חיננית הבתה
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | חיננית |
| מין: | חיננית הבתה |
| שם מדעי | |
קירילו | |
חיננית הבָּתָה (שם מדעי: Bellis sylvestris) היא עשב רב-שנתי מהסוג חיננית במשפחת המורכבים[1] (Asteraceae או Compositae).
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החיננית היא צמח עשבוני נמוך, בעל עלים פשוטים, מוארכים וחסרי פטוטרת, המסודרים בשושנת על הקרקע; צבע עלי הכותרת של פרחי ההיקף הלשוניים הוא סגול-ורוד. לאחר הפריחה הם לבנים עם שאריות של סגול-ורוד, בעיקר בצדם התחתון. הפרחים הצינוריים במרכז הקרקפת צהובים. הצמח נפוץ בעיקר באזור הים התיכון, וכן במערב האזור האירנו-טירני.[1] בארץ הוא גדל בר החל מאזור יהודה ועד הגליל והחרמון.[2] לעיתים קרובות בקרחות שבין צמחי סירה קוצנית ולוטם. עונת הפריחה מדצמבר ועד מרץ. בקיץ נובלים העלים, והשורשים נותרים בקרקע. זרעי החיננית קטנים ושעירים, פחוסים ודמויי ביצה הפוכה.[3] האבקת פרחי חיננית הבתה נעשית על-ידי דבורים קטנות וזבובים.[3]
עם תחיית הלשון העברית שימש השם "מרגנית", שפירושו פנינה בשפה היוונית, לתיאור הפרח הקרוי מרגריט או מרגריטה בשפות אירופיות. עלי הכותרת הלבנים של פרחי ההיקף הלשוניים מתאימים במיוחד למשחק "אוהבת לא אוהבת". המשורר לוין קיפניס כתב עליו את השיר "מרגנית חיננית", וסדרת מרגנית (ספרי מופת לילדים ולנוער) השתמשה בו כסמליל. בעקבות החלטת האקדמיה ללשון העברית הועתק השם לתאר את הפרח הכחלחל הזעיר מרגנית השדה (Anagallis arvensis), ששמו האנגלי - סקרלט פימפרנל, ואשר מוזכר ברומן פרי עטה של הברונית אמה אורצ'י. שמו של הפרח הלבן הוחלף לחיננית - המילה השנייה בשירו הנ"ל של קיפניס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיננית הבתה, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
חיננית הבתה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- חיננית הבתה, באתר צמח השדה
- חיננית הבתה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- חיננית הבתה, באתר Tropicos (באנגלית)
חיננית הבתה, באתר GBIF (באנגלית)- חיננית הבתה, באתר The Plant List (באנגלית)
חיננית הבתה, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 עזריה אלון, עורך, החי והצומח בארץ ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת., ירושלים: משרד הבטחון, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' כרך // עמוד 130
- ↑ צמח השדה :: פרחים וצמחי הבר של ארץ ישראל :: דף הבית, באתר wildflowers.co.il
- 1 2 ha- Ḥay we-haṣ-ṣômēaḥ šel Ereṣ-Yiśrā'ēl: enṣîqlôpedyā šîmmûšît me'ûyyeret. 11: Ṣemāḥīm ba alē perāḥīm ; 2, Tel-Avîv: Miśrad hab-Biṭṭāḥôn, Hôṣā'ā le-Ôr [u.a.], 1983, ISBN 978-965-05-0078-8