חיסון MMR

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיסון MMR
חיסון MMR
חיסון MMR
שמות מסחריים בישראל
Priorix
מזהים
קוד ACT J07BD52
מספר CAS 1704518-68-2
ChemSpider None

חיסון MMR, הידוע גם בשם חיסון משולש, הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, ואדמת, (Measles, Mumps, Rubella)[1]. מנה ראשונה של חיסון זה ניתנת בדרך-כלל לילדים סביב גילאי 9–15 חודשים, כאשר המנה השנייה ניתנת בגיל 9 חודשים עד 6 שנים, זאת כל עוד חלפו לפחות 4 חודשים בין שתי המנות.[2][3]

לאחר שתי מנות, 97% מהאנשים יהיו מוגנים כנגד חצבת, 88% כנגד חזרת, ו-97% (לכל הפחות) כנגד אדמת.[2] החיסון אף מומלץ לאוכלוסיות שלא פיתחו חסינות[2], אנשים חולי איידס/HIV[4][5] או 72 שעות מרגע החשיפה לחצבת בקרב כאשר שאינם מחוסנים לגמרי. חיסון זה ניתן בזריקה.[6]

חיסון משולש נמצא בשימוש רחב בכל רחבי העולם. 500 מיליון מנות ניתנו בין השנים 1999 ל-2004[7] בכל רחבי העולם[8]. לפני שהחיסון כנגדה נעשה נפוץ חצבת גרמה ל-2.6 מיליון מתים בשנה[8]. מספר המתים הודות לחיסון זה פחת משמעותית והגיע ל-122,000 מתים בשנת 2012, בעיקר במדינות עניות. נכון לשנת 2018, הודות לחיסון, שיעורי החצבת בצפון ודרום אמריקה הפכו נמוכים מאוד, ולעומת זאת, נצפתה עליה בקרב אוכלוסיות שלא חוסנו.[8] בין שנת 2000 לשנת 2016, החיסון הפחית את מקרי החצבת ב-84% נוספים.[9]

תופעות הלוואי של החיסון הן לרוב קלות וחולפות ללא טיפול מיוחד.[10] תופעות אלו עשויות לכלול חום, כאב או אדמומיות באתר ההזרקה[10]. תגובה אלרגית קשה מתרחשת אחת לכל מיליון אנשים.[10] כמו-כן, מכיוון שהחיסון מכיל נגיף חי-מוחלש, הוא לא מומלץ במהלך ההיריון אך יכול להינתן בזמן תקופת ההנקה.[2]. החיסון יכול להינתן בבטחה יחד עם חיסונים אחרים. אנשים שחוסנו אינם מדבקים יותר מאשר אנשים אחרים בתקופה שלאחר החיסון. התחסנות איננה מעלה את הסיכוי לאוטיזם.[11][12][13]

חיסון ה-MMR פותח לראשונה על ידי מוריס הילמן[14][15] והותר לשימוש בארצות הברית בשנת 1971 עבור חברת מרק )Merck(. כל אחת מן המחלות חצבת, חזרת ואדמת נחקרו בעבר כשלעצמן בשנים 1963, 1967 ו-1969 בהתאמה. המלצות למנה שנייה ניתנו בשנת 1989. חיסון הMMRV, אשר מכסה גם אבעבועות רוח, עשוי להינתן במקום חיסון זה.[2] לעיתים, עשוי להיות שימוש גם בחיסון הMR)שלא מכסה חזרת(.[16]

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2020, ארגון קוקרן )Cochrane( הכריז כי ״הראיות הקיימות לגבי הבטיחות והיעילות של חיסון הMMR תומכות במדיניות הנוכחית של חיסון המוני, אשר מטרתו מיגור מחלת החצבת העולמית והפחתת תחלואה ותמותה הקשורים לחזרת ואדמת״.[11]

החיסון המשולב כואב פחות מאשר שלוש זריקות נפרדות הניתנות בו-זמנית, ואף מהיר ויעיל יותר משלוש זריקות בתאריכים שונים. שירותי בריאות הציבור באנגליה מדווחים כי מתן חיסון משולב יחיד, החל משנת 1988, במקום מתן אפשרות לבצע אותם גם בנפרד, הגביר את ההיענות לנטילת החיסון.[17]

