חמול
חָמוּל הוא דמות מקראית, בנו השני והאחרון של פרץ בן יהודה ואחיו של חצרון.[1][2][3] למשפחתו של חמול קראו משפחת החמולי.[4]
שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם חמול הוא, ככל הנראה, מן השורש ח-מ-ל. השם חמול הוא כנראה קיצור של שם תאופורי שצורתו היא חמוליה או חמולאל.[3]
יש חוקרים הסוברים שחמול הוא קיצור של השם חמואל.[3]
לפי פירוש שכל טוב מאת ר' מנחם בן שלמה על ספר בראשית, פרק מ"ו פסוק י"ב מקור השם הוא בכך שה' חמל על יהודה סבו, ונתן לו שני נכדים במקום בניו ער ואונן..[5]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק י"ב
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ה'
- ^ 1 2 3 ראו אנציקלופדיה מקראית כרך ג
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ו, פסוק כ"א
- ^ שכל טוב בראשית מ"ו י"ב, באתר על התורה
