חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיסון פייזר-ביונטק נגד COVID-19
Covid19 vaccine biontech pfizer 3.jpg
נתונים כימיים
מסה מולרית ~1388 kDa
מזהים
קוד ACT J07BX עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 2417899-77-3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קומירנטי[1]אנגלית: Comirnaty, שם גנרי: Tozinameran, שם קוד: BNT162b2[2]) הידוע יותר בשם חיסון Pfizer-BioNTech נגד COVID-19, הוא חיסון נגד קורונה, שפותח על ידי חברת BioNTech הגרמנית בשיתוף עם פייזר האמריקאית, ומיוצר ומופץ על ידיהן ועל ידי Fosun Pharmaceutical הסינית. זהו החיסון המערבי הראשון נגד מחלת נגיף קורונה 2019 שקיבל היתר חירום רגולטורי מחמיר,[3][4] שהושלם בהמשך להיתר מלא.[5]

החיסון ניתן בהזרקה תוך-שרירית. זהו חיסון RNA (אנ') המורכב מ-modRNA‏ (אנ')‏ (mRNA עם שינוי בנוקלאוזיד) העטוף בננו-חלקיקים שומניים מוצקים.[6][7] ה-modRNA מקודד חלבון דוקרן (אנ') של SARS-CoV-2 עם מוטציה מייצבת. החיסון כולל שתי מנות, הניתנות בהפרש של שלושה שבועות.[8][9] הוא נמצא יעיל לאחר שבוע ממתן המנה השנייה. יעילות החיסון פחותה אצל אנשים שקיבלו מנה אחת בלבד.[10]

תוצאות הניסויים הקליניים הראו כי החיסון מונע תחלואה תסמינית בשיעור של מעל 95 אחוזים.[11] החיסון נחקר רבות בהקשר של יעילות ותופעות לוואי. מחקרים לאורך שנת 2021 הצביעו על אפקטיביות גבוהה במניעת תחלואה קשה ומניעת הידבקות, והנתונים היו פחות חד משמעיים לגבי הדבקה על ידי המחוסנים עצמם, אם הם נשאים.[12][13][14] נתונים המראים זאת הצטברו עם הזמן.[15][16][17][18][19][20][21] נתונים משנת 2022 הצביעו על קושי לשמור על אפקטיביות לאורך זמן במניעת הדבקה, לצד הצלחה למנוע לאורך זמן תחלואה קשה ותמותה.

פיתוח, ייצור והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

BioNTech היא המפתחת הראשונית של החיסון, שחברה לפייזר לצורך פיתוח, לוגיסטיקה, כספים, פיקוח על הניסויים הקליניים וייצור BNT162b2 ברחבי העולם, למעט סין, שבה נרכש רישיון להפצה וייצור על ידי חברת Fosun המקומית.[22][23] ההפצה לגרמניה וטורקיה נעשית על ידי BioNTech עצמה.[24] פייזר ציינה בנובמבר 2020 כי 50 מיליון מנות יכולות להיות זמינות ברחבי העולם עד סוף 2020, עם כ-1.3 מיליארד מנות עד אמצע 2021.[9] לפייזר הסכמי רכישה מתקדמים בשווי 3 מיליארד דולר למתן חיסון מורשה בארצות הברית, באיחוד האירופי, בבריטניה, ביפן, בקנדה, בפרו ובמקסיקו.[25] הפצה ואחסון של BNT162b2 הוא אתגר לוגיסטי עולמי מכיוון שיש לאחסן את חיסון ה-mRNA בטמפרטורות שבין מינוס 80 למינוס 60 מעלות צלזיוס,[26] עד שעות לפני ביצוע החיסון.

יעילות ותופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיסון נבדק בניסוי מבוקר הקצאה אקראית[27] על כ-44 אלף אנשים בני 16 ומעלה שהתגייסו במהלך אוגוסט וספטמבר 2020. בנובמבר 2020, ניתוח ביניים של הניסוי בחן את משתתפי המחקר שאובחנו עם COVID-19, ומצא יעילות פוטנציאלית של כ-95% במניעת זיהום תוך שבעה ימים מהמנה השנייה.[8][9][28][29] תופעות הלוואי השכיחות ביותר כללו כאב באזור ההזרקה (24%), צמרמורות (20%), עייפות (מעל 30%) וכאבי ראש (מעל 25%).[30][31] דיווחים על תופעות לוואי חמורות, כמו תגובות אלרגיות, היו נדירים.[32] בספטמבר 2021 פורסם ניתוח של מעקב 6 חודשים.[33] לאחר חיסון נרחב של תושבי ישראל דווחו רופאי בתי חולים על מספר מקרים קלים של דלקת בשריר הלב, שחלפו לאחר טיפול נוגד דלקת.[34][35] מחקר של ה-cdc קבע ששכיחות של דלקת שרירי הלב שאובחנו בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה גדולה משמעותית משכיחות התופעה שאובחנו לאחר מתן החיסון (מודרנה ופייזר) אצל גברים ונשים כאחד ובכל קבוצות הגיל (גיל 5 ומעלה) בין 1 בינואר 2021 ל-31 בינואר 2022.[36] מקרים חמורים מסוג זה לא אותרו לאחר חיסון המוני של בני 5-11 בארצות הברית.[37] מחקר אחר שפורסם בכתב העת Human Reproduction ובדק באופן פרטני השפעות תופעות לוואי על פוריות, לא מצא כל עדויות לפגיעה כלשהי בשחלות.[38][39]

ב-24 בפברואר 2021 התפרסם בעיתון הרפואי המוביל בעולם, הניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין, המחקר הראשון והנרחב ביותר לגבי יעילות החיסון.[40] במחקר אשר בדק מאגר של 1.2 מיליון איש,[41][42] שמחציתם חוסנו, ובוצע במכון כללית למחקר בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, נמצא כי החיסון יעיל ביותר במניעת תחלואה (94%, כמו בניסוי הקליני), תחלואה קשה (92%), ואף תמותת COVID-19. החוקרים, בראשות פרופ' רן בליצר, יצרו צמדים זהים של מתחסן ולא-מתחסן הדומים במדדים רבים, ועקבו אחריהם עד ל-1 בפברואר 2021. תוצאות המחקר, הראשון מסוגו והיקפו, זכו להדים רבים בעולם.[43] במחקר אחר, יעילות החיסון של פייזר היא 95%.[44][45][46]