מקרי חצבת בארצות-הברית בין 1938 ל-2019
מספר מקרי החצבת שתועדו בארצות הברית ירד דרמטית לאחר הופעת חיסון החצבת

חצבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני השימוש הנרחב בחיסון כנגד חצבת, שיעורי המחלה היו כה גבוהים עד שההדבקה תוארה כ״בלתי-נמנעת - כמו מוות ומיסים״.[18] מספר המקרים המדווחים של חצבת בארצות הברית ירדו ממאות אלפים לעשרות אלפים בעקבות כניסת החיסון לראשונה ב-1963. בשנות ה-80, העלייה בהיענות לנטילת החיסון לאחר ההתפרצויות ב-1971 וב-1977, הורידה את מספר המקרים לאלפים בודדים בשנה. התפרצות של כמעט 30,000 בשנת 1990 הובילה למאמץ מחודש להעלאת ההתחסנות ולהוספת מנה שנייה ללוח-הזמנים המומלץ. בין השנים 1997 עד 2003, דווחו פחות מ-200 מקרים בארצות הברית בכל שנה, והמחלה אינה נחשבת אנדמית שם.[19][20][21]

היתרון של החיסון כנגד חצבת במניעת מחלות, נכות ומוות מגובה בעדויות רבות. ב-20 השנים הראשונות שלאחר מתן רישיון החיסון, נמנעו כ-52 מיליון מקרים של המחלה בארה״ב, 17,400 מקרים של מוגבלות שכלית ו-5,200 מקרי מוות. במהלך השנים 1999–2004, אסטרטגיה שהוביל ארגון הבריאות העולמי וUNICEF )קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים( הובילה לשיפור בשיעור ההתחסנות כנגד חצבת ומנעה, על-פי הערכות, 1.4 מיליון מקרי מוות מחצבת ברחבי העולם.[22] בין שנת 2000 ל-2013, חיסון נגד חצבת הוביל לירידה של 75% במקרי המוות מהמחלה.[9]

חצבת שכיחה באזורים רבים בעולם. על-אף שהוכרז על מיגורה מארה״ב בשנת 2000, יש צורך בשיעורים גבוהים של התחסנות בקרב האוכלוסייה ומאמצי הסברה בקרב אלו שמסרבים להתחסן על-מנת למנוע התפרצויות חוזרות ולשמר את היכחדותה מרחבי ארה״ב.[23] מתוך 66 מקרי החצבת שדווחו בארה״ב ב-2005, מעט יותר ממחציתם מיוחסים לאדם אחד לא מחוסן שלקה בחצבת במהלך ביקור ברומניה.[24] אדם זה חזר לקהילה יחד עם הרבה ילדים שאינם היו מחוסנים. התפרצות זו הובילה להדבקת 34 אנשים, רובם ילדים, ולמעשה כולם לא היו מחוסנים. 9% מהם אושפזו ועלות בלימת ההתפרצות נאמדה ב-167,685 דולר. מגפה גדולה נמנעה הודות לשיעורי התחסנות גבוהים ביישובי הסביבה.[25]

בשנת 2017 התרחשה התפרצות של חצבת בקרב הקהילה הסומלית-אמריקאית במינסוטה, עקב ירידה בשיעורי ההתחסנות. ירידה זו מיוחסת לתפיסה מוטעית לפיה החיסון עלול לגרום לאוטיזם. המרכז לבקרת מחלות ומניעתן דיווח על 65 ילדים שנפגעו בהתפרצות זו.[26]

אדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמת, הידועה גם בשם ״חצבת גרמנית״, הייתה נפוצה מאוד לפני הופעת החיסון ושימושו הנרחב בעולם. הסיכון העיקרי שנשקף מאדמת הוא במהלך ההיריון, ונובע מכך שתינוק עלול להידבק מאימו ב״אדמת מולדת״ העלולה לגרום למומים מולדים משמעותיים.[27]

חזרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזרת היא מחלה ויראלית נוספת שהייתה נפוצה מאוד בעבר, במיוחד במהלך תקופת הילדות. אדם שעבר את גיל ההתבגרות וחלה בחצבת עלול לפתח סיבוך אפשרי של אורכיטיס דו-צדדית )דלקת באשכים (העלולה להוביל במקרים מסוימים לעקרות.[28]

