חמי רודנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמי רודנר
חמי רודנר, בהופעה ביום הסטודנט 2016, אוניברסיטת תל אביב
חמי רודנר, בהופעה ביום הסטודנט 2016, אוניברסיטת תל אביב
לידה 28 באוקטובר 1964 (בן 59)
מוקד פעילות גבעת ברנר, ישראל
תקופת הפעילות מ-1985
סוגה רוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים הד ארצי, התו השמיני
שיתופי פעולה בולטים שליחי הבלוז, ירמי קפלן, דנה ברגר
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים (חֶמי) רוּדנר (נולד ב-28 באוקטובר 1964) הוא זמר-יוצר ומוזיקאי ישראלי. התפרסם בתחילת הקריירה כסולנה של להקת הרוק "איפה הילד?", ומאוחר יותר פתח גם בקריירת סולו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בקיבוץ גבעת ברנר לעמוס, עורך, סופר, אדריכל ומזכיר הקיבוץ, ולתמר, מורה לספרות ועורכת לשונית, אחותו הצעירה של המשורר זוכה פרס ישראל אריה סיון. לרודנר שישה אחים ואחיות, ביניהם יוצרת התוכן רותי רודנר ואיריס הוד מקימת ערוץ הילדים וערוץ 8 התיעודי. החל להופיע לראשונה בגיל 15 עם שני חברים בקיבוץ.

רודנר שירת בצבא כחוקר תנאי שירות בנציגות קצין העיר באשדוד. באותה תקופה, החל לעסוק במוזיקה[1].

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמי רודנר בפסטיבל סמילנסקי בבאר שבע, 2012

רודנר החל את הקריירה שלו בלהקות "מונדו" (1985) ו"דז'ירטיף" (1985–1987), ב-1986 הקים את להקת איפה הילד? עם אסף שריג, הגיטריסט יובל צמח והמתופף עומר דגני. איחוריו של המתופף לחזרות הלהקה היו מקור ההשראה לשמה: "איפה הילד?". בשנת 1989, עברו רודנר ושריג לתל אביב, וצירפו אליהם את הגיטריסט אופיר בר עמי מקיבוץ חניתה ואת המתופף החיפאי, אסף מרוז (שניגן בלהקת "קילר הלוהטת" ובאבטיפוס).

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "זמן סוכר", בהפקתו של יובל שפריר, ולהיטים מאלבום זה, כמו "אמריקה קרובה", "מה שעובר עלי", "העצב שלה", "נפלת חזק", "השמיים הגבול", "אחד אלוהים" הושמעו רבות ברדיו והוקרנו רבות בתוכניות הקליפים של התקופה. התקליט הגיע למעמד של אלבום פלטינה באותה שנה.

באלבום הבא של הלהקה, "שדים", שיצא בשנת 1994 שוב בהפקתו של יובל שפריר נעשה ניסיון להמשיך את הקו המצליח של האלבום הראשון, וכדי לא ליצור את הרושם שרודנר הוא נותן הטון המרכזי וכל שאר החברים פחות חשובים הודגשו באלבום מעורבותם של הנגנים האחרים בלהקה. מעורבותו של אסף שריג בכתיבה ובהלחנה גדלה מאוד (הוא הלחין שבעה שירים, ביניהם הלהיטים "לבן בחלום שחור", "השדים הירוקים" ו"מישהו שומע אותי") וגם אופיר בר-עמי כתב והלחין שני שירים (ביניהם "אהובה הקטנה"). גם לרודנר נשאר מספיק מקום לביטוי (הוא כתב מילים לחלק מהשירים האלה ויצר עוד שישה שירים, ביניהם "ישראליאנה"). הניסיון ליצור תחושת שיתוף עלה יפה וגם השתלם: האלבום "שדים" זכה להצלחה גדולה עוד יותר מקודמו.

