חי (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חי
220px-Ofra Haza - Khay.jpg
שיר אירוויזיון בביצוע עפרה חזה
מתוך האלבום חי
מדינה ישראלישראל  ישראל
יצא לאור מרץ 1983
פורמט 7"
הוקלט 1982-83
סוגה זמר עברי
שפה עברית
אורך 3:11
חברת תקליטים הד ארצי
כתיבה אהוד מנור
כרונולוגיית שירי ישראלישראל  ישראל באירוויזיון
הורה
(1982)
חי
(1983)
-
(1984)
כרונולוגיית סינגלים – עפרה חזה
אמן למילים
(1983)
חי
(1983)
רוח צפונית רוח דרומית
(1983)
שיר באירוויזיון
השנה שבה השתתף 1983
תהליך הבחירה קדם-אירוויזיון
מקום בגמר 2
ניקוד בגמר 136

חי הוא שיר של הזמרת עפרה חזה, שכתב המשורר והפזמונאי אהוד מנור והלחין אבי טולדנו, בעיבודו של ננסי ברנדס. השיר הופיע באלבומה של הזמרת באותו השם, ייצג את ישראל באירוויזיון שנערך בשנת 1983 במינכן שבגרמניה והגיע למקום השני בתחרות.[1]

השיר נמכר בלמעלה מחצי מיליון עותקים.[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי מנור, החליט לכתוב את מילות השיר מיד כששמע שהאירוויזיון של שנת 1983 עתיד להתקיים על אדמת גרמניה. את השיר הציעו מנור וטולדנו תחילה לירדנה ארזי, אך היא העדיפה להמשיך עם שמרית אור והנרי ברטר שכתבו עבורה בשנה שלפני כן את השיר "מוזיקה נשארת", והתחרתה בתחרות הקדם אירוויזיון עם השיר "שירו שיר אמן". טולדנו פנה לחזה ולאמרגנה, בצלאל אלוני, שכלל לא ניסו להתקבל באותה השנה, לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים להתקבל בשנים הקודמות לקדם עם השיר "אמן למילים" ו"הוא" (שהפך בהמשך לשיר "תפילה"). לבסוף, ביצעה חזה את השיר בתחרות קדם-אירוויזיון 1983 וזכתה במקום הראשון, בנקודה אחת יותר משירה של ירדנה ארזי "שירו שיר אמן". את העיבוד לשיר כתב ננסי ברנדס, וניצח עליו באירוויזיון.[3]

שנים לאחר מכן, סיפרה ארזי בריאיון לסדרה התיעודית "הרצל פינת רפאלי", שרפי גינת, שישב בחבר השופטים, סיפר לה לאחר אותו הערב שהייתה טעות בספירת הקולות בהצבעה, והיא זו שהייתה אמורה לזכות במקום הראשון. ארזי בחרה לשמור מידע זה בסוד. לימים, שלל גינת את הטענות בראיון שהעניק לאתר "הארץ".

בתחרות האירוויזיון האירופית זכה השיר במקום השני, ונבחר ל"שיר השנה" הן במצעד של קול ישראל והן בזה של גלי צה"ל. מנור סיפר שהייתה זו התרגשות גדולה לראות את חזה שרה את המילים "עם ישראל חי" מעל במה במינכן שבגרמניה, 38 שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה. השורות: "חי, חי, חי - עם ישראל חי", "טוב שלא אבדה עוד התקווה" ו"בשמי עמוד האש עוד קם" מתייחסות באופן ברור לשואת יהודי אירופה. כמו כן, מתייחס השיר בעקיפין גם לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, שהתרחש 11 שנים קודם לכן.

כנהוג באירוויזיון, בזכות דירוג השיר במיקום גבוה בתחרות, הוקלט השיר בצרפתית, באנגלית ובגרמנית.

בשנת 2021, כחלק מהפרויקט של כאן 11, "אחים אנחנו", ביצע הזמר החסידי אלי הרצליך את השיר.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר מהווה המנון ניצחון והתרסה של העם היהודי כנגד אלו שניסו להשמידו. בשיר פונה הכותב לבני העם היהודי ולאומות העולם, ומבהיר כי עודנו חי ובכוונתו להמשיך ולחיות. השיר מתייחס לניסיונות ההשמדה, שכוונו נגד העם היהודי לאורך הדורות, במילים "זה השיר שסבא שר אתמול לאבא והיום אני".

המעצבת דורין פרנקפורט הלבישה את עופרה חזה ומלוויה באופן שתרגם את מילות השיר לתלבושות. המלווים הולבשו בבגדים צהובים – צבע הטלאי של היהודים בגטאות ובמחנות הריכוז. לצידם, לבשה עפרה חזה לבן, צבע המסמל תקווה ושלום.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קובץ וידאו Eurovision 1983 Israel - Ofra Haza - Hi, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:13)
  2. ^ penir, חייה ומותה של עפרה חזה - הסרט ( חלק ב'), בדיקה אחרונה ב-8 בינואר 2019 
  3. ^ עמית קוטלר, הללויה: עשרת הגדולים ששלחנו לאירוויזיון, באתר ynet, 23 במאי 2015
  4. ^ דניאל דונקלמן, לזכור ולא לשכוח - על בימת האירוויזיון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באפריל 2018