מתן החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה ניתנת בזריקה תת-עורית והמנה הראשונה ניתנת בדר״כ בגיל 12 חודשים.[6] ניתן לתת את המנה השנייה של חיסון ה-MMR כבר חודש לאחר המנה הראשונה.[29] המנה השנייה נועדה ליצירת חסינות במספר קטן של אנשים )2-5%(שאינם מצליחים לפתח חסינות לחצבת לאחר המנה הראשונה. בארה״ב נהוג לעשות זאת לפני הכניסה לגן משיקולי נוחות.[30] באזורים בהם נפוצה מחלת החצבת ממליצים בדרך-כלל על מנה ראשונה בגיל 9 חודשים ומנה שנייה בגיל 15 חודשים.[3]

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות לוואי עלולות להופיע מרכיביו השונים של החיסון, אך רק לעיתים נדירות תופעות הלוואי תהינה חמורות. 10% מהילדים מפתחים חום, חולשה ופריחה 5-21 ימים לאחר החיסון הראשון,[31] ו-3% עלולים לפתח כאבי פרקים שנמשכים 18 ימים בממוצע.[32] נשים מבוגרות נמצאות בסיכון גבוה יותר לכאבי פרקים, דלקת פרקים חריפה ואף לעיתים רחוקות, דלקת פרקים כרונית.[33]אנפילקסיס היא תגובה אלרגית נדירה ביותר אך חמורה שעלולה להיגרם מן החיסון,[34] כאשר אחת הסיבות לכך היא אלרגיה לביצים.[35] ב-2014, מנהל התרופות האמריקאי )FDA(הנחה להוסיף שתי תופעות לוואי נוספות על תווית החיסון - דלקת מוח מפושטת חריפה)ADEM(ודלקת בחוט השדרה, יחד עם היתר להוסיף התרעה מפני קשיי הליכה.[36] דו״ח של IMO לשנת 2012 מצא כי מרכיב החצבת בחיסון המשולש עלול לגרום אצל אנשים מדוכאי חיסון לדלקת המוח עם גופיפי הסגר)inclusion bodies(. דו״ח זה אף דחה את הטענות בדבר קשר בין החיסון לאוטיזם.[37] מספר גרסאות של החיסון מכילות את האנטיביוטיקה נאומיצין ולכן אין לחסן אנשים שהם אלרגים לאנטיביוטיקה זו.[13]

מספר הדיווחים על הפרעות נוירולוגיות הוא קטן מאוד. עם זאת, סוג מסוים של חיסון MMR המכיל את זן החזרת Urabe נמצא קשור לתופעות לוואי נדירות של דלקת ויראלית של קרום המוח )כלומר, שאיננה ממקור חיידקי(.[33][38] שירות הבריאות הלאומי של בריטניה הפסיק להשתמש בזן החזרת Urabe בתחילת שנות ה-90, עקב מקרי קלים וחולפים של דלקת ויראלית של קרום המוח. במקום זאת, נעשה שימוש בחיסון המכיל את זן החזרת של ג'ריל לין)Jeryl Lynn(.[39] זן Urabe נשאר בשימוש במספר מדינות, בין היתר עקב העובדה שחיסון עם זן Urabe זול יותר לייצור מאשר זן ג'ריל לין[40] ומפני שהוא נמצא כבעל יעילות גבוהה יותר. זאת, יחד עם שיעור גבוה יותר של תופעות לוואי קלות ויתרון של שכיחות מופחתת של תופעות לוואי כלליות.[39]

סקירה שנעשתה על-ידי Cochrane מצאה שבהשוואה לפלצבו, חיסון MMR היה קשור עם היארעות מופחתת של זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, עצבנות מוגברת ומספר דומה של תופעות לוואי אחרות.[11]

באופן טבעי, הדבקה בחצבת מתרחשת לעיתים קרובות עם ארגמנת תרומבוציטופנית חיסונית )ITP(, פריחה פורפורית ונטייה מוגברת לדימום שחולפת בתוך חודשיים בילדים, ב-1 לכל 20,000 מקרים.[11] ITP עלולה להתרחש בכ-1 מתוך 40,000 ילדים בששת השבועות שלאחר חיסון הMMR.[11] אולם, ITP מתחת לגיל שש שנים היא בדרך כלל מחלה קלה, ורק לעיתים נדירות בעלת השפעות ארוכות טווח.[41][42]

