חיסון MMRV
חיסון MMRV הוא חיסון משולב למחלות חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, (Measles, Mumps, Rubella, Varicella). החיסון בדרך כלל ניתן לראשונה לילדים בגיל שנה. בישראל ממליץ משרד הבריאות על מנת חיסון ראשונה בגיל שנה, ומנה נוספת בכיתה א' (לפני כן חוסנו בישראל רק בנות בחיסון נפרד לאדמת, על פי רוב בכיתה ה' או ו') שמטרתה להעלות את רמת החסינות. החיסונים כנגד חצבת וחזרת פותחו על ידי מוריס הילמן במרק, ואושרו לשימוש בארצות הברית בשנת 1963 ו-1976 בהתאמה[1]. חיסון כנגד אדמת אושר לשימוש בארצות הברית ב-1969[2]. חיסון MMR, המכיל חצבת, חזרת ואדמת, אושר לשימוש ב-1971 במנה אחת[3]. מנה נוספת (בישראל בכיתה א') החלה להינתן בשנת 1990[4]. החיסון נמצא בשימוש נרחב בלמעלה מ-60 מדינות בעולם. רכיב אבעבועות הרוח נוסף בשנת 2008. כבכל חיסון אחר, השפעות החיסון לטווח ארוך והיעילות שלו הם מושא מתמשך למחקר.
יעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
חצבת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני השימוש הנרחב בחיסון לחצבת, תפוצת המחלה הייתה כה רחבה שהידבקות בה נחשבה כמובנת מאליה. כיום, במדינות שבהן ניתן חיסון שגרתי לילדים, תפוצת המחלה היא פחות מ-1% לאנשים מתחת לגיל 30.
היתרונות של החיסון נגד חצבת, במניעת חולי, נכות ומוות מתועדים היטב. 20 השנים הראשונות שבהן ניתן החיסון בארצות הברית מנעו בשיעור, 52 מיליון מקרים של המחלה עצמה, 17,400 מקרים של פיגור שכלי ו-5,200 מקרי מוות. בין השנים 1999–2004, אסטרטגיה של ארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף, הובילה לשיפור בתפוצת החיסון לחצבת, שמנעה מספר משוער של 1.4 מיליון מקרי מוות עקב המחלה ברחבי העולם.
חצבת אנדמית בכל העולם. אף על פי שבשנת 2000 הוכרז כי היא נכחדה מארצות הברית, כדי להישמר מפני התפרצויות חדשות יש לשמור על רמת חיסון גבוהה באוכלוסייה ועל רמת תקשורת טובה עם אלו המסרבים להתחסן. מחצית מתוך 66 המקרים המתועדים של חצבת בארצות הברית בשנת 2005, משוערים כמגיעים מאדם לא מחוסן אחד שנדבק במחלה תוך כדי ביקור ברומניה. הקהילה המסוימת בארצות הברית, אליה אותו אדם חזר, הייתה בעלת שיעור גבוה במיוחד של ילדים לא מחוסנים. התפרצות המחלה במקרה זה הובילה להידבקותם של 34 בני אדם נוספים, רובם ילדים לא מחוסנים. חלקם אושפזו בבתי חולים ובאופן משוער, ההתפרצות עלתה $167,685. התפרצות מגפה רחבה יותר נמנעה, בעקבות שיעורי חיסון גבוהים בקהילות הסמוכות.
מנה אחת של החיסון מקנה הגנה של כ-93% נגד מחלת החצבת ומנה שנייה של החיסון מעלה את החסינות לכ-97%[5].
חזרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חזרת היא מחלה ויראלית נוספת, שבעבר הייתה נפוצה מאוד אצל ילדים. הסיבוכים של המחלה היא עקרות לגברים ודלקת קרום המוח אצל עד כ-10% מהחולים במחלה. חירשות ודלקת הלבלב הם סיבוכים נדירים של המחלה[6].
אדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
אדמת גם הייתה נפוצה מאוד לפני השימוש הנרחב בחיסון. הסיכון העיקרי באדמת הוא אצל הידבקות אישה בהריון שיכולה לגרור הידבקות של העובר. מצב זה נקרא אדמת מולדת, והוא גורם להתפתחות מומים מולדים משמעותיים, כגון מומי לב, חירשות, עיוורון ופיגור שכלי או עלול לגרום להפלה, למוות תוך רחמי של העובר או ללידה מוקדמת. בהידבקות בשליש הראשון של ההריון יש סיכון גבוה, של כ-85%, לאדמת מולדת. בהידבקות בהמשך ההריון יש סיכון נמוך יותר[7].
בעקבות הכנסת החיסון לישראל לא דווחו מקרים של אדמת מולדת בישראל מאז 1993, וכן חלה ירידה חדה במספר מקרי האדמת בישראל[7].
אבעבועות רוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיסון המשולב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלוש המחלות מידבקות מאוד. החיסון המשולב לשלוש המחלות הוחל במטרה להפחית את הכאב של מתן שלושה חיסונים נפרדים ולהגדיל את היעילות של התהליך.
בשנת 2005, ספריית קוקהריין פרסמה מטא-מחקר על 21 מחקרים מדעיים בנוגע לחיסון. עורכי המחקר מסכמים כי: "המידע הנוכחי אודות בטיחות ויעילות חיסון MMR תומך במדיניות הנוכחית של חיסון מסיבי במטרה להכחיד את החצבת ברמה עולמית כדי להפחית את מקרי המחלה והמוות המיוחסים לחצבת ואדמת"[8].
החיסון נמכר על ידי חברת מרק בשם "M-M-R II", על ידי גלקסו סמית' קליין כ-Priorix ועל ידי סאנופי כ-TRIMOVAX.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
MMRV נחשב חיסון בטוח ותופעות הלוואי העיקריות כוללות כאב מקומי, חום ופריחה. במקרים נדירים (8.5 מקרים ל-10,000) יתפתחו פרכוס חום ללא השפעה לטווח ארוך ובמקרים נדירים אף יותר (1 ל-40,000 מקרים) מתרחשת ספירת טסיות נמוכה באופן זמני, שעשויה לגרור הפרעות דמם. תגובה אלרגית קשה לחיסון נדירה מאוד ומתרחשת אחת ל-4 מיליון מקרים. סיבוכים נדירים יותר דווחו בתדירות כה נמוכה שאין הוכחה סטטיסטית לקיומם כוללים חירשות, פגיעה מוחית או פרכוסים (שאינם פרכוסי חום)[9][10].
לילדים בגיל שנתיים ומטה, חיסון MMRV קשור ביותר תופעות לוואי בהשוואה למתן של חיסון MMR בנפרד מחיסון אבעבועות רוח באותו יום[11]. ישנם 4.3 פרכוסי חום נוספים לכל 10,000 ילדים שחוסנו (טווח ביטחון 95%: 2.6–5.6), 7.5 אירועי חום נוספים (רובם קלים) לכל 100 ילדים מחוסנים (טווח ביטחון 95%: 5.4–9.4) ו-1.1 מקרים נוספים של פריחה דמוית חצבת לכל 100 ילדים (טווח ביטחון 95%: 0.2–1.8). פרכוסי חום שנגרמו מחיסון MMRV מתרחשים 7 עד 10 ימים לאחר החיסון. אצל ילדים בגיל 4–6, אין עדויות לסיכון מוגבר לפרכוסי חום לאחר MMRV בהשוואה למתן נפרד של חיסוני MMR ואבעבועות רוח[12].
