חלאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדבקת "חלאל" על מוצר מזון

חלאל הוא המושג בשריעה, הדין הדתי המוסלמי, לפעולות הנמצאות בין המחייבות ("פארד") לאסורות ("חראם"). בשימוש היומיומי מתייחסת המילה, בדרך כלל, לבשר המותר לאכילה למוסלמים.

היתרים ואיסורים על בשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באסלאם, השריעה מורה כי על המוסלמי לאכול רק בשר שנשחט בשם אללה ועונה על דרישות שונות. בשר כזה קרוי "חלאל" (حَلال) או "חוקי". החוק המוסלמי אוסר לאכול בשר חזיר, או בשר שנשחט שלא בשם אללה. החוק מגדיר גם "חראם", כלומר - סוגים אחרים של חיות האסורים למאכל, ביניהם בשר קוף, כלב, חתול וחיות טורפות. דיני המאכלים המותרים והאסורים מופיעים, בין היתר בסורת אל-מאאידה (سورة المائدة, הסורה ה-5), איאת 3 - 4.

הצורה המסורתית לשחיטה היא על ידי חיתוך של כלי הדם בצוואר, הגורם מוות מאיבוד דם מהיר. שחיטה זו שונה מהשחיטה היהודית, כי בשחיטה היהודית אין הוראה לחתוך את כלי הדם כלל. על פי הקוראן, אין חובה כי הבהמה תישחט על ידי מוסלמי, וגם יהודי או נוצרי ("עמי הספר") יכולים לשחוט אותה, כל עוד היא עונה על חוקי החלאל (אל-מאאידה, 5: "המזון של אלה שקיבלו את הכתב כשר לכם"). לפיכך, רוב המוסלמים מקבלים בשר הכשר ליהודים כ"חלאל". בשנים האחרונות טענו חלק מחכמי ההלכה המוסלמים אשר הושפעו מן הסכסוך הישראלי-ערבי, כי קביעה זו אינה נכונה. הם ניסו למצוא פגמים בטכניקות שבהן משתמשים היהודים, וכן העלו החשש כי כסף שיינתן ליהודים יגיע לישראל בסופו של דבר. בכל זאת, מרבית חכמי ההלכה המוסלמים כיום רואים בשחיטת היהודים בשר חלאל. לאחרונה אף פורסם פסק הלכה מוסלמי הממליץ למוסלמים בארצות הברית לקנות בשר כשר שנשחט על ידי יהודים[דרוש מקור]. הסיבה לכך היא שחלק ניכר מחכמי ההלכה המוסלמים אינו מחשיב כ"חלאל" בשר אשר נשחט על ידי נוצרים, הואיל והנוצרים מאמינים בשילוש הקדוש ולכן אי אפשר להגדיר אותם כמונותאיסטים המאמינים באל אחד, בעוד שאמונת היהודים עונה להגדרת ייחוד האל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]