מספר מחקרים ניסו להעריך את האפקטיביות של החיסון בקרב מדוכאי חיסון. לפי מחקר שבוצע בישראל במרכז הרפואי איכילוב, וזאת בקרב מאובחני סרטן מסוג לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL), התגובה החיובית לחיסון נצפתה בחלק מהמאובחנים בקבוצה זו (39.5%).[47][48][49] לפי אותו מחקר התברר גם, כי האחוז הרב ביותר של תגובה לחיסון היה בקרב מאובחנים עם הפוגה קלינית לאחר שקיבלו טיפול למחלה (79.2%). כמו כן, לפי ניתוח רב משתני (אנ') התברר, כי התגובה לחיסון בקבוצה זו קשורה לארבעה משתנים בלתי תלויים: 1. מין; 2. גיל בזמן מתן החיסון; 3. מצב הטיפול בזמן החיסון; 4. רמת הנוגדנים מסוג IgG (אנ') בזמן החיסון. בהמשך לאותו מחקר, בוצע מחקר מעקב, שבדק את רמת התגובה לאחר כ-6 חודשים מאז החיסון השני בקרב 61 מאובחני CLL, שלהם הייתה תגובה חיובית לאותו חיסון.[50] לפי מחקר המעקב התברר, כי נותרה תגובה חיובית בקרב 55 ממאובחנים אלו (90.2%), כאשר התגובה החיובית הייתה נמוכה באופן מובהק בקרב מאובחנים שהיו מצויים בטיפול פעיל כנגד המחלה. כמו כן התברר, שרמת הנוגדנים ירדה במהלך התקופה באופן מובהק, הן באותם מאובחני CLL והן בקבוצת הבריאים, ששימשה כקבוצת ביקורת, כאשר אחוזי הירידה של הנוגדנים היו 58.2% ו-77.1% באופן חציוני, בהתאם.

מחקרים נוספים שפורסמו הביאו חוקרים למסקנה שיעילות החיסונים עבור אוכלוסיות מדוכאות חיסון (למשל, אלה שנוטלות תרופות מדכאות חיסון בשל מחלות אוטו-אימוניות כמו חולי סרטן, חולי איידס, מושתלי איברים וכדומה) מוגבלת, מכיוון שהיכולת של הגוף לפתח נוגדנים אינה גבוהה. כך למשל רק 35% ממושתלי הכליה, 31% ממושתלי הלב ו-47% ממושתלי הכבד שקיבלו מנה שנייה של חיסוני הקורונה של פייזר אכן הצליחו לפתח נוגדנים.[51]

לאחר מספר חודשים בהם מדינות שביצעו מבצעי חיסון נרחבים נהנו מיעילות גבוהה בהורדת התחלואה,[52][53][54] התפרץ בעולם זן הדלתא, במקביל לירידה ביעילות החיסון לאורך זמן. עקב כך נבדקה מחדש יעילותו ארוכת הטווח של החיסון החודשים יוני-יולי 2021. קבוצת חוקרים ממכון פרנסיס קריק, שפרסמה את מחקרה בעיתון המדעי The Lancet הראתה, כי לבני אדם המחוסנים במלואם בחיסון פייזר יש רמות נמוכות פי חמישה של נוגדנים מנטרלים כנגד גרסת הדלתא בהשוואה לנוגדנים כנגד הנגיף המקורי, המעיד על ירידה מסוימת ביעילותו.[55] בחודשים יוני ויולי 2021 גורמי בריאות הציבור במספר מדינות ביצעו הערכות ומחקרים לפיהם, לאחר מתן שתי זריקות, חיסון פייזר יעיל בכ־96-92% במניעת אשפוז עקב זן הדלתא, אם כי יעילים פחות במניעת ההדבקה עצמה, כששיעור המניעה הוערך באופן שונה על ידי גורמים שונים, החל מהערכת משרד הבריאות שעומדת על מניעה של 64%, ועד להערכות גבוהות משמעותית ממדינות אחרות. סיבה אפשרית לפערים במדידות בין המדינות השונות היא שהחיסון מאבד מיעילותו לאורך זמן ומועדי החיסון שונים בין המדינות.[56] בדיקות מאוחרות יותר חיזקו את החשיבות של סיבה זו, כאשר מעקב שביצעה מכבי שירותי בריאות אחר מחוסנים טריים לקורונה בגילי 12–15 השווה בין 35 אלף נערים שחוסנו בשתי מנות, 24 ימים לאחר המנה השנייה, לבין 92 אלף נערים שלא חוסנו - ומצא כי יעילות החיסון עומדת על 95%.[57] מחקר אחר שהשווה 95 נערים וקבוצת ביקורת הסיק 93 אחוז בהגנה מתחלואה תסמינית.[58][59] מחקר מישראל הראה שמנת חיסון נוספת השיבה את היעילות ל-95% לאחר 12 ימים.[60] המחקר בחן את גילאי 60 ומעלה.[61][62] מחקר נוסף, שבחן את כל קבוצות הגיל שמעל 16, הראה שהמנה השלישית הגדילה את יעילות ההגנה מהקורונה (הדבקה, תחלואה תסמינית, תמותה, תחלואה קשה)[63][19]

במחקר משותף של אוניברסיטת הרווארד וקופת חולים כללית (מכון כללית למחקר) שהתפרסם ב-NEJM, שבדק דיווחי תופעות לוואי מלמעלה מ-1.5 מיליון משתתפים, נמצא ששכיחות רוב תופעות הלוואי שדווחו בעקבות הידבקות בנגיף הקורונה גדולה משמעותית משכיחות תופעות הלוואי שדווחו בעקבות החיסון.[64][65][66][67] במאמר ביקורת על המחקר, צוין שאחת ממגבלות המחקר הוא אי פירוט ההשוואה בקבוצות גיל שונות ובין המינים.[68]

מטא אנליזה שפורסמה לאחר מספר חודשים בכתב העת הרפואי JAMA הראה שדיווחים רבים על תופעות הלוואי מהחיסון, שנאספו במחקרים משנת 2021, דווחו על ידי חולים שקיבלו חיסון דמה ללא החומר הפעיל. דיווחים אלו יוחסו על ידי החוקרים לאפקט הנוצבו, בו, בדומה לפלצבו, מדווחים חולים על תופעות לוואי שליליות שחוו כתוצאה מציפיות מבלי שקיבלו חומר שאמור לעורר אותן. החוקרים שניתחו את מטא האנליזה העריכו שכ־76% מתופעות הלוואי שדווחו היו קשורות לאפקט הנוצבו, כך שלמעשה כרבע מתופעות הלוואי שדווחו במחקרים נגרמו על ידי החיסון עצמו.[69][70]

במחקר משותף נוסף של מכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד שהתפרסם ב-NEJM באוקטובר 2021, נמצא כי יעילות החיסון במתבגרים בני 12-18, בתקופת הגל הרביעי (שנגרם על ידי זן דלתא) הייתה 93% במניעת מחלה תסמינית, ו-90% במניעת הידבקות. המחקר אשר כלל כ-95 אלף מתבגרים בכל קבוצה, התבצע בשיטה דומה למחקרים הקודמים של כללית והרווארד בהם בוצע 'מעקב מתגלגל' אחר עוקבת מטופלים בהתאם לסטטוס החיסון, והחוקרים ציינו כי שיעור בדיקות ה-PCR היה דומה בשתי הקבוצות.[71]