פרשת האוטיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמר שפורסם על ידי אנדרו וייקפילד (רופא לשעבר שרישיונו נשלל ממנו) בכתב העת הרפואי לנסט בשנת 1998, עורר סערה ציבורית, לאחר שטען כי 12 ילדים פיתחו תסמינים מהקשת האוטיסטית ובעיות מעיים, רובם זמן קצר לאחר קבלת החיסון. במסיבת עיתונים שכינס, וייקפילד טען כי יש לתת את החיסון לכל מחלה בנפרד במקום בצורה משולבת. מסקנה זו אינה מתבקשת מהמחקר ומחקרים רחבי היקף נוספים שנעשו בעקבותיו לא הצליחו למצוא כל התאמה בין החיסון לאוטיזם. נמצא כי מתן החיסון בשלוש מנות נפרדות לא מוריד את הסיכוי לתופעות לוואי ואף מגביר את הסיכון לחלות במחלות שחיסוניהן ניתנו שלא במנה הראשונה. וייקפלד ספג ביקורת מדעית קשה על שעורר גל ירידות באחוז המתחסנים באוכלוסייה, וביקורת אתית על דרך התנהלות המחקר שלו.
מתנגדי החיסון מצביעים על העלייה הכללית של שיעור האוטיזם באוכלוסייה מאז הכנסת החיסון, כראייה לנזק שהוא גורם. הסבר אלטרנטיבי לעלייה זו, יכול להיות עלייה ברמת האבחון והרחבת מושג האוטיזם לכלול קשת רחבה יותר של תסמינים. ביפן הפסיקו לתת את החיסון, אך רמת האוטיזם לא ירדה.
בשנת 2004, לאחר פרסומה של כתבת תחקיר ב"סאנדיי טיימס", עשרה מתוך 12 חברי המשנה למחקר של וייקפילד חזרו בהם רשמית מחלק הפרשנות במאמר, שטען להתאמה כללית בין זמן התפרצות האוטיזם לזמן קבלת החיסון. המרכז לבקרת מחלות, המכון הרפואי של האקדמיה הלאומית למדעים, משרד הבריאות הבריטי וספריית קוקהריין, קבעו פה אחד כי לא נמצאה כל עדות לקשר בין חיסון MMR לאוטיזם[13].
בפברואר 2010, הודיע כתב העת לנסט על הסרת מאמרו של וייקפילד, בנימוק שנמצא שגוי וכולל קביעה שקרית[14].
במרץ 2019, התפרסם מחקר דני הנעשה על 657,461 ילדים. המחקר מצא שאין שום קשר בין חיסון ה-MMR לבין אוטיזם או אוטיזם רגרסיבי. במחקר השוו בין ילדים מחוסנים ל-MMR ללא מחוסנים ל-MMR שחלקם מעולם לא התחסנו לאף חיסון[15][16].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mumps | History of Vaccines, www.historyofvaccines.org
- ^ Rubella | History of Vaccines, www.historyofvaccines.org
- ^ The History of Vaccines - mumps
- ^ תולדות מתן חיסונים בישראל - Vaccination history in Israel – ויקירפואה, באתר www.wikirefua.org.il
- ^ Measles | Vaccination | CDC, www.cdc.gov, 2019-02-25
- ^ אודות חזרת
- ^ 1 2 אדמת
- ^ Using the combined vaccine for protection of children against measles, mumps and rubella, www.cochrane.org
- ^ מידע מקצועי אודות חצבת אדמת חזרת, באתר מדעת
- ^ מידע מקצועי אודות חצבת אדמת חזרת, באתר CDC
- ^ Vaccines: Vac-Gen/Side Effects, www.cdc.gov, 2019-03-12
- ^ for the Vaccine Safety Datalink, Eric Weintraub, James Baggs, Tracy Lieu, Measles-Mumps-Rubella-Varicella Combination Vaccine and the Risk of Febrile Seizures, Pediatrics 126, 2010-07-01, עמ' e1–e8 doi: 10.1542/peds.2010-0665
- ^ רועי צנזה, חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית, באתר הידען, 2009-02-07
- ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
- ^ Anders Hviid, Jørgen Vinsløv Hansen, Morten Frisch, Mads Melbye, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and Autism, Annals of Internal Medicine, 2019-03-05 doi: 10.7326/M18-2101
- ^ תומר רובין, המחקר הדני החדש שמצא (שוב) שאין קשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם, באתר בלוג מבוסס ראיות על חיסונים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.