חי יששכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

חי יששכר (לעיתים נכתב ישכר, 7 באפריל 1903 - 8 בנובמבר 1949) היה מראשוני המהנדסים בחברת החשמל, פעיל בהגנה בתחומי הרכש והתעופה, וסגן שר הביטחון לענייני אוויר מ-1948 ועד פטירתו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יששכר נולד בסמרקנד בשם יוסף יששכרוב, בן שמיני להוריו, חזקיה ורחל לבית ששון. שמו שונה לחי אחרי שחלה במחלה קשה. ב-1913, בהיותו בן עשר, אחרי פטירתם של הוריו, עלה עם ארבעה מאחיו לארץ ישראל, ולמד במחזור ט' של גימנסיה הרצליה בתל אביב. במהלך לימודיו ארגן גדוד צופים בגימנסיה, וב-1920 היה חבר בהנהגה הראשית של תנועת הצופים.

יששכר למד הנדסה בברלין והוסמך כמהנדס ב-1926. במהלך לימודיו הדריך בתנועת הנוער בלאו וייס, ואחרי חזרתו ארצה הוביל את הקמת קבוצת החוגים, לימים תנועת המחנות העולים. הוא עבד תקופה קצרה במחלקת העבודות הציבוריות ביפו, ובפברואר 1928 התקבל לעבודה בחברת החשמל.

יששכר היה עוזרו של פנחס רוטנברג בחברת החשמל, ומזכירו כאשר כיהן כיו"ר הוועד הלאומי. הוא פיקח על הקמת תחנות הכוח בנהריים, בחיפה ובתל אביב. בתקופת מלחמת העולם השנייה הושאל לחברת סולל בונה וניהל במשך שנתיים, ממרץ 1942 עד אפריל 1944, את פעולותיה באבאדאן שבאיראן.

אחרי המלחמה נשלח יששכר לארצות הברית ועסק ברכש מטעם ההגנה. בתחילת מלחמת העצמאות עסק בארגון חיל האוויר בחו"ל. עם חזרתו ארצה, ביולי 1948, מונה למנהל מחלקת האוויר במשרד הביטחון, וב-21 בספטמבר מונה לסגן שר הביטחון לענייני אוויר.

יששכר נישא ב-1925 לוויקטוריה לבית קנדינוף, והיה אב לשתי בנות.

יששכר נפטר בנובמבר 1949, בגיל 46, אחרי מחלה קצרה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1952 נקרא על שמו של יששכר מטוס קל של קלוב התעופה לישראל.[1] ב-1966 נקרא על שמו מרכז אגרו-טכני בקיבוץ שפיים. ב-2008 נקרא על שמו רחוב חי יששכרוב בתל אביב יפו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין בן דוד, חי יששכרוב - יששכר, הוצאת המשפחה, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]