באוקטובר 2021, פרסמה פייזר את תוצאות הניסויים קליניים ביחס ליעילות החיסון בגילאי 11-5. לפי התוצאה, היעילות הייתה 90.7% נגד הדבקה תסמינית.[72] תופעות הלוואי השכיחות ביותר כללו כאב באזור הזריקה (71%), עייפות (39.4%), וכאב ראש (28%). רוב תופעות הלוואי נמשכו לא יותר מיומיים. ה-FDA החליט במקרה זה, בשונה מאשר בעת אישור החיסון במבוגרים ובני נוער, לערוך גם ניתוח שלפי מסקנותיו, הסיכונים מהקורונה (כמות אשפוזי-קוביד, לונג קוביד) בגילאים אלה עולים משמעותית על תופעות הלוואי של החיסון, שלרוב קלות. הם נעזרו גם בנתונים ממתן החיסון אצל בני 12-15. זאת לפני הדיון בוועדת ה-FDA, המורכבת מפאנל מומחי חיסונים חיצוניים אשר אישר לחסן.[73][74] מחקר שפורסם בינואר 2022 ב־New England Journal of Medicine הראה שבקרב גילאי 18-12 החיסון הגן מאשפוז ביעילות של 98% והגן ממוות ביעילות הקרובה ל-100% (כל 7 מקרי התמותה מבין 1,222 הנבדקים היו לא מחוסנים).[75][76]

ב-12 בדצמבר 2021, ראשת המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC), ד"ר רושל וולנסקי, אמרה כי עד כה חוסנו במדינה כמעט חמישה מיליון ילדים בני 11-5, ללא תופעות לוואי משמעותיות. בנוסף, לפי נתונים על תופעות לוואי מהחיסון פורסמו על ידי מכבי שירותי בריאות, שערכה סקר שלפיו 1% מבני 11-5 שהתחסנו נגד קורונה דיווחו על פנייה לקבלת ייעוץ או טיפול רפואי בשל תופעות לוואי מהחיסון. לפי מכבי, 20% מהילדים דיווחו על תסמינים כמו חולשה, עייפות וכאבי ראש, ורובם דיווחו שתופעות הלוואי חלפו תוך יממה. מכבי חיסנה עד כה כ-40 אלף ילדים בגילים 11-5, והסקר העלה כי הילדים הצעירים יותר סבלו מפחות תופעות לוואי.[77] בהמשך אמרו ב-CDC שתופעות הלוואי שאותרו היו קצרות ומתונות וביטאו בנייה של ההגנה החיסונית, וכן שהחיסון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע סיבוכים של מחלת הקורונה.[78] מחקר מישראל ומחקר בארצות הברית הראו שהחיסון סיפק הגנה מול השפעות ארוכות טווח של הקורונה אצל המיעוט שנדבק.[79][80]

הופעת וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה הבילה לקיצור ההמתנה בין המנה השנייה והשלישית ובישראל אף למתן מנה רביעית לקבוצות סיכון. הוריאנט שונה מאוד מקודמיו, שכן הוא צבר 55 מוטציות לעומת נגיף הקורונה המקורי – מספר גדול וחריג מאוד לווריאנט חדש. רבות מהן הן בחלבון הדוקרן (הספייק), שמאפשר לנגיף להדביק תאי אדם.[81] כך נוצר סיכון מוגבר להדבקה חוזרת של מחלימי קורונה. ההגנה של החיסונים מתחלואה קשה ואשפוז נשמרה וחלק מהגנה מהדבקה נשמרה.

ממצאים מדרום אפריקה הראו ששתי מנות של חיסון פייזר נתנו הגנה של כ־70% בפני אשפוזים, ו־33% מפני הידבקות מול האומיקרון.[82][83] לפי ארגון הבריאות העולמי, היעילות במניעת הדבקה תסמינית לאחר חיסון בשנת מנות היא 88% (רווח סמך של 66% -96%) אך היא דעכה עם הזמן וירדה ל־49% (24%-65) בשבועות 10-14 לאחר המנה השנייה ולאחר מכן התייצבה ל־34%–37%.[84] לפי נתונים מבריטניה, מתן מנה שלישית מעלה את היעילות של מניעת מחלה תסמינית בחיסון של פייזר לכ־75%.[85] 10 שבועות לאחר מנת הדחף, היעילות ירדה לכ־45%.[86] הנתונים הראו גם כי כ־3 חודשים לאחר שקיבלו את המנה השלישית, ההגנה מפני אשפוז בקרב בני 65 ומעלה נותרה על כ־90%.[87] הממצאים אוששו במידה רבה בארצות הברית.[88]

ב־17 בינואר 2022, פורסם שתוצאות ראשוניות ממחקר הסרולוגיה של בית החולים שיבא הראו שאף על פי שהמתחסנים במנה רביעית פיתחו רמות נוגדנים גבוהות יותר, יעילותן נגד זן האומיקרון במניעת הדבקה פחותה לעומת הזנים הקודמים.[89] מחקר נוסף של אסתי סייג מאיכילוב השווה בין כמות הנדבקים בקרב קבוצות של מתחסנים שקיבלו את המנה הרביעית לבין מחוסני המנה השלישית, ומצא בקרב מחוסני המנה השלישית שיעור הנדבקים היה כפול.[90] השוואה של מחקר אחר בו השתתפו חוקרים ממספר אוניברסיטאות בישראל, מצאה כי כמות החולים הקשים בקבוצת מחוסני המנה השלישית אשר עברו 4 חודשים או יותר ממועד חיסונם הקודם הייתה פי 3 בהשוואה למחוסנים עם מנה רביעית.[91]

ב־19 בינואר 2022, על פי המידע שאספו חוקרים מאוניברסיטאות ומכוני מחקר בישראל, בני 11-5 שהתחסנו לאחרונה בשתי מנות מוגנים עד פי 2 מהדבקה בזן האומיקרון, ובני 15-12 שהתחסנו בבוסטר היו מוגנים עד פי 4, לאחר 3 חודשים ממתן החיסון.[92]

תחילת השימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2020, ביקשו היצרנים אישור להפצה רחבה של החיסון, והחיסון הותר לשימוש חירום נרחב על ידי רגולטורים רפואיים ברחבי העולם. בריטניה הייתה המדינה הראשונה שהתירה את השימוש על בסיס חירום.[93] בחריין,[94] קנדה,[95] ערב הסעודית,[96] מקסיקו,[97] ארצות הברית,[98] סינגפור,[99] וכווית[100] פעלו אחריה באותו אופן. עד 16 בדצמבר 138,000 אזרחי בריטניה קיבלו את החיסון כחלק מתוכנית חיסון לאומית.[101] ניטור התוצאות העיקריות יימשך עד אוגוסט 2021, ואילו המעקב אחר התוצאות המשניות יימשך עד ינואר 2023.