טענות שגויות ביחס לאוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998, אנדרו וייקפילד פרסם מאמר (שהתברר כהונאה) בכתב העת הלאנסט ובו טען כי 12 ילדים פיתחו תסמינים מהקשת האוטיסטית ובעיות מעיים, רובם זמן קצר לאחר קבלת החיסון,[43] ותמך בחיסון מתחרה לחיסון ה-MMR. בשנת 2010, המחקר של וייקפילד נמצא על-ידי המועצה הרפואית הכללית של בריטניה כשקרי,[44] וכתב העת הלאנסט חזר בו לחלוטין מן המסמך.[45] שלושה חודשים לאחר נסיגת הלאנסט, נשלל רישיון הרפואה של וייקפילד בבריטניה, יחד עם הצהרה בה נכתב כי זייף באופן מכוון את מחקרו.[46][47] המחקר הוכרז כהונאה בשנת 2011 על-ידי ה-British Medical Journal.[48]

מאז פרסומו של ווייקפילד, מחקרים רבים שנבדקו על ידי עמיתים לא הצליחו להראות קשר כלשהו בין החיסון לאוטיזם.[11][49]המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC),[50] המכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים[51] ושירות הבריאות הלאומי בבריטניה יחד עם ספריית Cochrane[11] הגיעו כולם למסקנה לפיה אין ראיות המקשרות בין החיסון לבין אוטיזם.

מתן החיסונים בשלוש מנות נפרדות אינו מפחית את הסיכויים לתופעות לוואי, ואף מגדיל את האפשרות להידבקות בשתי המחלות שעדיין לא חוסנו כנגדן )בין המנות(.[49][52][53][54] מומחי בריאות מתחו ביקורת על הדיווח בתקשורת לפיו קיימת מחלוקת, כביכול, בנוגע לקשר שבין החיסון לאוטיזם וטענו שהפרסום המוטעה גרם לירידה בשיעורי ההתחסנות בקרב הציבור.[55] ולראייה, לפני פרסום הממצאים של ווייקפילד שיעור ההתחסנות בחיסון ה-MMR בבריטניה היה 92%. לאחר הפרסום, השיעור ירד מתחת ל-80%. בשנת 1998, היו 56 מקרי חצבת בבריטניה. עד 2008, היו 1348 מקרים, עם שני מקרי מוות.[56]

ביפן לא משתמשים בחיסון המשולש ובמקום זאת משתמשים בחיסון משולב לחצבת ואדמת, ולאחר מכן חיסון נגד חזרת בלבד. זה לא השפיע על שיעורי האוטיזם במדינה, מה שמפריך עוד יותר את השערת האוטיזם.[57]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זני הנגיפים מהם מורכב החיסון פותחו על-ידי היתרבות בתאים של בעלי-חיים ובני אדם וזאת מפני שכל הנגיפים זקוקים לתא מארח על-מנת להתרבות.

שני פועלים מחוררים ביצי תרנגולת במהלך הכנה של חיסון החצבת

לדוגמה, במקרה של נגיפי החזרת והחצבת, זני הנגיף גודלו בביצי תרנגולות. באמצעות שיטה זו, נוצרו זני וירוס המותאמים יותר להדבקת תאי תרנגולות ופחות וירולנטיים לתאי אדם. זו הסיבה שזנים אלו נקראים זנים ״מוחלשים״. לפעמים הם אף מכונים ״מוחלשים עצבית״ מכיוון שהזנים הללו פחות ארסיים לתאי העצב האנושיים מאשר הזנים המקוריים של הווירוס.

רכיב האדמת, מרובקס )Meruvax(, פותח בשנת 1967 באמצעות התרבות בתאי רקמת ריאה עוברית אנושית, הנקראת WI-38)על שם מכון ויסטאר (אשר נקצרה שש שנים מוקדם יותר, בשנת 1961.[58][59]

מוריס הילמן, שפיתח את חיסון ה-MMR
מחלה רכיב החיסון זן הנגיף אמצעי התרבות אמצעי גדילה
חצבת Attenuvax זן מוחלש של אנדרס-אדמונסטון[60] תאי תרנגולת עובריים מדיום 199
חזרת Mumpsvax[61] זן ג'ריל לין )רמה B([62]
אדמת Meruvax II זן Wistar RA 27/3 תאי ריאה אנושיים עובריים )WI-38( MEM - תמיסה המכילה מלחים, נאומיצין, נסיוב בקר עוברי )FBS(, נסיוב אלבומין ממקור אנושי וכו'.

