חלב נאקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חלב נאקה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בקבוקי חלב נאקות

חלב הנאקות שימש כמרכיב חשוב במזונם של בדואים (במזרח התיכון) ושל אוכלוסיות נוודים נוספות בעולם.

מאז ביות הגמלים (לפני כ 3000 עד 4000 שנה[1] לכל הפחות). רועים השוהים תקופות ארוכות עם עדרי גמלים בסביבות חיים מדבריות חמות וצחיחות, עשויים לשרוד תקופות ארוכות כאשר כל תפריטם הוא רק חלב הנאקות.

חלב הנאקה מהווה חלופה טובה לחלב הפרה. חקלאות גמלים, המתבססת על מינים מקומיים המותאמים לאזורים צחיחים ולבתי הגידול הטבעיים, נקשרה למאבק במדבור על ידי אונסק"ו. גידול הגמלים בסביבות מדבריות עדיף על גידול פרות שדורש כמויות גדולות של מים ואנרגיה לקירור הרפתות. כיום ניתן למצוא חלב נאקות במרכולים במדינות ספורות (איחוד האמירויות, סומליה, סעודיה, מאוריטניה, ישראל וארצות הברית). על פי ההלכה היהודית חלב הנאקות אסור בגלל שהגמל אינו בעל חיים כשר.


חלב נאקות
ערך תזונתי ל-100 גרם(בממוצע)
קלוריות 47 קק"ל
חלבונים 2.32 ג'
פחמימות 4.73 ג'
שומן 2.04 ג'
שומן רווי 60.294%
כולסטרול 10.6 מ"ג
סידן 125.2 מ"ג
נתרן 48.5 מ"ג
מקור:

מרכיבי חלב הנאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב הנאקות מכיל את כל חומרי ההזנה הדרושים לקיום היומי של האדם. לכן הוכרז על ידי ה FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) כמזון על. במדינות רבות, משמש חלב הנאקות כתחליף חלב אם לתינוקות הסובלים מתת התזונה. מחקרים רבים מצביעים על החלב כבעל סגולות בריאותיות. מרכיבי חלב הנאקות תלוי בהרכב המזון שלהן ובסוג הגמלים או מין הגמלים אליו הן שייכות. [דרוש מקור]

החלבונים בחלב הנאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב הנאקות מהווה מקור עשיר לחלבונים עם פוטנציאל לפעילות אנטימיקרוביאלית[2] ופעילויות התומכות במערכות ההגנה של הגוף[3]. חלבונים אלה לא נמצאים בחלב פרה או נמצאים רק בכמויות קטנות. חלב הנאקות יש חלבון הדומה בתכונותיו לאינסולין. חלב זה אינו מכיל בטא לקטוגלובולין β-lactoglubolin (חלבון שאחראי להרבה מהאלרגיות שנובעות מחלב פרה, מחלב עיזים וחלב סוסים). חלבון הבטא קזאין ( β-cassaine) המצוי בחלב הנאקות שונה מזה שבחלב הפרות.

הרכב השומנים בחלב הנאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכולת השומן בחלב הנאקה גבוהה יחסית לחלב פרה או עיזים, אף על פי שכמות הכולסטרול בחלב הנאקות נמוך יותר מאשר בחלב פרה או חלב עיזים. מחקרים רבים נעשו על תכולת חומצות השומן הרב לא רוויות בחלב הנאקה, החיוניות לתזונת האדם. חלב הנאקות מכיל חומצות שומן חיוניות כגון אומגה 3 ואומגה 6 (EPA ,DHA) ביחס 1:4 וחומצות שומן אלפא הידרוקסיות. כמות חומצות השומן הרוויות בחלב הנאקות דל.

תכולת הוויטמינים בחלב הנאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלב הנאקות יש תכולת ויטמינים גבוה. בהשוואה לחלב פרות בחלב הנאקות יש פי 3 ויטמין C מאשר חלב פרה. הוא עשיר בוויטמינים B ו-B2 בהשוואה לחלב פרה, אך נמוך בכמות הוויטמין A שבו.

לקטוז בחלב נאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמות הלקטוז שבחלב הנאקות נמוכה בהשוואה לכמות הלקטוז בחלב הפרה. עם זאת חלב הנאקות אינו מכיל ביתא-לקטוגלובולין ולכן אינו גורם לאלרגיות או רגישויות והוא מתאים גם למי שאלרגי לקזאין (חלבון שקיים בחלב פרה) או סובל מאי סבילות ללקטוז.

ריכוזי מינרלים בחלב נאקות

רמות האשלגן, המגנזיום, הברזל ( פי 10 בהשוואה לחלב פרה), הנחושת, המנגן, הנתרן והאבץ גבוהות יותר מאשר חלב פרה.

