חימום (ספורט)

חימום הוא פעילות גופנית בעצימות נמוכה שמטרתה הכנת השריר לפעילות וצמצום הסיכון לפציעה.

מבנה החימום

ישנם שני סוגי חימום - חימום אקטיבי (הכולל חימום כללי וחימום מותאם) וחימום פאסיבי.^[1]

חימום אקטיבי כולל פעילות אירובית בעצימות נמוכה, מתיחות ותרגילים מותאמים. פעולות אירובית נפוצות הן ריצה קלה, רכיבה על אופניים, קפיצה בחבל ותרגילי התעמלות שונים. ישנה נטייה בקרב ספורטאים לבצע חימום חלקי בלבד.^[2]

חימום פסיבי נועד להעלות את טמפרטורת הגוף או את טמפרטורת השריר תוך שימוש באמצעים כגון מקלחת חמה, סאונה ופד חימום (אנ').

חימום יוצר התחממות בשריר, שמאיצה את קצב שחרור החמצן מההמוגלובין בדם אל השריר, מובילה להתרחבות כלי דם וייתכן גם שמאיצה את קצב ההעברה הסינפטית.^[3] בנוסף, מוביל החימום לעלייה בגמישות השרירים והגידים, להאצת הדופק, להאצת קצב שחרור החמצן מהמיוגלובין בשרירים ולעלייה בקצב ובעוצמת התכווצויות השרירים באמצעות האצת תהליכים מטבוליים והפחתת הצמיגות הפנימית.

חימום מוביל לשיפור בביצועים בענפי ספורט שונים, ומצמצם את הסיכוי לפציעות בשריר.^[4] בנוסף, לחימום השפעה פסיכולוגית על ספורטאים.^[5]

Krista Woods; Phillip Bishop; Eric Jones (2007). "Warm-Up and Stretching in the Prevention of Muscular Injury". Sports Medicine. 37 (12): 1089–1099. doi:10.2165/00007256-200737120-00006.
Frank G. Shellock; William E. Prentice (1985). "Warming-Up and Stretching for Improved Physical Performance and Prevention of Sports-Related Injuries". Sports Medicine. 2 (4): 267–278. doi:10.2165/00007256-198502040-00004.
Andrea J. Fradkin; Tsharni R. Zazryn; James M. Smoliga (2010). "Effects of warming-up on physical performance: a systematic review with meta-analysis". Journal of Strength and Conditioning Research. 24 (1): 140–148. doi:10.1519/JSC.0b013e3181c643a0.
David Bishop (2003). "Warm Up I". Sports Medicine. 33 (6): 439–454. doi:10.2165/00007256-200333060-00005.

מדיה וקבצים בנושא חימום בוויקישיתוף