חלבון טראנסממברנלי
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |

חלבון טראנסממברנלי הוא חלבון החוצה את הממברנה הביולוגית לרוחבה. חלבון טראנסממברנלי מיוצב על ידי אינטראקציות עם שתי שכבות הממברנה bilayer interactions.[1]
סיווג לפי תכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימים שני סוגי בסיסיים של חלבונים טראנסממברנלים:
- חלבוני אלפא הליקס; נמצאים בכל סוגי הממברנות הביולוגיות, כולל הקרום החיצוני בחיידקים גראם-שליליים. זוהי קטגוריה עיקרית במשפחת החלבונים הטראנסממברנלים.
- חלבוני משטחי בטא; נמצאים בקרום החיצוני של חיידקים גראם-שליליים ובדופן התא של חיידקים גראם-חיוביים.
-
סכמה של מבנה משטח בטא
-
סכמה של סליל אלפא עם קשרי מימן
קיפול חלבונים טראנסממברנלים כפונקציה של יציבות תרמודינמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]יציבות של סלילי אלפא טראנסמבברנליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלבונים טראנסממברנלים מטיפוס אלפא הליקס (אנ') הוכחו כמבנים יציבים בתנאי טמפרטורות דנטורטיבים, משום שהם לא נפתחים באופן מלא כשהם בתוך הממברנה. היציבות הגדולה נובעת מפוטנציאל קשרי מימן כתוצאה מהמבנה הספציפי של האלפא הליקס. יציבותם הגדולה בשלבים פרו פעילים מאוחרים יכול להוות מגבלה לחלבונים רגישים בשלב ההתכנסות למבנה השלישוני בממברנה ויכולים בקלות להתקפל בצורה שגויה (misfold) עקב יצירת קשרים לא נכונים.
יציבות של משטחי בטא טראנסמבברנליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היציבות של משטחי בטא טראנסממברנלים מושגת בדומה ליציבות של חלבונים מסיסים. הקיפול המקורי במערכת פיזיולוגית מזורז על ידי חלבונים מסיסים בשם שפרונים, שמיצבים את החלבון בסביבה המימית ומונעים ממנו לעבור אגרגציה.[2]
סווג למשפחות על פי פונקצינליות ותכונות מבניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצפטורים טראנסממברנלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קולטנים טראנסממברנלים הם חלבונים ממברנליים אינטגרלים, שמתפקדים ומעוגנים בממברנה הציטופלסמתית. קשירת מולקולת איתות בצד אחד של הממברנה תגרום להתחלת תגובה בצידה השני שלה. באופן זה, לרצפטורים טראנסממברנלים תפקיד חיוני וייחודי בתקשורת בין-תאית והעברת אותות.
הרבה קולטנים טראנסממברנלים מורכבים מכמה תתי-יחידה (אוליגופפטידים) (אנ')שמתפקדים באופן שיתופי מסוכרן ומבוקר (קולקטיבי), ובעקבות קישור מסוג ליגנד יש אפשרות אקטיבציה או דהאקטיבציה של המבנה שמשמעה הגברה של האיתות. הסיווג בדרך כלל על בסיס המבנה המולקולרי שלהם, או לרוב, על סמך פונקציונליות ומיקום ממברנלי. הקושי הגדול בקביעת המבנה המרחבי של חלבונים אינטגרליים טמון באי יציבות מרחבית בסביבת העבודה הנדרשת לצורכי מיצוי החלבון וגיבושו. על מנת לבצע בדיקות של המבנה המרחבי, יש להפריד את החלבון מהממברנה ההידרופובית שבה הוא מקובע. תהליך ההפרדה פוגע במבנה המקורי של החלבון ומקשה על קביעת המבנה המרחבי הנכון הקובע את קיפול החלבונים הנכון.

הרבגוניות המבנית גדול מאוד. החל מהמבנה הפשוט ביותר של רצפטור מסוג שרשרת פוליפטידית שחוצה את הממברנה הדו שכבתית באופן חד-פעמי, ועד למבנה מורכב שחוצה את הממברנה מספר רב של פעמים, כגון, משפחת חלבוני G החוצים את הממברנה שבע פעמים.
פורינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורינים הם חלבונים טראנסממברנלים מטיפוס Beta barrel, מהווים כמעין מערכת נקבים בממברנה הביולוגית המאפשרים מעבר חופשי יחסית של מולקולות בדיפוזיה. בניגוד לחלבוני טרנספורט ממברנליים אחרים, פורינים הם חלבונים גדולים דיים כדי לאפשר דרכם דיפוזיה פסיבית. הסלקציה בדרך כלל על פי גודל המולקולות. פורינים בנויים ממשטחי בטא, הערוכים בסידור מרחבי אנטי-מקבילי ויוצרים מבנה צינורי הנקרא beta barrel proteins ("חבית בטא"). רצף חומצות האמינו במשטחי הבטא של פורין מאופיין בחזרתיות של שיירים פולריים (קוטביים/בעלי מטען) ולא-פולריים של חומצות אמינו בשרשרת. סידור זה גורם ליצירת מבנה אמפיפטי, (אנ') כלומר, צד אחד של משטח הבטא הוא הידרופובי והצד השני הידרופילי. השיירים הלא פולריים (הידרופוביים) פונים כלפי חוץ ויוצרים אינטראקציות עם החלק הליפידי (גם כן לא פולרי) של הממברנה, בעוד שהשיירים הפולריים (הידרופיליים) פונים כלפי פנים מבנה החבית ויוצרים בכך תווך הידרופילי, המאפשר את הדיפוזיה דרך הממברנה.