שימושים בחלב נאקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב נאקות בתעשיית המזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב נאקות בתעשיית הקוסמטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל ריכוז הוויטמינים הגבוה, חומצות השומן ממשפחת אומגה 3 ואומגה 6 וחומצות שומן אלפא הידרוקסי[4] שבו, משמש החלב ליצור קרמים לטיפוח העור. יש הגורסים שהקרמים האלה יעילים לטיפול בעור פגוע ובעור מזדקן.

סכנות בשימוש בחלב נאקות לא מפוקח[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהומים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריחת חלב נאקות לא מפוקח על העור או שתיית חלב ממקור לא ידוע עשויות להיות קטלניות[5] ולגרום למוות. חלב שיצורו לא מפוקח על ידי השירותים הווטרנרים של משרד החקלאות ושייצורו לא קיבל את אישור משרד הבריאות, עשוי להכיל חיידקי Brucella המחוללים את קדחת מלטה( ברוצלוזיס[6]). התחלואה בברוצלוזיס עלתה בישראל בין השנים 2013 ו- 2014[6].

ב-2014 דווח על שני מקרים בארצות הברית בהם חלב נאקות שנחלב ידנית וללא פיקוח היה נגוע בחיידקי ליסטריה. אנשים אלה חלו ב- Listeriosis ואחד מהם נפטר כתוצאה מהזיהום[7].

למניעת מקרים נוספים הנחה ה-FDA לפסטר את חלב הנאקות המיועד למזון ולשתייה. בשנת 2016 אישר משרד הבריאות הישראלי מחלבה ראשונה ליצור חלב נאקות לשתייה בישראל, על פי תקן יצור מחמיר HACCP המחייב פיסטור.

חלב נאקות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוכלוסיית הגמלים בישראל נמצאת בירידה מתמדת בעשורים האחרונים בשל מגוון סיבות,[8] ואיתה גם כמות החלב שניתן לייצר בישראל. לחלב הנאקות מייחסים סגולות רפואיות רבות ונתונים תזונתיים טובים ובכל העולם עולה המודעות ליתרונותיו אלה. ב-2016 הוא החל להימכר בארצות הברית לקהל הרחב[9]. הדרישה הרבה לחלב והחוסר בנאקות חולבות גרמה להופעת ספקים פיראטים של חלב נאקות. משרד הבריאות נלחם בתופעת החליבה הפיראטית שמסכנת את בריאות הציבור[10]. במקביל למלחמה בחליבה הפיראטית לצרכים מסחריים, לראשונה העניק משרד הבריאות אישור יצרן ל"מחלבת חוות כמלה", הממוקמת בשדות היישוב עין הבשור, לייצר חלב נאקות למזון, באפריל 2016, והמחלבה מפוקחת על ידו[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חלב נאקות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ LIDAR SAPIR-HEN, EREZ BEN-YOSEF, The Introduction of Domestic Camels to the Southern Levant: Evidence from the Aravah Valley, Tel Aviv 40, 2013-11-01, עמ' 277–285 doi: 10.1179/033443513X13753505864089
  2. ^ El Sayed I. El Agamy, Roger Ruppanner, Amin Ismail, Claude P. Champagne, Antibacterial and antiviral activity of camel milk protective proteins, Journal of Dairy Research 59, 1992-05-01, עמ' 169–175 doi: 10.1017/S0022029900030417
  3. ^ Magdy Hassan YASSIN, Mahamed Mohamed Soliman, Salama Abd-Elhafez Mostafa, Hussei Abdel Maksoud Ali, Antimicrobial Effects of Camel Milk against Some Bacterial Pathogens, Journal of Food and Nutrition Research 3, 2015-01-23, עמ' 162–168 doi: 10.12691/jfnr-3-3-6
  4. ^ Khasmi, M, Postpartum evolution of mammary secretion of minerals and 25-Hydroxy vitamin-D in lactating camels (Camelus dromedarius), Journal of Camel Practice and Research, 8(2): 131- 135.
  5. ^ משרד הבריאות מזהיר משימוש בחלב לא מפוסטר לריפוי פצעים או כיבים בפה, משרד הבריאות, www.health.gov.il
  6. ^ 6.0 6.1 התפרצות ברוצלוזיס (קדחת מלטה) בצפון הארץ, משרד הבריאות, www.health.gov.il
  7. ^ One death, one illness in listeria outbreak linked to organic farm, Mail Online
  8. ^ הגמל הישראלי הולך ונעלם - וואלה! חדשות
  9. ^ הדבר הבריא הבא: חלב גמלים (בhe-IL)
  10. ^ רותם אליזרע, שלושה אושפזו לאחר שצרכו חלב "בראשית", באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
  11. ^ אילנית חיות ומיכל רז-חיימוביץ', ‏עוד ריקול: משרד הבריאות ישמיד 4 טון חלב נאקות, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2016