המונח ״חיסון MPR״ מתייחס גם הוא לחיסון זה )האות P מתייחסת למילה פרוטיטיס, דלקת בבלוטת הפרוטיד הנגרמת ע״י נגיף החזרת(.[1]

גרסתו השנייה של החיסון של חברת Merck מסופקת בטכניקה של ייבוש בהקפאה )ליופיליזציה( ומכילה וירוסים חיים. לפני ההזרקה, היא מורכבת מחדש יחד עם ממס מיוחד.[63]

על פי סקירה שפורסמה בשנת 2018, חיסון ה-GlaxoSmithKline (GSK) הידוע בשם פלוסריקס )Pluserix(מכיל את נגיף החצבת מזן שוורץ)Schwarz(, זן החזרת דמוית ג'ריל לין ונגיף האדמת מסוג RA27/3.[64] השימוש בפלוסריקס הונהג לראשונה בהונגריה בשנת 1999.[65] זן אנדרס-אדמונסטון נמצא בשימוש מאז 1999 בהונגריה בתוך המוצר MMR II של Merck. בשנת 2003 בהונגריה נעשה לראשונה שימוש בחיסון הפלוסריקס)GSK(, העושה שימוש בזן החצבת שוורץ.[65]

חיסון MMRV[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חיסון MMRV

חיסון הMMRV, המורכב מחיסונים כנגד חצבת, חזרת אדמת ואבעבועות רוח, הוצע כתחליף לחיסון ה-MMR על-מנת להקל על מתן החיסונים. נתונים ראשוניים מצביעים על שיעור היארעות של פרכוסי חום של 9 לכל 10,000 חיסונים בחיסון הMMRV, לעומת 4 לכל 10,000 במתן חיסון MMR וחיסון כנגד אבעבועות רוח בנפרד. עקב כך, גורמי הבריאות בארה״ב אינם מביעים העדפה לשימוש בMMRV על-פני זריקות נפרדות.[66]

במחקר משנת 2012,[67] נשלח סקר לרופאי ילדים ורופאי משפחה כדי לאמוד את רמת המודעות שלהם לסיכון המוגבר לפרכוסי חום בעקבות חיסון ה-MMRV. MMRV. מתוצאות הסקר עלה כי 74% מרופאי המשפחה ו-29% מרופאי הילדים אינם היו מודעים לסיכון המוגבר לתופעות אלו. לאחר קריאת המידע רק 7% מרופאי המשפחה ו-20% מרופאי הילדים היו ממליצים על חיסון MMRV לילדים בריאים בגילאי 12 עד 15 חודשים. הגורמים המשמעותיים ביותר אשר דווחו כתורמים להמלצה לביצוע חיסון MMRV לעומת חיסון MMR ואבעבועות רוח בנפרד היו המלצות האיגודים המקצועיים לרפואת משפחה, ילדים ואימונולוגיה )לפי 77% מרופאי הילדים ו-73% מרופאי המשפחה(.

חיסון MR[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון זה מכסה חצבת ואדמת, אך לא חזרת.[16] החל משנת 2014 הוא היה בשימוש ב״מספר מדינות )לא מזוהות(״.[16]