יוניפורטר (אנ') הוא חלבון טראנסממברנלי אינטגרלי שמעורב בדיפוזיה מסייעת (אנ') של סוג חומר יחיד, כגון הטרנספורטר של ATP. חלבונים יכולים לתפקד הן כנשאים (חלבון אינטגרלי monotopic; חלבון לא חוצה ממברנה) והן בתעלות טראנסממברנליות. ההעברה מתבצעת בדיפוזיה לפי מפל הריכוזים או נגד מפל הריכוזים. פתיחת התעלה נעשית בהתאם לפונקציונליות שלה, לפי איתותי מתח, איתותי לחץ הידרוסטטי, קישור ליגאנד.
משאבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משאבות מובילות באופן פעיל מולקולות או יונים דרך הממברנה הפוספוליפידית בעזרת האנרגיה שהן רותמות לתהליך. כאשר המשאבות מנצלות בצורה ישירה אנרגיה כימית הגלומה במולקולות ATP מכונה פעולתן הובלה פעילה ראשונית. דוגמה להעברה פעילה ראשונית: משאבת 3Na+/2K+ ATPase (משאבת נתרן-אשלגן).
משאבות המשתמשות באופן עקיף באנרגיה כימית, בעזרת האנרגיה הגלומה במפל ריכוזים של יון שנוצר קודם לכן בהובלה פעילה ראשונית, מתבצעת הובלה פעילה שניונית:[3]
מערכת אנטיפורטר מעורבת בהובלה פעילה שניונית של שתי מולקולות או יונים שונים או יותר, דרך הממברנה הפוספוליפידית, כגון, הממברנה הציטופלסמטית בכיוונים מנוגדים.
מערכת סימפורטר מעורבת בהובלה פעילה שניונית של שניים (או יותר) מולקולות שונות או יונים דרך הממברנה הפוספוליפידית כמו הממברנה הציטופלסמטית בכיוונים זהים. דוגמה למערכת סימפורטר; משאבת -Na+/K+/2Cl
חלבונים טראנסממברנלים כחלק ממסלול מטבולי רב שלבי ליצירת ATP
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוספורילציה אוקסידטיבית היא מסלול מטבולי שמנצל אנרגיה שמשתחררת מחמצון מולקולות אורגניות ליצירת מולקולת ATP. המסלול הוא שמור מבחינה אבולוציונית בגלל היעילות הגבוהה לאחסון אנרגיה, ביחס למסלולים אלטרנטיביים להפקת אנרגיה ללא נוכחות חמצן (תהליכי תסיסה) כמו הגליקוליזה.
משפחת אנזימים בשם ATP סינתאז הם אנזימים טראנסממברנלים בעלי פעילות קטליטית כיוונית, ומזרזים יצירת מולקולה אורגנית עתירת אנרגיה בשם ATP תוך ניצול צורת אנרגיה שניונית (גראדינט פרוטונים (PMF)) שנוצרת בין תווך ממברנלי:
- בכלורופלסט – מחלל הלומן לחלל הסטרומה.
- במיטוכונדריה – מחלל הממברנה הפנימית לחלל המטריקס.

קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קישור לערך בנושא מאגרי מידע על חלבונים Membrane Proteins of Known Structure, web.archive.org, 2011-04-11 Stephen White laboratory
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ K. V. Damodaran, Kenneth M. Merz, Bilayer-Peptide Interactions, Boston, MA: Birkhäuser, 1996, עמ' 323–352, ISBN 978-1-4684-8580-6
- ^ Neil Andrew D. Bascos, Samuel J. Landry, A History of Molecular Chaperone Structures in the Protein Data Bank, International Journal of Molecular Sciences 20, 2019-12-08, עמ' 6195 doi: 10.3390/ijms20246195
- ^ 5.12: Active Transport - Secondary Active Transport, Biology LibreTexts, 2018-07-10