חליל אינאלג'יק
 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1916 איסטנבול, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 2016 (בגיל 99) אנקרה, טורקיה |
| ענף מדעי | היסטוריה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
אילבר אורטיילי, מארק ל.שטיין |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| חקר ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית | |
  | |
חליל איברהים אינאלג'יק (בטורקית: Halil İbrahim İnalcık; 7 בספטמבר 1916, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית – 25 ביולי 2016, אנקרה, טורקיה) היה היסטוריון טורקי ממוצא טטרי, פרופסור ופרופסור אורח במספר מוסדות אקדמיים ברחבי העולם, אשר התמחה בהיסטוריה של האימפריה העות'מאנית.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חליל אינאלג'יק נולד בקונסטנטינופול למשפחה ממוצא טטרי אשר ב-1905 היגרה לעיר מחצי האי קרים. ב-1940 רכש תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת אנקרה, וב-1942 השלים דוקטורט באוניברסיטה. עבודת הדוקטורט עסקה בבולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית והתמקדה בתקופת הטנזימאט. ב-1943 מונה לפרופסור משנה באוניברסיטה ומחקרו התמקד בתחומים הסוציו-אקונומיים בקורותיה של האימפריה העות'מאנית. ב-1952 מונה לפרופסור באוניברסיטת אנקרה. בין השנים 1953–1954 היה פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה, בין 1956–1957 היה עמית מחקר באוניברסיטת הרווארד וב-1967 היה פרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטת פנסילבניה.
ב-1971 הוצעו לו משרות הוראה קבועות באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה, אך הוא דחה את ההצעה בשל רצונו להמשיך ולהתגורר בטורקיה. עם זאת, אי השקט הפוליטי בטורקיה בעיקר לאחר "הפיכת המזכר" ב-1971, הוביל את אינאלג'יק לקבל ב-1972 את הצעת אוניברסיטת שיקגו למשרת הוראה במוסד. הוא הועסק באוניברסיטה עד 1986 ובה לימד את ההיסטוריה של האימפריה העות'מאנית. בין השנים 1990–1992 כיהן שוב כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד ופרינסטון. ב-1992 שב לטורקיה, הקים את מח' ההיסטוריה של אוניברסיטת בילקנט באנקרה ועמד בראשה. במחקריו, מאמריו וספריו אשר הסתמכו גם על חמרים ארכיוניים שליקט, מיצב מחדש אינאלג'יק את ההיסטוריה העות'מאנית, ניכש ממנה הנחות יסוד מוטעות, בעיקר נרטיבים מערביים אשר השתרשו במחקרים מוטים, ומיצבו את העות'מאנים כנחשלים.[1].[2]
חליל אינאלג'יק הלך לעולמו ב-2016, מספר חדשים לפני יום הולדתו ה-100, ונקבר במסגד פתיח באיסטנבול.
מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Origin of the Ottoman-Russian Rivalry and the Don-Volga Canal (1569) (Ankara: Türk Tarih Kurunui Basimevi, (1948).
- "The Policy of Mehmed II toward the Greek Population of Istanbul and the Byzantine Buildings of the City" (1968)
- "Capital Formation in the Ottoman Empire" (1969), The Journal of Economic History, Vol. 29, No. 1, The Tasks of Economic History, pp. 97–140
- "Ottoman Policy and Administration in Cyprus after the Conquest" (1969)
- History of the Ottoman Empire Classical Age / 1300–1600 (1973)
- The Ottoman Empire: Conquest, Organization and Economy (1978)
- Studies in Ottoman Social and Economic History (1985)
- The Middle East and the Balkans under the Ottoman Empire: Essays on Economy and Society (1993)
- An Economic and Social History of the Ottoman Empire, 1300–1914, with Donald Quataert, (1994)
- From Empire to Republic: Essays on Ottoman and Turkish Social History (1995)
- Sources and Studies on the Ottoman Black Sea: The Customs Register of Caffa 1487–1490 (1996)
- Essays in Ottoman History (1998)
- Osmanlı'da Devlet, Hukuk, Adalet, Eren Yayıncılık, 2000
- ABD Tarihi, Allan Nevins/Henry Steele Commager (çeviri) Doğu Batı Yayınları, 2005
- Atatürk ve Demokratik Türkiye, Kırmızı Yayınınları (1.Baskı: Temmuz 2007 – 2.Baskı: Aralık (2007)
- Tanzimat, Değişim Sürecinde Osmanlı İmparatorluğu (Mehmet Seyitdanlıoğlu ile birlikte) İş Bankası Kültür Yayınları, 2011.
- Osmanlı ve Modern Türkiye, Timaş Yayınları (2013)
- Devlet-i 'Aliyye: Tagayyür ve Fesad, Osmanlı İmparatorluğu Üzerine Araştırmalar II, İş Bankası Kültür Yayınları (2014)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף חליל אינאלג'יק, באתר אוניברסיטת בילקנט
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חליל אינאלג'יק - ביוגרפיה, באתר inalcik.com (בטורקית).
- ^ Historian Halil İnalcık Died, באתר bianet.org (בטורקית).