חששות דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסאות מסוימות של חיסון זה עושות שימוש בג'לטין, כמייצב, המופק מחזירים. עובדה זו הובילה לירידה בהיענות לנטילת החיסון, וכתוצאה מכך גרמה לעלייה ברמות התחלואה בקרב קהילות עם שיעור גבוה של מוסלמים או יהודים אורתודוקסים. זאת, על-אף העובדה שקיימים חיסונים חליפיים המאושרים לשימוש ושאינם עושים שימוש בחזיר. ייתכן שירידה זו נגרמה בעקבות מידע מוטעה לצד החששות הדתיים.[68][69]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיסון MMR בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Andrea Grignolio, Vaccines: Are they Worth a Shot?, Springer, 2018-07-13, ISBN 978-3-319-68106-1. (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Measles, Mumps, and Rubella (MMR) Vaccination | CDC, www.cdc.gov, ‏2021-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ 1 2 Measles vaccines: WHO position paper – April 2017, pubmed, ‏2017 Apr 28;92(17):205-27.
  4. ^ Core Concepts - Immunizations in Adults - Basic HIV Primary Care - National HIV Curriculum, www.hiv.uw.edu
  5. ^ J C Watson, S C Hadler, C A Dykewicz, S Reef, L Phillips, Measles, mumps, and rubella--vaccine use and strategies for elimination of measles, rubella, and congenital rubella syndrome and control of mumps: recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP), pubmed, ‏1998 May 22;47(RR-8):1-57.
  6. ^ 1 2 Administering MMR Vaccine | CDC, www.cdc.gov, ‏2021-01-26 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Progress in Reducing Global Measles Deaths, 1999--2004, www.cdc.gov
  8. ^ 1 2 3 Addressing misconceptions on measles vaccination, European Centre for Disease Prevention and Control (באנגלית)
  9. ^ 1 2 Measles Fact Sheet #286, WHO, ‏1 December 2014 (באנגלית)
  10. ^ 1 2 3 Measles-Mumps-Rubella (MMR) Vaccine Information Statement | CDC, www.cdc.gov, ‏2021-08-17 (באנגלית אמריקאית)
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Cochrane Acute Respiratory Infections Group, Carlo Di Pietrantonj,corresponding author Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, and Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, PMC, ‏2020 Apr 20
  12. ^ Azhar Hussain, Syed Ali, Madiha Ahmed, Sheharyar Hussain, The Anti-vaccination Movement: A Regression in Modern Medicine, Cureus 10, עמ' e2919 doi: 10.7759/cureus.2919
  13. ^ 1 2 Jeanne P. Spencer, Ruth H. Trondsen Pawlowski, Stephanie Thomas, Vaccine Adverse Events: Separating Myth from Reality, American Family Physician 95, 2017-06-15, עמ' 786–794
  14. ^ Maurice R. Hilleman, PhD, DSc". Seminars in Pediatric Infectious Diseases. 16 (3): 225–226. July 2005.
  15. ^ Goodson, JL; Seward, JF (December 2015). "Measles 50 Years After Use of Measles Vaccine". Infectious Disease Clinics of North America. 29 (4): 725–43.
  16. ^ 1 2 3 World Health Organization (WHO), Information Sheet Observed Rate of Vaccine Reactions, Measles, Mumps, and Rubella Vaccines, ‏May 2014
  17. ^ Measles, mumps, rubella (MMR): use of combined vaccine instead of single vaccines, GOV.UK (באנגלית)
  18. ^ Babbott FL Jr; Gordon JE (1954). "Modern measles". Am J Med Sci. 228 (3): 334–61.
  19. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (October 1994). "Summary of notifiable diseases, United States, 1993" (PDF). MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 42
  20. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (July 2009). "Summary of Notifiable Diseases --- United States, 2007" (PDF). MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 56 (53).
  21. ^ Pinkbook Course Book: Epidemiology of Vaccine Preventable Diseases | CDC, www.cdc.gov, ‏2021-11-18 (באנגלית אמריקאית)
  22. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (March 2006). "Progress in reducing global measles deaths, 1999–2004" (PDF). MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 55 (9): 247–9
