השירות הימי המלכותי לנשים
השירות הימי המלכותי לנשים (באנגלית: Women's Royal Naval Service, WRNS) היה ענף הנשים של הצי המלכותי של בריטניה. הוא הוקם לראשונה ב־1917 עבור מלחמת העולם הראשונה, ופורק ב־1919. לאחר מכן הוקם מחדש ב־1939 בתחילת מלחמת העולם השנייה, ופעל עד למיזוגו עם הצי המלכותי ב־1993. ב־WRNS שירתו טבחיות, פקידות, אלחוטניות, מפעילות מכ"ם, מנתחות נשק, מחשבות טווחים, חשמלאיות ומכונאיות מוטסות.
במלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־10 באוקטובר 1918, הפכה ג'וזפין קאר בת ה־19 מהעיר קורק לחיילת השירות הימי המלכותי לנשים הראשונה שמתה בשירות פעיל, כאשר ספינתה, ה־RMS Leinster טורפדה. עד סוף המלחמה שירתו ב־WRNS כ־5,500 חיילות, בהן כ־500 קצינות. בנוסף, היו כ־2,000 חיילות ששירתו בשירות האוויר של הצי המלכותי, והועברו לחיל האוויר המלכותי עם הקמתו. ה־WRNS פורק ב־1919.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת מלחמת העולם השנייה מונתה ורה לוטון מתיוס למנהלת ה־WRNS שהוקם מחדש ב־1939, וכסגניתה מונתה אתל (אנג'לה) גודינאף.[1] הייתה רשימה רחבה של פעילויות מותרות ל־WRNS, כולל הטסת מטוסי תובלה. בשיאה, ב־1944, שירתו בארגון 75,000 חיילות פעילות. במהלך המלחמה נהרגו בפעולה 102 חיילות בשירות, ו־22 נפצעו בפעולה.[2] אחת הסיסמאות ששימשו בכרזות הגיוס הייתה "הצטרפו ל־WRNS ושחררו גבר לשרת בצי".
בין יתר התפקידים, בלטו חיילות ה־WRNS כסגל תומך בבית הספר הממשלתי לצפנים בבלצ'לי פארק.
לאחר מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה־WRNS המשיך להתקיים לאחר תום המלחמה, על אף שמתיוס פרשה ב־1947[1] וגודינאף נפטרה שנה קודם לכן. בשנות ה-70 הלחץ לשלם שכר שווה לנשים ולחדול מאפליה מינית הובילו למיזוג ה־WRNS והצי המלכותי. השינוי העיקרי היה שחוק המשמעת הימית 1957 הוחל מעתה גם על נשים. בשנת 1976 נתמנתה ווֹנלָה מקברייד, בעלת ניסיון בניהול משאבי אנוש, למנהלת ה־WRNS, ותוך שנה הוסדרה הכפפת חיילות ה־WRNS לאותם כללי משמעת כמו הגברים המשרתים בצי.[3]
באוקטובר 1990, לאחר פלישת עיראק לכוויית בתחילת מלחמת המפרץ, שירתו בספינה HMS Brilliant הנשים הראשונות על ספינת מלחמה מבצעית.[4] באותה שנה, הקצינה הראשית פיפה דאנקן הפכה לקצינת ה־WRNS הראשונה שפיקדה על בסיס חוף של הצי המלכותי.[5] [6]
בשנת 1993 שולב ה־WRNS סופית בצי המלכותי, ומאז נשים מורשות לשרת על סיפון כלי שיט של הצי כחברות מלאות בצוות.
עד 1993, כל הנשים בצי המלכותי היו חיילות ה־WRNS מלבד אחיות מוסמכות, ששירתו (ועדיין משרתות) בשירות האחיות של הצי המלכותי על שם המלכה אלכסנדרה, ומלבד קצינות רפואה ורפואת שיניים, שמשרתות ישירות בצי המלכותי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיל העזר לנשים
- חיל הנשים של הצבא המלכותי
- חיל האוויר המלכותי לנשים
- חיל העזר האווירי לנשים
- מבצע אאוטוורד
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Fletcher, Marjorie H. (1989). The WRNS: A History of the Women's Royal Naval Service. London: Batsford. ISBN 0713461853.
- Heath, Nick (27 במרץ 2015). "Hacking the Nazis: The secret story of the women who broke Hitler's codes". TechRepublic.
{{cite journal}}: (עזרה) - Lee, Celia (2012). "Princess Marina the Duchess of Kent as Commandant of the WRNS during the Second World War". In Lee, Celia (ed.). Women in War: from home front to front line. Barnsley: Pen & Sword Military. pp. 101–116. ISBN 9781848846692.
- Mason, Ursula Stuart (1992). Britannia's Daughters: the story of the WRNS. London: Leo Cooper. ISBN 0850522714.
- Roberts, Hannah (2018). The WRNS in Wartime: the Women's Royal Naval Service 1917–1945. London: I.B. Tauris. ISBN 9781788310017.
זיכרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Baden-Powell, Dorothy (2005). They Also Serve: an SOE agent in the WRNS. London: Robert Hale. ISBN 0753193361.
- Thomas, Lesley; Bailey, Chris Howard (2002). WRNS in Camera: the Women's Royal Naval Service in the Second World War. Stroud: Sutton. ISBN 0750913703.
- Unwin, Vicky (2015). Love and War in the WRNS. Stroud: The History Press. ISBN 9780750963046.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Mathews, Dame Elvira Sibyl Maria [Vera Laughton (1888–1959), director of the Women's Royal Naval Service], Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
- ^ Stephen Roskill: "Royal Navy - Britische Seekriegsgeschichte 1939-1945", page 403
- ^ Vat, Dan van der (2003-08-13). "Commandant Vonla McBride". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2017-07-09.
- ^ History of the Women's Royal Naval Service and its integration into the Royal Navy
- ^ Stuart Mason, Ursula (2011). Britannia's Daughters. Barnsley, South Yorkshire: Pen & Sword Military. p. 127. ISBN 978-1-84884-678-4.
- ^ "Pipping Rest to Post". Navy News. במרץ 1990. p. 11 – via issuu.
{{cite news}}: (עזרה)
