חלום מרדכי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נוסח החלום. בתרגומו של מנחם שטיין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

חלום מרדכי הוא סיפור המתאר חלום שחלם מרדכי היהודי בשנה השנייה למלכות אחשוורוש. הסיפור הוא אחד מהתוספות המאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר.

הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי התוספת למגילת אסתר החלום מהווה הקדמה למגילה, הוא התרחש שנה לפני תחילת הסיפור שבמגילה המקראית, בשנה השנייה להמלכתו של אחשוורוש ומצורפת לו גם פרשת קשר הסריסים בגתן ותרש שסוכלה על ידי מרדכי. לפי הסיפור מרדכי היהודי חולם חלום ובו קיים מאבק בין שני תנינים שבעקבותיו נאספו כל העמים להילחם ב"גוי קטן". לפי סוף החלום העם ניצל בדרך כלשהי בזכות מעיין מים שנהפך לנהר גדול שהפך את העם הקטן למשפיע יותר, את החלום לא גילה מרדכי לאיש. פתרון החלום מופיע בתרגום השבעים בסוף מגילת אסתר, ובו נאמר כי שני התנינים הם מרדכי והמן האגגי, ואסתר היא המעיין שהושיע את העם.

נוסח החלום על פי תרגום השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וירא והנה רעש גדול וחזק ובהלה על הארץ ופחד ורעד לכל יושביה, והנה שני תנינים גדולים ויריעו זה לקראת זה ויערכו מלחמה, וינוסו לקולם כל גויי הארץ. והיה ביניהם גוי אחד קטן ויקומו כל הגוים על הגוי הקטן לאבד זכרו מעל הארץ, ויהי היום ההוא חשך לכל העולם, ויצר לגוי הקטן מאד ויזעקו אל ה'. והתנינים נלחמים באכזריות חמה ואין מפריד ביניהם, וירא מרדכי והנה מעין מים אחד קטן עבר בין שני התנינים האלה ויפריד ביניהם מן המלחמה אשר היו נלחמים, והמעין גבר (נגר) ויהי לנחל שוטף כשטף ים הגדול והולך ושוטף בכל הארץ, וירא והנה זרחה השמש לכל הארץ ויאור העולם, ויתרומם הגוי הקטן והגבוהים השפלו, ויהי שלום ואמת בכל הארץ. ויהי מהיום ההוא ומעלה וינצר מרדכי את החלום אשר חלם.

נוסח פתרון החלום על פי תרגום השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד) ויהי מקץ ימים ויאמר מרדכי על יד האל נעשו אלה הדברים:
ה׳) וזוכר אני מהחלום אשר חלמתי המורה על זה ושאינו דבר בטל:
ו) המעין היה לנהר גדול ממים רבים היא אסתר אשר לקחה המלך לאשה:
ז׳) והשני אריות אני והמן:
ח׳) ועמים רבים הנאספים הם אשר החזיקו עם הארץ להשכיח שם מהיהודים:
ט׳) ועם הישרים הוא ישראל והאור והשמש אשר זרח היה האורה אשר זרח ליהודים כי ה׳ הושיעם מכל צרה ועשה אותות ומופתים לעיני העמים:
י׳) וצוה שיהיו שני גורלות האחד מעם האל והאחד מכל הגוים:
י״א) ויהיו נבדלים עד בוא יום הנועד מאת ה׳ על העמים:
י״ב) וה׳ זכר עמו ורחם על נחלתו:
י״ג) ולכן יהיו נשמרים אלו שני הימים יום ארבעה עשר ויום חמשה עשר בכל מיני ששון ושמחה וכל העם להיות נאסף בחברה אחת לשמוח בם וכן ימשך בכל שנה ובכל הדורות עם ישראל:

השפעת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור החלום נכנס בווריאציות שונות לדברי חז"ל ובהם למדרש אסתר רבה בפרשה ב'.[1] גם בספר יוסיפון מופיע סיפור החלום, בו זיכרון החלום מתלווה לידיעתו של מרדכי לגבי מזימתו של המן האגגי ומובא לידיעת אסתר. בוולגטה החלום מופיע כנספח בסוף מגילת אסתר.[2]

המטרה להוספת הסיפור יכולה להיות הענקת משמעות דתית-מטאפיזית לאירועי המגילה, שבנוסח המסורה אינה נזכרת.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש אסתר רבה, הוצאת מפעל המדרש של מכון שכטר, הערות פרופסור יוסף תבורי.
  2. ^ דניאל מור, אסתר וירמיהו: התוספות (באנגלית), עמוד 174, הערה 1.
  3. ^ דניאל מור, אסתר וירמיהו: התוספות (באנגלית), עמוד 179.