ב-20 בדצמבר 2020 הנחה שר הבריאות את אנשי משרדו לבדוק את אישור ה-FDA.[102] בישראל הוא אושר על סמך היתר החירום של ה-FDA.[103] העלון למקבלי החיסון פורסם באתר ה-FDA עם תרגום ל-27 שפות, כולל רוסית, ערבית ויידיש, אך ללא תרגום לעברית.[104] החיסון לא נרשם בפנקס התכשירים אך אושר לשימוש תחת תקנה 29 לתקנות הרוקחים.[105][106] מבצע לתת כתף הוכרז ב-19 בדצמבר 2020 וב-23 בדצמבר 2020 דווח על ביצוע חיסון ראשון ב-0.8% מאוכלוסיית ישראל.[107] ב-1 בינואר 2021 הודיע משרד הבריאות הישראלי כי הצליח לחסן מיליון איש מתושבי ישראל. רובם מגיל 60 ומעלה ובעלי מחלות רקע.

ב-21 בדצמבר 2020 הותר החיסון על ידי סוכנות התרופות האירופית ובכך ניתן האות להפצתו למדינות האיחוד האירופי.[108] ב-1 בינואר 2021 אישר גם ארגון הבריאות העולמי.

החיסון נבדק ואושר רק למי שגילו לפחות 16. נמסר שחברת פייזר בודקת את השפעת החיסון על שכבות גיל צעירות יותר.[109][110]

ב-25 בפברואר 2021 ה-FDA התיר לחברה לאחסן ולשנע את חיסוני הקורונה שלה בטמפרטורות של מקפיאים סטנדרטים (מינוס 15 עד מינוס 25 מעלות) לתקופה של עד שבועיים.[111][112]

ב-9 באפריל 2021 פייזר פנתה ל-FDA בארצות הברית בבקשה לאשר את חיסון הקורונה לילדים בני 12–15.[113][114] כחודש לאחר מכן קנדה הפכה למדינה הראשונה שאישרה חיסונים אלו.[115]

ב-10 במאי 2021, נתן ה-FDA היתר חירום לחיסון הקורונה לילדים בני 12–15.[116][117]

ב-13 באוגוסט 2021, נתן ה-FDA היתר חירום למנה שלישית עבור חלק ממדוכאי חיסון.[118][119]

ב-23 באוגוסט 2021, מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, נתן אישור קבוע לחיסון עבור בני 16 ומעלה[5][120]

באוגוסט 2021, מספר מדינות אישרו חיסון במנת דחף (זריקה שלישית) לחלק מהאוכלוסייה. ביניהן צרפת[121] וגרמניה.[122] בספטמבר היתה ישראל הראשונה שהחלה לחסן את כלל אזרחיה במנה שלישית.[123]

ב-17 בספטמבר 2021, התכנסה ועדת ה-FDA לדיון בעניין מנת דחף (זריקה שלישית). הוועדה שמעה את דיווחי חברת פייזר לגבי תוצאות ניסוייה, את נתוני משרד הבריאות הישראלי על תוצאות חיסון דחף של 2.7 מיליון ישראלים ועוד.[124] מינהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA, נתן הרשאת חירום לחסן אזרחים אמריקנים בני 65 ומעלה בחיסון שלישי של פייזר. בנוסף, ניתנה הרשאת חירום למתן חיסון דחף לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון למחלה קשה,[125] או שהן בסיכון גבוה להיחשף לנגיף בזמן העבודה.[126] האישור הורחב לבני 18 ומעלה ב-19 בנובמבר 2021.[127][128] הרחבה לבני 17-18 הייתה ב-9 בדצמבר 2021. הרחבה לבני 12-15 אושרה ב-3 בינואר 2022.[129]

ב-4 באוקטובר 2021, התירה הסוכנות האירופית לתרופות מתן מנת דחף שלישית: החל מ-28 יום אחרי המנה השנייה לאנשים עם דיכוי-חיסוני חמור, וחצי שנה לאחר מנת החיסון השנייה לכל בני 18 ומעלה.[130][131]

ב-29 באוקטובר, העניק ה-FDA אישור חירום המתיר לחסן ילדים בני 11-5.[132] ב-25 בנובמבר 2021, התירה גם הסוכנות האירופית לתרופות חיסון לגילאי 11-5.[133]

ב-29 במרץ 2022, העניק ה-FDA אישור חירום המתיר לחסן במנה רביעית את קבוצות הסיכון.[134][135]

