגוסט 2015 הקמה מחדש
סוכנות קודמת חיל הגנת האוויר והחלל (2011-2015)
פירוק 1997, 2011
ראש אלכסנדר גולובקו
מטה מרכזי מוסקבה, רוסיה
עובדים 40,000
חיל החלל

חיל החלל הרוסירוסית: Космические войска России, תרגום מילולי: כוחות החלל של רוסיה) הוא החיל האחראי על פעילותה הצבאית של רוסיה בחלל. החיל הוקם לראשונה ב-10 באוגוסט 1992, בעקבות התפרקות הכוחות המזוינים של ברית המועצות. ב-1997 שולב החיל בתוך חיל הטילים האסטרטגיים, אך ב-1 ביוני 2001, זכה מחדש לעצמאותו כזרוע נפרדת בכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית, כחלק מרפורמה צבאית אותה הוביל שר ההגנה סרגיי איבנוב. מהלך זה נועד לחזק את מעמדם של כוחות החלל הצבאיים הרוסיים, ולהשוותם לשאר זרועות הכוחות המזוינים, כגון חיל היבשה, חיל האוויר וחיל הים.

ב-1 בדצמבר 2011, במסגרת הרפורמה הצבאית ברוסיה, חיל החלל הרוסי פורק ואוחד עם חיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה שהוקמו כדי לאחד את חיל האוויר הרוסי עם חיל החלל הרוסי שהוקם מחדש כזרוע מבצעית ב-1 באוגוסט 2015.

יעדים ומטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל החלל הרוסי אחראי על שני בסיסי שיגור צבאיים לחלל - קוסמודרום סבובודני (שנסגר בינתיים) וקוסמודרום פלסצק. כמו כן הוא שותף להפעלת בסיסי החלל המרכזיים של רוסיה, בייקונור, הממוקם בקזחסטן וקוסמודרום ווסטוצ'ני.

בין תפקידיו של חיל החלל הרוסי ניתן לציין:

  • הפעלת מערך התרעה מפני התקפת טילים בליסטיים על רוסיה
  • הפעלת מערכי הגנה נגד טילים בליסטיים
  • שליטה ובקרה על נכסי החלל הרוסיים השונים (לוויינים וחלליות)

ברשות החיל כ-100 חלליות מהם 40 יועדו לצורכי צבא בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קציני חיל החלל הרוסי עם האסטרונאוט האמריקאי ג'פרי ויליאמס עם נחיתתה של סויוז TMA-8 ב-29 בספטמבר 2006.

סוכנות החלל הצבאית הוקמה לראשונה בשטחי ברית המועצות בשנת 1955, כאשר ​​ממשלת ברית המועצות החליטה לבנות אתר מחקר, שלימים התפרסם בעולם כקוסמודרום בייקונור, הגוף שהוקם הוכפף למשרד ההגנה הסובייטי.

בשנת 1957, לקראת השקת הספוטניק הוקם פיקוד שליטה ובקרה ומינהל בקרת החלל (כיום - המרכז הניסויי העיקרי לבקרת אמצעי החלל על שם טיטוב, Главный испытательный центр испытаний и управления космическими средствами имени Г. С. Титова) . באותה שנה בעיר מירני במחוז ארכנגלסק החלה בנייתו של בסיס צבאי, המיועד לשיגורי טילים בליסטיים בין יבשתיים (טילים מונחים), מדגם R-7 ואחרים - בסיס שהפך לקוסמודרום פלסצק.

ב-4 באוקטובר 1957 שוגר הלוויין המלאכותי הראשון, "PS-1", וב-12 באפריל 1961 בוצעה הטיסה הראשונה המאוישת של החללית "ווסטוק" עם הקוסמונאוט יורי גגארין בסיפונהּ. מאז, כל התוכניות המקומיות והבינלאומיות לשיגורי חלל בוצעו בהשתתפות ישירה של יחידות צבאיות.

בשנת 1964, על מנת לרכז את פעולות החלל בייצור רכיב חלל חדשים, כמו גם בנושאים תפעוליים של רכב החלל הוקם המינהל המרכזי לאמצעי החלל (Центральное управление космических средств). בשנת 1970 אורגן מחדש כמינהל ראשי (Главное управление космических средств) הכפוף לחיל הטילים האסטרטגיים. עד שנת 1981, המרכז היא אחראי לפיתוח ויישום של מערכות השיגור לחלל.

בשנות ה-70 המאוחרות הופיעו סימנים להתדרדרות בתפקוד חילות השיגור השונים ובנסיבות אלה, משרד ההגנה של ברית המועצות החליט בשנת 1981 על הכפפת המינהל הראשי לאמצעי החלל ישירות למטכ"ל. בשנת 1986 המינהל הפך המינהל לשליטה באמצעי החלל (Управление начальника космических средств). בשנת 1992 הוא הפך לכוחות החלל צבאיים (Военно-космические силы), שהיה לחלק ממפעילי אתר השיגור בייקונור, פלסצק וסבובודני (1996), הכוחות היו אחראים גם המרכז העיקרי לפיקוד ובקרה של רכיבי חלל ע"ש טיטוב, הממוקם 40 קילומטרים מזרחית למוסקבה - בגוליצינו-2 (הידוע גם בשם אובייקט 413 או קראסנוזנאמנסק). יחידות של כוחות החלל היו גם באולנגורסק ובכפר לחטוצי במחוז לנינגרד.

בשנת 1997, הכוחות היו לחלק מחיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה.

בהתחשב בתפקיד הגדל והולך של מערכות החלל במערכת הביטחונית הצבאית והשפעתן על הביטחון הלאומי של רוסיה, ההנהגה הפוליטית והמדינית של רוסיה החליטה בשנת 2001 להקים על בסיס כוחות החלל הצבאיים, עוצבות ויחידות ולהכפיפן לזרוע עצמאית - חיל החלל הרוסי. על חיל החלל הוטל לפעול לשיתוף פעולה הדוק של מפעלי תעשיית החלל הרוסית, תוך הבטחת הייצור והפיתוח של התעשייה הרוסית בנושא החלל.

בדצמבר 2011 החיל הוכפף לחיל הגנת האוויר והחלל של רוסיה, שמפעיל במקומו את תעשיית החלל הצבאית וטילי ההגנה הבליסטיים עד להקמת חיל החלל מחדש באוגוסט 2015. בהיותו חלק מחיל הגנת האוויר והחלל, החיל נשא את השם פיקוד החלל, החל מ-1 בדצמבר 2011 ועד להקמת חיל החלל מחדש באוגוסט 2015.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידות של חיל החלל הרוסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל החלל הרוסי מפעיל יחידות משנה הפרוסות במתקנים שונים ברוסיה, ובהן:

  • אקדמיית החלל הצבאית ע"ש מוז'אייסקי
  • האקדמיה הצבאית להגנת האוויר והחלל ע"ש ז'וקוב
  • המכון המרכזי למחקר מדעי וטכנולוגיות חלל
  • יחידות מעקב ובקרה אחר חלליות ולוויינים
  • המרכז להתרעה מפני תקיפות טילים

מפקדי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

2011 - 2015 היה חלק מחיל הגנת האוויר והחלל וכונה פיקוד החלל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]