לדלג לתוכן

חם ומחמם בום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חם ומחמם בום
מוקד פעילות ירושלים, ישראל
תקופת הפעילות 19992011 (כ־12 שנים)
סוגה פולק ורוק
חברת תקליטים אן. אם. סי והד ארצי
חברים
יוסי סוויד
אליה לוי
עתני אורון
לולו שורק
דני זהבי
יוגב שטרית
יובל גרשטיין
יריב קוק
יעל מרזל
רחלי סוויד
אילן צמיר
טל גור
אלון פנר-טסלר
אודי שלמה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חם ומחמם בום היא להקת 'קאלט'[1] ירושלמית שביצעה פולק רוק מקורי ושילבה רוק ישראלי עם מוטיבים יהודיים. הלהקה פעלה בין השנים 1999 ל-2011.

מקור השם הוא משיבוש השם 'דם המכבים' שניתן ללהקה לפני הופעתה הרשמית הראשונה בשנת 2000 בצוללת הצהובה בירושלים (השם "דם המכבים" נולד בהשראת הג'ינגל המפורסם מרחוב סומסום למען הפרחים המוגנים: "מי שאוהב אותי הוא לא יקטוף אותי")

לאחר שהודפס השם המקורי על המודעות ואלבומי ה'דמו' שהוציאה הלהקה לקראת ההופעה התחרטו חברי הלהקה על השם (בין היתר מפאת ההקשר למדבקת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הנושאת את תמונת הצמח דם-המכבים האדום), והשם רוטש באופן הבא: 'דם' שונה ל'חם', נוספו באופן רנדומלי האותיות ו' ו- מ', 'המכבים' שונה ל'חמםבום'. מנהיג וסולן הלהקה יוסי סוויד טוען כי רק לאחר כמה ימים מתום ההופעה זוהה על ידי מעריץ אשר כינה אותו: סולן 'חם ומחמם בום', ושעד שלב זה כלל לא שמו לב חברי הלהקה לתוצאות הריטוש[2].

האלבום הראשון 'פתרונים' יצא תחת השם 'חם ומחמם' (תוך השמטת "בום"). עם צאת אלבומם השני "גשמים שעוד ירדו", חזרו חברי הלהקה לשם "חם ומחמם בום".

מעריצי הלהקה נוהגים לכנות אותה בקיצור "חָמוּ".

כלהקה בעלת אופי ירושלמי ומשפחתי, חם ומחמם הוקמה בשיטת חבר מביא חבר: גרעין הלהקה מורכב מיוסי סוויד, יריב קוק ועתני אורון שהחלו את דרכם המשותפת בתקופת התיכון (בגימנסיה העברית), בהרכב שנקרא אז "דוריס והעיזים", השלושה הופיעו במהלך שירותם הצבאי (בהתחלה עם גיא אלחנן - חברו של יוסי מיחידת התותחנים), אך החלו לעבד חומרים מקוריים רק לאחר שחרורם מצה"ל.

אל השלושה צורפו בשלב מוקדם בחיי הלהקה אחיותיו הצעירות של סוויד: לולו שורק ואליה לוי, וכן המתופף אודי שלמה, הבסיסט אלון פנר טסלר, והסקסופוניסט/קלידן טל גור. עם זאת חלו שינויים רבים בהרכב במרוצת השנים, וחלק מהחברים עזבו והתחלפו.

הכותב העיקרי של הלהקה הוא יוסי סוויד, אם כי על חלק מהשירים חתומים בנוסף גם חברי להקה אחרים אחרים.

באופן מסורתי, פעילות הלהקה התרכזה בירושלים, אך עם הזמן הם החלו להופיע בכל רחבי הארץ.

בין היתר חם ומחמם זכתה לחשיפה בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" (בערוץ 10) עם שירם "סיכוי טוב" בשנת 2009, ובפסקול סדרת הדרמה "סרוגים" - נוגן השיר "למה השמש" (עונה 3, פרק 13), בשנת 2011. כמו כן, השיר "למה השמש" הופיע כשיר הנושא של סרט הנושא את שמו. ("למה השמש" בימוי: אפרת קאופמן, בי"ס מעלה. זכה בפסטיבל סרטי הסטודנטים הבינ"ל של אונ' ת"א, 2012).

הלהקה צילמה שני קליפים: "יונתן הקטן" (מתוך האלבום "פתרונים"), ו"חזור אלי" (מתוך האלבום "גשמים שעוד ירדו").

במשך השנים עבדה הלהקה בשיתוף פעולה עם מספר אמנים מוכרים ובהם, שאנן סטריט מה"דג נחש", מורין נהדר, "מארש דונדורמה", דן תורן (שגם הפיק את אלבומם השני), ועוד.

במהלך שנת 2011 התפרקה הלהקה באופן לא רשמי, כשמרבית חבריה עזבו את העיר ירושלים, וחלקם פנו לקריירות סולו.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסינגל הראשון של הלהקה יצא בשנת 2000 ("מבשרת"), וכלל 5 שירים. בשנת 2001 יצא אלבום אוסף של הופעות תחת השם - "חי", ובשנת 2002 יצא דיסק אוסף נוסף מהופעות אותה שנה בשם - "סוכריות". בשנת 2005 יצא אלבומם הראשון 'פתרונים' בהוצאה עצמאית ושני סינגלים מתוכו זכו להשמעות רבות ברדיו (המלכה הלבנה, כל הכוכבים). ב-2009[3][4] יצא אלבומם השני 'גשמים שעוד ירדו' בהפקתו של דן תורן. האלבום השני יצא בלייבל המשותף אן אם סי וחברת הד ארצי, במסגרתו תוכננו שלושה אלבומים נוספים, אך התוכנית ככל הנראה הוקפאה עם הפסקת פעילותה של הלהקה.

