חלל תקשורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלל תקשורת
לוגו החברה
הכנסות: 384 מיליון ש"ח (2015)[1]
רווח תפעולי: 101 מיליון ש"ח (2015)[1]
רווח: 6.53 מיליון ש"ח (2015)[1]

חלל תקשורתאנגלית: Spacecom) היא ספקית שירותי לוויין תקשורת ישראלית, המשווקת את שירותי הלוויינים מסדרת "עמוס" המיוצרים בישראל על ידי התעשייה האווירית לישראל, למעט עמוס 5, שיוצר על ידי JSC Information Satellite Systems[2] הרוסית. השותפות בחלל-תקשורת מחולקת באופן שווה בין הבעלים - יורוקום אחזקות, קבוצת ח. מר, וחברת GSSC. התעשייה האווירית הייתה בעלת הלוויין הראשון, עמוס 1, וחלל תקשורת הייתה זרוע השיווק שלו. לוויין זה אינו עוד בשימוש והתעשייה האווירית אינה שותפה בחברה הנוכחית.

לווייני עמוס משמשים, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והם הלוויינים באמצעותם מעבירה חברת Yes את השידורים ללקוחותיה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלל תקשורת נוסדה בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים כדי לספק שירות ללקוחות ולשווק את אפשרויות התקשורת שהלוויין נותן. החברה הצליחה לממן ולתכנן את הלוויינים העתידיים בעצמה תוך פרק זמן קצר.

היזמים הראשונים של לוויין תקשורת ישראלי היו מאיר עמית (שר התקשורת לשעבר) וחזי כרמל (מומחה ישראלי בעל שם בתחום הלוויינים) שהגו את הרעיון בתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. מטרתם הייתה לספק שירותי לוויין ישראלי לכל מדינות המזרח התיכון ואפריקה.

לעמוס 1, הלוויין הראשון של החברה, לא היו ביום השיגור לקוחות כלל וזאת משום ששום גורם לא היה מוכן להתחייב לפני שתופגן יכולת שיגור, ורק לאחר השיגור החלו מגעים. לאחר השיגור לקוחות כמו HBO הסכימו להיפגש עם החברה ולהפוך ללקוחותיה והם לקוחות של חלל תקשורת עד היום.

חלל תקשורת הצליחה במהירות למלא את כל יכולת השידור של עמוס 1 ואף צברה בקשות נוספות, אי לכך החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס 2, אשר באמצע העשור השני של המאה ה-21 נמצא בבעלותה המלאה. בהמשך שיגרה את עמוס 3 שהחליף את עמוס 1.

החברה מפעילה את עמוס 2 (שעתיד לפעול עד 2016) ואת עמוס 3 (שהחליף את עמוס 1 לאחר שנמכר לחברת אינטלסאט). ב־2013 שוגר עמוס 4[3] במיקום אחר בחלל, מה שהביא את מספר הלוויינים המופעלים במקביל על ידי החברה לארבעה.

ב-21 בנובמבר 2015 אבד הקשר עם הלוויין עמוס 5 שתוכנן לפעול עד 2027. עמוס 5 סיפק כשליש מהכנסות חלל תקשורת. ב-15 בדצמבר 2015 הודיעה החברה כי הכשל הוא מוחלט וסופי ואין אפשרות להחזיר את הלוויין לפעולה.[4]

שיגור "עמוס 6" לחלל תוכנן לשבוע הראשון של ספטמבר 2016, אך ב-1 בספטמבר 2016 נהרס הלוויין כליל בעת פיצוץ שאירע במשגר הלוויין.[5]

ב-24 באוגוסט 2016 פורסם שחברת "חלל תקשורת" תימכר לקבוצת התקשורת "Beijing Xinwei" הסינית, תמורת 285 מיליון דולר[6] הצלחת השיגור של "עמוס 6" היוותה תנאי לקיומה של עסקת המכירה וכעת הוצאתה לפועל של העסקה עלולה להתבטל.[7]

שיתוף הפעולה עם התעשייה האווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלל התחילה כספקית שרותי תקשורת לוויינית של עמוס 1 שיוצר על ידי התעשייה האווירית ולכן לא הייתה תחרות על הייצור שלו. עמוס 2, 3 ו-4 הוזמנו מהתעשייה האווירית אבל דבר זה איננו מחייב את החברה (אף על פי שהיא מצהירה על עדיפות לחברות ישראליות). עמוס 5 היה הלוויין הראשון של החברה שלא פותח על ידי התעשייה האווירית, אלא על ידי חברת JSC Information Satellite Systems הרוסית. עמוס 6 נבנה על ידי התעשייה האווירית, תמורת 195 מיליון דולר.

אזורי כיסוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינות המקבלות שירות במזרח התיכון הן בעיקר קפריסין וישראל ואילו המדינות האחרות מקבלות שירות בעיקר מהלוויינים הערביים. ניסיונות לשתף פעולה עם מדינות עוינות נכשלו, ניסיון כזה עם הרשות הפלסטינית סוכל על ידי יאסר ערפאת. מעבר לכך משרתים הלוויינים הישראלים לקוחות במזרח אירופה ואף מספקים שירותי תקשורת לכוחות הצבא האמריקאים במזרח התיכון. עם שיגורם של עמוס 4 ועמוס 5 הורחב אזור הכיסוי לאסיה ולאפריקה בהתאמה. עמוס 7 אמור לספק שירות לדרום אמריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות החברה:

סיקור עיתונאי:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]