  23. ^ Parker AA, Staggs W, Dayan GH, Ortega-Sánchez IR, Rota PA, Lowe L, Boardman P, Teclaw R, Graves C, LeBaron CW (2006). "Implications of a 2005 measles outbreak in Indiana for sustained elimination of measles in the United States". N Engl J Med. 355 (5): 447–55.
  24. ^ Measles—United States, 2005, Centers for Disease Control and Prevention (CDC), ‏December 2006
  25. ^ Amy A Parker 1, Wayne Staggs, Gustavo H Dayan, Ismael R Ortega-Sánchez, Paul A Rota, Luis Lowe, Patricia Boardman, Robert Teclaw, Charlene Graves, Charles W LeBaron, Implications of a 2005 measles outbreak in Indiana for sustained elimination of measles in the United States., ‏3 August 2006
  26. ^ Hall V, Banerjee E, Kenyon C, Strain A, Griffith J, Como-Sabetti K, Heath J, Bahta L, Martin K, McMahon M, Johnson D, Roddy M, Dunn D, Ehresmann K, Measles Outbreak — Minnesota April–May 2017, MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 66 (27): 713–717, ‏July 2017
  27. ^ NNii. Vaccine Information, web.archive.org, ‏2007-09-27
  28. ^ Anne M. Jequier, Male Infertility: A Guide for the Clinician, Wiley, 2000-06-08, ISBN 978-0-632-05129-8. (באנגלית)
  29. ^ Timo Vesikari, Catherine Sadzot-Delvaux, Bernard Rentier, Anne Gershon, Increasing Coverage and Efficiency of Measles, Mumps, and Rubella Vaccine and Introducing Universal Varicella Vaccination in Europe: A Role for the Combined Vaccine, The Pediatric Infectious Disease Journal 26, 2007-07, עמ' 632–638 doi: 10.1097/INF.0b013e3180616c8f
  30. ^ Centers for Disease Control and Prevention (CDC), MMR vaccine questions and answers, ‏July 25, 2008 (ארכיון)
  31. ^ Anthony Harnden, Judy Shakespeare, MMR immunisation, BMJ : British Medical Journal 323, 2001-07-07, עמ' 32
  32. ^ Thompson GR, Ferreyra A, Brackett RG, Acute Arthritis Complicating Rubella Vaccination, Arthritis & Rheumatism. 14 (1): 19–26, ‏1971
  33. ^ 1 2 Ami Schattner, Consequence or coincidence?: The occurrence, pathogenesis and significance of autoimmune manifestations after viral vaccines, Vaccine 23, 2005-06-10, עמ' 3876–3886 doi: 10.1016/j.vaccine.2005.03.005
  34. ^ Jonathan R Carapetis, Nigel Curtis, Jenny Royle, MMR immunisation. True anaphylaxis to MMR vaccine is extremely rare, BMJ : British Medical Journal 323, 2001-10-13, עמ' 869
  35. ^ Fox A, Lack G, Egg allergy and MMR vaccination, Br J Gen Pract. 53 (495): 801–2., ‏October 2003
  36. ^ FDA) Food and Drug Administration(, Approval Letter - MMR II, ‏April 25, 2014 (ארכיון)
  37. ^ Stratton K, Ford A, Rusch E, Clayton EW, Adverse Effects of Vaccines: Evidence and Causality, Washington, DC: The National Academies Press, 2012, ISBN 978-0-309-21435-3. (בenglish)
  38. ^ Read "Adverse Events Associated with Childhood Vaccines: Evidence Bearing on Causality" at NAP.edu. (באנגלית)
  39. ^ 1 2 A. Colville, S. Pugh, E. Miller, H. J. Schmitt, Withdrawal of a mumps vaccine, European Journal of Pediatrics 153, 1994-06-01, עמ' 467–468 doi: 10.1007/BF01983415
  40. ^ Fullerton KE, Reef SE, Commentary: Ongoing debate over the safety of the different mumps vaccine strains impacts mumps disease control (עמ' 31)5( 983-4), Int J Epidemiol, ‏2002
  41. ^ Laura J Sauvé, David Scheifele, Do childhood vaccines cause thrombocytopenia?, Paediatrics & Child Health 14, 2009-1, עמ' 31–32
  42. ^ Corri Black, James A Kaye, Hershel Jick, MMR vaccine and idiopathic thrombocytopaenic purpura, British Journal of Clinical Pharmacology 55, 2003-1, עמ' 107–111 doi: 10.1046/j.1365-2125.2003.01790.x
  43. ^ Andrew Wakefield MMR Lancet paper (באנגלית אמריקאית)
  44. ^ אתר למנויים בלבד Cassandra Jardine, ‏GMC brands Dr Andrew Wakefield 'dishonest, irresponsible and callous', The Telegraph, 29 January 2010
  45. ^ The Editors of The Lancet, Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children, The Lancet 375, 2010-02-06, עמ' 445 doi: 10.1016/S0140-6736(10)60175-4