יריב קוק מגדיר את סגנון המוזיקה של הלהקה כ"פולק ירושלמי מחשמל". הנגינה מבוססת על גיטרות עם דגש חזק על מלודיה. כמו כן, בדומה ללהקות ירושלמיות אחרות, ישנה נוכחות בולטת לכלי נשיפה.

בין ההשפעות ניתן למנות את בוב דילן, ג'וני מיטשל, לאונרד כהן, מאיר אריאל, אליוט סמית', כוורת, אביתר בנאי ועוד.

מצד הטקסטים ישנה גלישה בין משלבים ורבדים שונים של השפה, שפה מדוברת ושפת מקורות, ובכך היא ממזגת למעשה בין דתיות וחילונית, כמו גם חברי ההרכב עצמם - דתיים וחילוניים. ההשפעה ניכרת במיוחד עם התחזקותם הדתית של שלושת האחים סוויד במהלך ההקלטות לאלבום הראשון.

רוב שירי הלהקה נכתבו על ידי יוסי סוויד ועוסקים במסרים רגשיים, חברתיים או אישיים. בשירים משולבים לעיתים תכנים דתיים-חסידיים.

בנוסף, חלק משירי ההרכב הם פרפרזות בעברית לשיריהם של זמרים מוכרים (כגון לאונרד כהן, בוב דילן, ואחרים).

אלמנט מעניין נוסף וייחודי ללהקה, הוא קולן של הסולניות אליה ולולו - קול אלט, המתאפיין בשירה פתוחה ואוורירית (היפר-נזאלית - נשימה מרובה דרך האף), ובעל גוון ילדי. השימוש המודע ביכולת ווקאלית זו ניכר במיוחד בשירי-הסולו "מבשרת", "גברת תכלת", ו"למה השמש".

חברי הלהקה (רשימה חלקית)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוסי סוויד - נולד ב-25 ביוני 1979, זמר, משורר, מלחין ונגן גיטרה אקוסטית ומפוחית, תפקד באופן לא רשמי כאמרגן הלהקה. סוויד כותב את רוב הטקסטים והלחנים של הלהקה. בשנת 2002 חזר בתשובה. בשנת 2005 נישא לרעייתו רחל, אב ל-4. איש חינוך במקצועו. כיום בקריירת סולו מוזיקלית ("פרויקט הר ציון/אבן רגישה"), ונגן בהרכב לחתונות.
  • אליה לוי - חלילים ושירה (באלבום הבכורה "פתרונים" רק קולות ונגינה). נישאה בגיל 20 (לאריק מלהקת "קולולוש" - ממנה הגיע יובל גרנשטיין), אם ל-3. הצטרפה ללהקה בגיל 14 בעודה תלמידה בבית הספר הניסויי. כיום סולנית של הרכב ירושלמי אחר - שייבה.
  • יריב קוק - שירה. בנוסף לפעילותו בלהקה הוא שחקן/דוגמן.
  • טל גור - קלידים, סקסופון. בוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים, ניגן ב-"אנסמבל 105". עזב את הלהקה בשנת 2010.
  • עתני אורון - גיטרה חשמלית. קומפוזיטור, כותב לסרטים והצגות. בנוסף לפעילותו בלהקה הוא לוחם קראטה מקצועי, ובעל תואר שני במנהל עסקים.
  • אלון פנר-טסלר - גיטרה בס. כיום מופיע ביחד עם יוסי סוויד בהרכב "פרויקט הר ציון"/"אבן רגישה" (קונטרה בס).
  • יובל גרשטיין - שירה וגיטרה. בוגר האקדמיה למוזיקה. השתתף במקביל בהרכב הג'אז "קולולוש" ופרש מהלהקה לאחר אלבומה הראשון. כעת בקריירת סולו בחו"ל.
  • אודי שלמה - תופים.
  • יוגב שטרית - תופים. חבר להקה לא קבוע בחלק מהשנים.

חברי הלהקה עד שנת 2005:

חברי הלהקה בשנתיים הראשונות:

  • יעל מרזל - שירה, קולות (בסינגל הראשון - "מבשרת", וסדרת ההופעות ב"מרקיה"). חברת ילדות של לולו שורק מבית הספר הניסויי בירושלים.
  • רחלי סוויד - חליל צד. רעייתו של יוסי סוויד.
  • גיא אלחנן - ניגן עם ההרכב עד שנסע עם יוסי סוויד לארצות הברית לאחר השירות הצבאי.
  • אילן צמיר - תופים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו הגדרת המינוח 'קאלט' בוויקיפדיה באנגלית (אנ')
  2. ^ יוסי סוויד סיפר זאת בתוכנית האירוח 'האולפן השקוף' של ערוץ המוזיקה הישראלי 24 בירושלים, קיץ 2010.
  3. ^ תימורה לסינגר, סליחה מהאלבומים שהחמצנו, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
  4. ^ נחום אבניאל, גשמים שעוד ירדו במעבדה, באתר "כיפה", י"ט אלול תשס"ט