ב-17 ביוני 2022, העניק ה-FDA אישור חירום המתיר לחסן את בני ובנות חצי שנה עד 4. החיסון ניתן בשלוש מנות שבהן שתי המנות הראשוניות ניתנות בהפרש של שלושה שבועות, ואחריה מנה שלישית הניתנת לפחות שמונה שבועות לאחר המנה השנייה לבני 6 חודשים עד 4 שנים. באותה העת, החיסון היה בעל אישור קבוע לבני 5 ומעלה.[136][137]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FDA Approves First COVID-19 Vaccine, אתר מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ‏23 באוגוסט 2021 (באנגלית)
  2. ^ World Health Organization (2020). "International Nonproprietary Names for Pharmaceutical Substances (INN). Proposed INN: List 124 – COVID-19 (special edition)" (PDF). WHO Drug Information. 34 (3): 666. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-23 בנובמבר 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ "UK medicines regulator gives approval for first UK COVID-19 vaccine". Medicines and Healthcare products Regulatory Agency (MHRA). 2 בדצמבר 2020. נבדק ב-2 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Sarah Boseley; Josh Halliday (2 בדצמבר 2020). "UK approves Pfizer/BioNTech Covid vaccine for rollout next week". The Guardian. נבדק ב-14 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 כבר לא "אישור חירום": ה-FDA העניק אישור מלא לחיסון של פייזר, www.ynet.co.il, ‏2021-08-23
  6. ^ "Safety and Immunogenicity of Two RNA-Based Covid-19 Vaccine Candidates". The New England Journal of Medicine: NEJMoa2027906. באוקטובר 2020. doi:10.1056/NEJMoa2027906. PMC 7583697. PMID 33053279free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  7. ^ "RNA-Based COVID-19 Vaccine BNT162b2 Selected for a Pivotal Efficacy Study". MedRxiv: 2020.08.17.20176651. באוגוסט 2020. doi:10.1101/2020.08.17.20176651. PMC 7444302. PMID 32839784. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Pfizer says experimental COVID-19 vaccine is more than 90% effective". NPR. 9 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 3 "Covid-19 vaccine from Pfizer and BioNTech is strongly effective, early data from large trial indicate". STAT. 9 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ מחקר של "כללית" חושף לראשונה: החיסון מפחית הדבקה באופן ניכר, חדשות 13
  11. ^ וינרב, גלי (2020-12-12). "ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון לקורונה של פייזר". Globes. נבדק ב-2021-01-12.
  12. ^ עידו אפרתי, מחקר ישראלי: החיסון נגד קורונה מונע הדבקה ב-91% שבועיים לאחר המנה השנייה, באתר הארץ, 22 במרץ 2021
  13. ^ אחיה ראב, מחקר ישראלי: החיסון של פייזר עשוי גם למנוע הדבקה, באתר ynet, 5 באפריל 2021
  14. ^ מיטל יסעור בית-אור, ‏מחקר בריטי: "החיסון לקורונה של פייזר לא מונע רק הידבקות - אלא גם הדבקת אחרים", באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2021
  15. ^ תומפסון MG, בורגס JL, Naleway AL, Tyner HL, Yoon SK, Meece J, et al. (אפריל 2021). "הערכות ביניים של יעילות החיסונים של BNT162b2 ו- mRNA-1273 חיסוני COVID-19 במניעת זיהום SARS-CoV-2 בקרב צוותי בריאות, מגיבים ראשונים ועובדים חיוניים וחזיתיים-שמונה מיקומים בארה"ב, דצמבר 2020-מרץ 2021" ( PDF) . נציג MMWR Morb Mortal Wkly . 70 (13): 495–500. doi : 10.15585/mmwr.mm7013e3 . PMC 8022879 . PMID 337934
  16. ^ Noa Dagan, Noam Barda, Eldad Kepten, Oren Miron, BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Mass Vaccination Setting, The New England Journal of Medicine, 2021-02-24, עמ' NEJMoa2101765 doi: 10.1056/NEJMoa2101765
  17. ^ CDC, Coronavirus Disease 2019 (COVID-19), Centers for Disease Control and Prevention, ‏2020-02-11 (בAmerican English)
  18. ^ David W. Eyre, Donald Taylor, Mark Purver, David Chapman, The impact of SARS-CoV-2 vaccination on Alpha & Delta variant transmission, 2021-09-29, עמ' 2021.09.28.21264260 doi: 10.1101/2021.09.28.21264260v1.full-text(הקישור אינו פעיל, 11.10.2021)
  19. ^ 1 2 ינקו, אדיר (2021-10-29). "הבוסטר יעיל: מחקר מראה כי המנה ה-3 מפחיתה אשפוזים ב-93%, מחלה קשה ב-92% ותמותה ב-81%". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
  20. ^ Vaccinated people are less likely to spread Covid, new research finds, NBC News (באנגלית)
  21. ^ Marcia Frellick, 'Gold Standard' Study Confirms mRNA Vaccines Prevent Infection, WebMD (באנגלית)
  22. ^ "Pfizer's early data shows vaccine is more than 90% effective". The New York Times. 9 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "BioNTech in China alliance with Fosun over coronavirus vaccine candidate". Reuters. 15 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-14 בנובמבר 2020. נבדק ב-10 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Pfizer and BioNTech Celebrate Historic First Authorization in the U.S. of Vaccine to Prevent COVID-19". Pfizer Inc. and BioNTech SE.
  25. ^ "Deep-freeze hurdle makes Pfizer's vaccine one for the rich". Bloomberg. 10 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-22 בנובמבר 2020. נבדק ב-12 בנובמבר 2020. Vaccine goes bad five days after thawing, requires two shots; Many nations face costly ramp up of cold-chain infrastructure {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ "Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine Vaccination Storage & Dry Ice Safety Handling". Pfizer. נבדק ב-17 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Polack FP וחבריו, nejmoa2034577_protocol, עיתון הרפואה של ניו-אנגלנד, ‏15.4.2020
  28. ^ "Pfizer, BioNTech say Covid vaccine is more than 90% effective—'great day for science and humanity'". CNBC. 9 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-20 בנובמבר 2020. נבדק ב-9 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "2 Companies Say Their Vaccines Are 95% Effective. What Does That Mean? You might assume that 95 out of every 100 people vaccinated will be protected from Covid-19. But that's not how the math works". The New York Times. 20 בנובמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-22 בנובמבר 2020. נבדק ב-21 בנובמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ "Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine". N Engl J Med. בדצמבר 2020. doi:10.1056/NEJMoa2034577. PMID 33301246free {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  31. ^ "Questions and Answers About Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine". Pfizer. נבדק ב-16 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Health Care Worker Had Serious Allergic Reaction After Pfizer's Covid Vaccine". The New York Times. 16 בדצמבר 2020. נבדק ב-16 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ Stephen J. Thomas, Edson D. Moreira, Nicholas Kitchin, Judith Absalon, Safety and Efficacy of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine through 6 Months, New England Journal of Medicine 0, 2021-09-15, עמ' null doi: 10.1056/NEJMoa2110345