  46. ^ General Medical Council, Fitness to Practise Panel Hearing, 24 May 2010, Andrew Wakefield, Determination of Serious Professional Misconduct, General Medical Council, ‏9 August 2011 (ארכיון)
  47. ^ MMR row doctor Andrew Wakefield struck off register, the Guardian, ‏2010-05-24 (באנגלית)
  48. ^ F. Godlee, Jane Smith, H. Marcovitch, Wakefield’s article linking MMR vaccine and autism was fraudulent, BMJ : British Medical Journal, 2011 doi: 10.1136/bmj.c7452
  49. ^ 1 2 MMR the facts, National Health Service, ‏2008-09-13
  50. ^ Vaccine Safety - Concerns - MMR Vaccine, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2008-10-08
  51. ^ United Kingdom National Health Service, MMR the facts, Wayback Machine, ‏2007-06-15 (ארכיון)
  52. ^ Robert Leitch, Neal Halsey, Susan L. Hyman, MMR--Separate administration-has it been done?, Pediatrics 109, 2002-01, עמ' 172 doi: 10.1542/peds.109.1.172
  53. ^ N. A. Halsey, S. L. Hyman, Conference Writing Panel, Measles-mumps-rubella vaccine and autistic spectrum disorder: report from the New Challenges in Childhood Immunizations Conference convened in Oak Brook, Illinois, June 12-13, 2000, Pediatrics 107, 2001-05, עמ' E84 doi: 10.1542/peds.107.5.e84
  54. ^ E. Miller, MMR Vaccine: Review of Benefits and Risks, Journal of Infection 44, 2002-01-01, עמ' 1–6 doi: 10.1053/jinf.2001.0930
  55. ^ "Doctors issue plea over MMR jab" (באנגלית בריטית). 2006-06-26. נבדק ב-2022-01-20.
  56. ^ John Thomas, JD and NeedsFixing, “Paranoia Strikes Deep”*: MMR Vaccine and Autism, Psychiatric Times, ‏2015-04-09
  57. ^ Hideo Honda, Yasuo Shimizu, Michael Rutter, No effect of MMR withdrawal on the incidence of autism: a total population study, Journal of Child Psychology and Psychiatry 46, 2005, עמ' 572–579 doi: 10.1111/j.1469-7610.2005.01425.x
  58. ^ Stanley A. Plotkin, Antti Vaheri, Human Fibroblasts Infected with Rubella Virus Produce a Growth Inhibitor, Science 156, 1967-05-01, עמ' 659–661 doi: 10.1126/science.156.3775.659
  59. ^ L. Hayflick, P. S. Moorhead, The serial cultivation of human diploid cell strains, Experimental Cell Research 25, 1961-12-01, עמ' 585–621 doi: 10.1016/0014-4827(61)90192-6
  60. ^ Attenuvax Product Sheet, Merck & Co, ‏2006
  61. ^ Merck Co, MUMPSVAX (Mumps Virus Vaccine Live) Jeryl Lynn Strain, ‏2002
  62. ^ M. L. Young, B. Dickstein, R. E. Weibel, J. Stokes, Experiences with Jeryl Lynn strain live attenuated mumps virus vaccine in a pediatric outpatient clinic, Pediatrics 40, 1967-11, עמ' 798–803
  63. ^ About MMR and MMRV Vaccines: For Providers | CDC, www.cdc.gov, ‏2021-04-05 (באנגלית אמריקאית)
  64. ^ Susan E. Reef, Stanley A. Plotkin, 53 - Rubella Vaccines, Elsevier, 2018-01-01, עמ' 970–1000.e18, ISBN 978-0-323-35761-6. (באנגלית)
  65. ^ 1 2 K. Böröcz, Z. Csizmadia, Á. Markovics, N. Farkas, Application of a fast and cost-effective ‘three-in-one’ MMR ELISA as a tool for surveying anti-MMR humoral immunity: the Hungarian experience, Epidemiology and Infection 148, עמ' e17 doi: 10.1017/S0950268819002280
  66. ^ Klein NP, Yih WK, Marin M,, Update: recommendations from the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) regarding administration of combination MMRV vaccine, MMWR Morb. Mortal. Wkly., ‏March 2008
  67. ^ Sean T. O’Leary, Christina A. Suh, Mona Marin, Febrile seizures and measles–mumps–rubella–varicella (MMRV) vaccine: What do primary care physicians think?, Vaccine 30, 2012-11-06, עמ' 6731–6733 doi: 10.1016/j.vaccine.2012.08.075
  68. ^ Pager, Tyler (2019-04-09). "'Monkey, Rat and Pig DNA': How Misinformation Is Driving the Measles Outbreak Among Ultra-Orthodox Jews". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2022-01-20.
  69. ^ Public Health England, Vaccines and porcine gelatine, ‏August 2015

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חיסון_MMR&oldid=38189772"