  34. ^ Alon Nevet, Acute myocarditis associated with anti-COVID-19 vaccination, Clinical and Experimental Vaccine Research 10, 2021, עמ' 196 doi: 10.7774/cevr.2021.10.2.196
  35. ^ מחקר ישראלי ענק חושף: הסיכוי לדלקת שריר הלב אחרי החיסון לקורונה - קטן ביותר, www.ynet.co.il, ‏2021-10-06
  36. ^ Jason P. Block, Cardiac Complications After SARS-CoV-2 Infection and mRNA COVID-19 Vaccination — PCORnet, United States, January 2021–January 2022, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 71, 2022 doi: 10.15585/mmwr.mm7114e1
  37. ^ מחקר אמריקאי ענק: סיכון נמוך לתופעות לוואי חמורות בחיסוני ילדים, www.ynet.co.il, ‏2022-01-09
  38. ^ מחקר בשיבא: חיסון mRNA נגד קורונה אינו פוגע בפוריות האישה | דוקטורס אונלי Doctors Only, דוקטורס אונלי Doctors Only, ‏בנובמבר 2021
  39. ^ A Mohr-Sasson ואחרים, The effect of Covid-19 mRNA vaccine on serum anti-Müllerian hormone levels, Human Reproduction, ‏22 December 2021
  40. ^ Noa Dagan, Noam Barda, Eldad Kepten, Oren Miron, BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Mass Vaccination Setting, New England Journal of Medicine 0, 2021-02-24, עמ' null doi: 10.1056/NEJMoa2101765
  41. ^ Noa Dagan, Noam Barda, Eldad Kepten, Oren Miron, BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Mass Vaccination Setting, New England Journal of Medicine 384, 2021-04-15, עמ' 1412–1423 doi: 10.1056/NEJMoa2101765
  42. ^ הראשון בעולם: פורסם מחקר הענק מישראל על יעילות החיסון, www.ynet.co.il, ‏2021-02-25
  43. ^ הראשון בעולם: פורסם מחקר הענק מישראל על יעילות החיסון, ynet, ‏2021-02-25
  44. ^ מחקר מקיף של כללית: החיסון של פייזר יעיל ב-94% במניעת מחלת הקורונה, Haaretz הארץ
  45. ^ מחקר ענק של כללית: יעילות החיסון במניעת מחלה - 94%, m.calcalist.co.il
  46. ^ קופ"ח מכבי: הסיכוי של מתחסן לחלות – אחד לאלף, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  47. ^ Yair Herishanu, Irit Avivi, Anat Aharon, Gabi Shefer, Shai Levi, Yotam Bronstein, Miguel Morales Moshiashvili, Tomer Ziv-Baran, Yamit Shorer, Lydia Scarfo, Erel Joffe, Chava Perry, Paolo Ghia, Efficacy of the BNT162b2 mRNA COVID-19 Vaccine in Patients with Chronic Lymphocytic Leukemia, Blood, First Edition, April 16th, 2021
  48. ^ הצהרה לעיתונות, Studies Suggest People with Blood Cancers May Not Be Optimally Protected after COVID-19 Vaccination, Blood, Press Releases, April 16th, 2021
  49. ^ Rossella Tercatin, Coronavirus vaccine less effective on leukemia patients – Israeli study, The Jerusalem Post, April 19th, 2021
  50. ^ Yair Herishanu, Irit Avivi, Shai Levi et. al, Six-month antibody persistence after BNT162b2 mRNA COVID-19 vaccination in patients with chronic lymphocytic leukemia, Blood Advances, January 7th, 2022, 6(1), 148-151
  51. ^ N12 - אסטרהזניקה: חיסון ותרופה לקורונה בזריקה אחת, N12, ‏2021-10-11
  52. ^ Rigby, Jennifer (2021-03-29). "Pfizer and Moderna's mRNA vaccines 90 per cent effective in 'real world', US data show". The Telegraph (באנגלית בריטית). ISSN 0307-1235. נבדק ב-2021-09-24.
  53. ^ Michael Greenwood, U.S. vaccination campaign prevented up to 279,000 COVID-19 deaths, YaleNews, ‏2021-07-08 (באנגלית)
  54. ^ Hagai Rossman, Smadar Shilo, Tomer Meir, Malka Gorfine, COVID-19 dynamics after a national immunization program in Israel, Nature Medicine 27, 2021-06, עמ' 1055–1061 doi: 10.1038/s41591-021-01337-2
  55. ^ Emma C. Wall, Mary Wu, Ruth Harvey, Gavin Kelly, Neutralising antibody activity against SARS-CoV-2 VOCs B.1.617.2 and B.1.351 by BNT162b2 vaccination, Lancet (London, England) 397, 2021-06-19, עמ' 2331–2333 doi: 10.1016/S0140-6736(21)01290-3
  56. ^ ד"ר ארז גרטי, המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 ביולי 2021
  57. ^ בנט בפתיחת מתחם חיסונים: "המטרה - לשמור על ישראל פתוחה", כאן-תאגיד השידור הישראלי
  58. ^ N12 - המחקר המקיף בעולם עם נוער: חיסוני הקורונה יעילים נגד הדלתא, N12, ‏2021-10-21
  59. ^ מחקר ענק על חיסון הקורונה בבני 18-12: יעילות של 90% בהדבקה ו-93% במניעת תסמינים - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-10-20
  60. ^ מחקר: מנת חיסון שלישית של פייזר מעלה פי 10 את ההגנה מקורונה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-09-16
  61. ^ "Booster Dose Slashes Rates of Covid Infection in Israeli Study". Bloomberg.com (באנגלית). 2021-09-15. נבדק ב-2021-09-16.
  62. ^ Yinon M. Bar-On, Yair Goldberg, Micha Mandel, Omri Bodenheimer, Protection of BNT162b2 Vaccine Booster against Covid-19 in Israel, New England Journal of Medicine 0, 2021-09-15, עמ' null doi: 10.1056/NEJMoa2114255
  63. ^ Noam Barda, Noa Dagan, Cyrille Cohen, Miguel A. Hernán, Effectiveness of a third dose of the BNT162b2 mRNA COVID-19 vaccine for preventing severe outcomes in Israel: an observational study, The Lancet 0, 2021-10-29 doi: 10.1016/S0140-6736(21)02249-2
  64. ^ מחקר ענק של ה"כללית": תופעות הלוואי של מחלת הקורונה חמורות מאלו של החיסון, דוקטורס אונלי, ‏26.08.2021
  65. ^ Noam Barda et al., Safety of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting, New England Journal of Medicine, August 25, 2021
  66. ^ עידו אפרתי, מחקר מקיף: תופעות הלוואי להידבקות בקורונה חמורות יותר מאלה של החיסון, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2021
  67. ^ Noam Barda, Noa Dagan, Yatir Ben-Shlomo, Eldad Kepten, Safety of the BNT162b2 mRNA Covid-19 Vaccine in a Nationwide Setting, The New England Journal of Medicine 385, 2021-09-16, עמ' 1078–1090 doi: 10.1056/NEJMoa2110475
  68. ^ Grace M. Lee, The Importance of Context in Covid-19 Vaccine Safety, New England Journal of Medicine 0, 2021-08-25, עמ' null doi: 10.1056/NEJMe2112543
  69. ^ אפקט הנוצבו: התאום המרושע של אפקט הפלצבו, דוקטורס אונלי, ‏24.02.2022
  70. ^ Julia W. Haas, Friederike L. Bender, Sarah Ballou, Frequency of Adverse Events in the Placebo Arms of COVID-19 Vaccine Trials, JAMA, ‏January 18, 2022
  71. ^ Effectiveness of BNT162b2 Vaccine against Delta Variant in Adolescents, nejm, ‏October 20, 2021
  72. ^ פייזר: החיסון לבני 11-5 יעיל ב-90.7% נגד קורונה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-10-22
  73. ^ וינרב, גלי (2021-10-23). "ה-FDA: יעילות גבוהה לחיסוני הקורונה לילדים של פייזר". Globes. נבדק ב-2021-10-23.
  74. ^ ה-FDA לקראת אישור החיסון לילדים: "היתרונות עולים בבירור על הסיכונים", www.ynet.co.il, ‏2021-10-23
  75. ^ המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, המירוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, ‏2022-01-13
  76. ^ Samantha M. Olson, Margaret M. Newhams, Natasha B. Halasa, Ashley M. Price, Effectiveness of BNT162b2 Vaccine against Critical Covid-19 in Adolescents, New England Journal of Medicine 0, 2022-01-12, עמ' null doi: 10.1056/NEJMoa2117995
  77. ^ "ראשת ה-CDC: חוסנו כחמישה מיליון ילדים, ללא תופעות לוואי משמעותיות". הארץ. נבדק ב-2021-12-17.
  78. ^ Anne M. Hause, COVID-19 Vaccine Safety in Children Aged 5–11 Years — United States, November 3–December 19, 2021, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 70, 2021 doi: 10.15585/mmwr.mm705152a1
  79. ^ Paul Kuodi, Yanay Gorelik, Hiba Zayyad, Ofir Wertheim, Association between vaccination status and reported incidence of post-acute COVID-19 symptoms in Israel: a cross-sectional study of patients infected between March 2020 and November 2021, 2022-01-06, עמ' 2022.01.05.22268800 doi: 10.1101/2022.01.05.22268800v1
  80. ^ Laura D. Zambrano, Effectiveness of BNT162b2 (Pfizer-BioNTech) mRNA Vaccination Against Multisystem Inflammatory Syndrome in Children Among Persons Aged 12–18 Years — United States, July–December 2021, MMWR. Morbidity and Mortality Weekly Report 71, 2022 doi: 10.15585/mmwr.mm7102e1
  81. ^ מה אנחנו יודעים על אומיקרון?, מה אנחנו יודעים על אומיקרון?, ‏2021-11-29
  82. ^ Omicron in South Africa: The Latest News, Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health
  83. ^ גל, ד"ר איתי (2021-12-21). "אלו החיסונים והתרופות שעשויים לנצח את זן האומיקרון". Ynet. נבדק ב-2022-01-22.
  84. ^ Weekly epidemiological update on COVID-19 - 14 December 2021, www.who.int (באנגלית)
  85. ^ האם חיסוני הדחף (בוסטר) לקורונה יעילים נגד זן האומיקרון? כל מה שאתם צריכים לדעת, הידען, ‏2021-12-20
  86. ^ UK HEALth security agency, COVID-19 vaccine surveillance report – week 51, ‏23 בדצמבר 2020
  87. ^ Boosters continue to provide high levels of protection against severe disease from Omicron in older adults, GOV.UK (באנגלית)
  88. ^ מחקרים חדשים: הבוסטרים מעניקים הגנה משמעותית מפני האומיקרון, www.ynet.co.il, ‏2022-01-22
  89. ^ וינרב, גלי (2022-01-17). "מחקר הסרולוגיה של שיבא: המנה הרביעית פחות יעילה נגד אומיקרון". Globes. נבדק ב-2022-01-20.
  90. ^ בתוך שבוע וחצי: התו הירוק צפוי להתבטל, כאן-תאגיד השידור הישראלי
  91. ^ משרד הבריאות: החיסון הרביעי מגן פי 3 ממחלה קשה ופי 2 מהדבקה, www.ynet.co.il, ‏2022-01-23
  92. ^ N12 - עד כמה ילדים ובני נוער שהתחסנו מוגנים מפני אומיקרון?, N12, ‏2022-01-19
  93. ^ "Coronavirus vaccine". National Health Service. 7 בדצמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-7 בדצמבר 2020. נבדק ב-7 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ "Bahrain becomes second country to approve Pfizer COVID-19 vaccine". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-4 בדצמבר 2020. נבדק ב-5 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  95. ^ "Regulatory Decision Summary - Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine". Health Canada, Government of Canada. 9 בדצמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2020. נבדק ב-9 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ "Coronavirus: Saudi Arabia approves Pfizer COVID-19 vaccine for use". Al Arabiya English. 10 בדצמבר 2020. אורכב מ-המקור ב-11 בדצמבר 2020. נבדק ב-10 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ Daina Beth Solomon; Noe Torres (11 בדצמבר 2020). "Mexico approves emergency use of Pfizer's COVID-19 vaccine". Reuters. נבדק ב-12 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  98. ^ Thomas, Katie (20 בנובמבר 2020). "F.D.A. Clears Pfizer Vaccine, and Millions of Doses Will Be Shipped Right Away". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-12 בדצמבר 2020. נבדק ב-11 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ "First shipments of Pfizer-BioNTech vaccine in Singapore by end-Dec; enough vaccines for all by Q3 2021". The Straits Times (באנגלית). 14 בדצמבר 2020. נבדק ב-14 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ Yasmena Al Mulla (13 בדצמבר 2020). "Kuwait approves emergency use of Pfizer vaccine". Gulf News. נבדק ב-14 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  101. ^ Denis Campbell (16 בדצמבר 2020). "138,000 people in UK receive Covid vaccine in first week". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  102. ^ "הנחיתי את אנשי משרדי לבדוק את האישור ולהגיש את המלצותיהם", GOV.IL
  103. ^ הסכם התקשרות בין משרד הבריאות הישראלי לבין חברת פייזר
  104. ^ Office of the Commissioner, Comirnaty and Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine, FDA, 2021-09-17
  105. ^ כך אושר חיסון הקורונה בישראל - ואיך תוכלו לנצל את השיטה ליבוא תרופות מחו"ל, ynet, ‏24 בדצמבר 2020
  106. ^ תקנה 29 לתקנות הרוקחים
  107. ^ דובר משרד הבריאות, מדינת ישראל היא הראשונה בעולם לחסן את אזרחיה נגד קורונה, משרד הבריאות, ‏23 בדצמבר 2020
  108. ^ סוכנות התרופות האירופית אישרה את הפצת החיסון של פייזר באיחוד האירופי
  109. ^ תוצאות ראשונות מעודדות מניסוי פייזר בילדים: "החיסון בטוח; היעילות נשמרה", ynet, ‏9 בפברואר 2021
  110. ^ אוני, אסף (2021-03-25). "פייזר החלה בניסוי החיסון לקורונה על פעוטות וילדים". Globes. נבדק ב-2021-03-25.
  111. ^ איתי גל, FDA: ניתן לאחסן את חיסוני פייזר בטמפרטורות גבוהות יותר, ynet, ‏26 בפברואר 2021
  112. ^ עדכון נגיף קורונה (COVID-19): ה-FDA מאפשר אחסון ושינוע יותר גמיש לחיסור פייזר נגד COVID-19, אתר ה-FDA הרשמי, ‏25 בפברואר 2021
  113. ^ פייזר פנתה ל-FDA בבקשה לאשר את החיסון לקורונה לילדים בני 12–15, ynet, ‏9 באפריל 2021
  114. ^ פייזר ביקשה מה-FDA להרחיב את השימוש בחיסון שלה גם לילדים בני 12–15, מעריב, ‏9 באפריל 2021
  115. ^ Rachel Aiello, Children 12 and older now cleared to receive Pfizer vaccine: Health Canada, Coronavirus, ‏2021-05-05 (באנגלית)
  116. ^ איתי גל, אור ירוק מארה"ב: אישור לחיסון פייזר לבני 12–15, ynet, ‏10 במאי 2021
  117. ^ Office of the Commissioner, Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Authorizes Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine for Emergency Use in Adolescents in Another Important Action in Fight Against Pandemic, FDA, ‏2021-05-13 (באנגלית)
  118. ^ N12 - ועדת המומחים הכריעה: מנת חיסון שלישית מגיל 50 ומעלה, N12, ‏2021-08-12
  119. ^ Office of the Commissioner, Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Authorizes Additional Vaccine Dose for Certain Immunocompromised Individuals, FDA, ‏2021-08-16 (באנגלית)
  120. ^ Office of the Commissioner, FDA Approves First COVID-19 Vaccine, FDA, ‏2021-08-23 (באנגלית)
  121. ^ מקור
  122. ^ Bennhold, Katrin (2021-08-02). "Germany Will Offer Vaccine Booster Shots Starting in September". The New York Times (בAmerican English). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-09-23.
  123. ^ N12 - המדינות שמחסנות את אזרחיהן במנה שלישית ואלו שעדיין..., N12, ‏2021-09-01
  124. ^ חברת פייזר, [https://www.fda.gov/media/152161/download Vaccines and Related Biological Products Advisory Committee Meeting], ‏17/09/2021
  125. ^ ארה"ב: אושרה מנת דחף של חיסון הקורונה לגילאי 17-16 - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-12-09
  126. ^ Office of the Commissioner, FDA Authorizes Booster Dose of Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccine for Certain Populations, FDA, ‏2021-09-22 (באנגלית)
  127. ^ ארה"ב: ה-FDA אישר את מנת החיסון השלישית לבני 18 ומעלה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-11-19
  128. ^ FDA authorizes COVID vaccine boosters for all adults, www.cbsnews.com (בAmerican English)
  129. ^ Hopkins, Jared S. (2022-01-03). "FDA Authorizes Pfizer-BioNTech Booster for 12- to 15-Year-Olds". Wall Street Journal (בAmerican English). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2022-01-03.
  130. ^ Comirnaty and Spikevax: EMA recommendations on extra doses and boosters
  131. ^ EU regulator backs Pfizer vaccine booster for all adults after 6 months, POLITICO, ‏2021-10-04 (בAmerican English)
  132. ^ ה-FDA העניק אישור חירום לחסן ילדים בני 11-5 בחיסון נגד קורונה של פייזר - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2021-10-29
  133. ^ Welle (www.dw.com), Deutsche, EU regulator approves BioNTech-Pfizer vaccine for 5-11 age group | DW | 25.11.2021 (באנגלית בריטית), נבדק ב-2021-12-16
  134. ^ Office of the Commissioner, Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Authorizes Second Booster Dose of Two COVID-19 Vaccines for Older and Immunocompromised Individuals, FDA, ‏2022-03-29 (באנגלית)
  135. ^ המרוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, המרוץ המדעי למיגור הקורונה: עדכון שבועי, ‏2022-03-31
  136. ^ FDA authorizes 1st COVID-19 shots for infants, preschoolers, AP NEWS, ‏2022-06-17 (באנגלית)
  137. ^ Office of the Commissioner, Coronavirus (COVID-19) Update: FDA Authorizes Moderna and Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccines for Children Down to 6 Months of Age, FDA, ‏2022-06-17 (באנגלית)
מגפת הקורונה
קורונה
SARS-CoV-2 (נגיף)COVID-19 (מחלה)
התפשטות בעולם
אפריקה אלג'יריהאתיופיהגבוןג'יבוטיגינאה המשווניתדרום אפריקהכף ורדהלובמצריםמרוקוניגריהסודאןתוניסיה
אסיה אוזבקיסטןאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאינדונזיהאיראןארמניהבחרייןגאורגיההודוהפיליפיניםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראל (הרשות הפלסטינית) • כוויתלאוסלבנוןמלזיהסוריהסיןסינגפורעומאןעיראקערב הסעודיתקוריאה הדרומיתקטרתאילנדתימן
אירופה אוסטריהאוקראינהאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהבולגריהבוסניה והרצגובינהבלארוסבלגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתהונגריהיווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונטנגרומונקומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקרואטיהקריית הוותיקןרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
אמריקה הצפונית ארצות הבריתבליזגואטמלההרפובליקה הדומיניקניתמקסיקוסנט לוסיהפנמהקנדהג'מייקה
אמריקה הדרומית ארגנטינהבוליביהברזילפרגוואיפרוקולומביה
אוקיאניה אוסטרליה (הקבינט הלאומי)ניו זילנד
אחר אוניות תענוגות (גרנד פרינססדיימונד פרינסס) • נושאות מטוסים (שארל דה גולתאודור רוזוולט)
מוסדות ומרכזים רפואיים
מרכזים לבקרת מחלות המרכז הלאומי לבקרת מחלותאירופהארצות הבריתהודוהרפובליקה העממית של סיןמלזיהקוריאה הדרומיתרוסיה
מרכזי רפואה ובידוד בית החולים המרכזי של ווהאןבית החולים חוושנשאןבית החולים ליישנשאןהמרכז הרפואי האזורי דבי מאונטייןאוניות בתי חוליםבית החולים קנברהבית החולים יורקשייר והאמברהתמוטטות מלון שינג'יה אקספרס
ארגונים ארגון הבריאות העולמיהמכון הלאומי לווירולוגיההקבינט הלאומי של אוסטרליההקואליציה לחידושי מוכנות למגפהכוח המשימה הבין-סוכנותית בנושא מחלות זיהומיות מתעוררותכוח המשימה להאצת מחלות וירוסיםמכון ווהאן לווירולוגיהמשרד הבריאותהמכון למחקר ביולוגי בישראלמשרד הבריאות של רוסיהמכון גאמליהמכון וקטורנציבות הבריאות הלאומית של סיןהסוכנות לבריאות הציבורכוח המשימה של הבית הלבן לנגיף הקורונההמטה המבצעי לתיאום הרשויות המבצעות במאבק בנגיף הקורונההסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות (הממלכה המאוחדת)הסוכנות האירופית לתרופותמנהל המזון והתרופות האמריקאי
נושאים
בעיות והגבלות זכויות האדםחירום בריאות הציבור בדאגה הבין-לאומיתמגבלת נסיעותמידע כוזבפינוייםתגובות מקומיות
מניעה וטיפול בדיקת קורונהריחוק חברתימספר ההתרבות הבסיסיהסגר (בריאות)בידוד (בריאות)חסינות העדרפיתוח תרופות וחיסונים (‏BNT162b2 ‏ • BriLife ‏ • EpiVacCorona ‏ • Gam-COVID-Vac • ‏ mRNA-1273 • ‏ AZD1222)‏
השפעה חברתית-כלכלית אירוויזיוןביטולי אירועיםדתכלכלה (מלחמת מחירי הנפט) • חינוךספורט (אולימפיאדת טוקיו 2020) • מוזיקהפוליטיקהקולנועתעופהלהט"בהסביבהיחסי חוץפשיעהמדע וטכנולוגיהחברה
אישים
מפיצים, אנשי מקצוע ברפואה איי פןג'אנג וונג-ג'ונגליו וןלי ונליאנגקורונה רינטואןשיי לינקה
חוקרים גואן ייג'ונג נאנשאןג'ורג' פ. גאוזנג גואנגוואנג גואנגפהיואן קוווק-יונגכריסטיאן דרוסטןלי לאנג'ואןניל פרגוסוןשי ז'נגלי
בעלי תפקידים תאודרוס אדהנום גברה-יסוס (יו"ר ארגון הבריאות העולמי)מייקל ג'יי ראיין (מנכ"ל תוכנית חירום הבריאות של ארגון הבריאות העולמי)מריה ואן קירשובה (האחראית הטכנית על תגובת התפרצות נגיף הקורונה)נעמיצ'י סוזוקי (מושל הוקאידו)סטלה קיריאקידס (נציבת האיחוד האירופי לבטיחות ובטיחות מזון)
אחרים לי זהואהצ'ן צ'יושיקנטרו איווטהאנדרס טגנל