באותה שנה רודנר הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של איגי וקסמן, אדום, הלחין כמה שירים מהתקליט וניגן בגיטרת בס בהקלטות האלבום.

בשנה שלאחר מכן נישא רודנר לוקסמן. רודנר תיעד את האירוע בשירו "אנחנו מתחתנים" באלבום "מסעותי עם עצמי", אלבומה השלישי של "איפה הילד". ההפקה המוזיקלית של האלבום הייתה של יובל בנאי, אך האלבום לא המשיך את שרשרת ההצלחות של קודמיו, ונכשל במכירות. ללהקה נגמר החוזה עם הליקון, שבו היו ללהקה שלושה אלבומים, והליקון לא היו מעוניינים להאריך אותו. בעקבות כישלון זה התפרקה הלהקה. למרות זאת, מאוחר יותר ב-1996 חזרה הלהקה לפעילות ביוזמתו של רודנר, כשאלבום הסולו הראשון המתוכנן שלו הפך לאלבום של איפה הילד. הלהקה הקליטה את האלבום (שנקרא "איפה הילד?") עם גיטריסט חדש, שיף (שפריר) ערד, ועם שריג שחזר מחוץ לארץ. רוב השירים בכל זאת היו של רודנר, ביניהם "רק בשביל לקבל חיבוק" (שהוא שר בדואט עם איגי וקסמן), "עכשיו אני לא מוותר", "הולך רגל", "לאן לאן", "לילות לבנים" ועוד. בהפקה המוזיקלית של האלבום, השתתפו איפה הילד ושי להבמופע הארנבות של ד"ר קספר), שגם ניגן בהקלטות בקלידים שונים. האלבום הוקדש לזכרו של יצחק רבין. באותה שנה, הקליטה וקסמן חידוש ללהיטו של אריאל זילבר "בטי בם" בעיבוד חמי רודנר ושי להב.

בשנת 1997 רודנר הפיק מוזיקלית את אלבומה השני של וקסמן, "לא מחכה יותר לדוור". גם באלבום זה, הלחין אחד מהשירים וניגן בגיטרות. באותה שנה כתב רודנר את מילות השירים "סיפור קטן פשוט" ו"בדיסקוטק" לאלבום הבכורה של להקת היי פייב, תחת שם העט "נינה שדה" (את שם העט הגה שי להב, שהיה המלחין והמפיק העיקרי של היי פייב)[2]. בשנת 1998 רודנר הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של נמרוד לב, "אין חלום אחר", השתתף בעיבודים באלבום, וניגן בהקלטתו בבס. באמצע 1998, הוחלט לתת תוקף רשמי לפירוק איפה הילד בהופעת פרידה ובאלבום האוסף "מישהו שומע אותי" שכלל את להיטי הלהקה, שירים מהופעות חיות וגם שירים חדשים, כמו "ונוס בטרנינג", "כולם רוצים חבר" ועוד. באותה שנה, חידש רודנר לפרויקט עבודה עברית את שירו של שלום חנוך "לילה".

בשנת 1999 התפרקה להקת "איפה הילד?". באותה שנה התגרש רודנר מאשתו, איגי וקסמן, לאחר ארבע שנות נישואין.

על פירוק הלהקה אמר[3] רודנר בין השאר כי:

"היינו נוסעים לראשל"צ, לבאר שבע או לקריות, ועדר של ילדות בנות 15 עם פלטה בשיניים ונעלי פלטפורמה, שהיו אז באופנה, היה רודף אחרינו. הן היו נוהרות להופעות שלנו וצורחות בלי שהן באמת יקשיבו לשירים שלנו, אלא פשוט להגיד 'ראינו אותם', כי היינו הדבר החם וה'נכון' להעריץ, על פי התקשורת. זאת אחת הסיבות העיקריות שגרמו ל'איפה הילד' להתפרק אחרי כשנתיים. כשהוצאנו את האלבום השלישי כבר היינו מפורקים מבפנים, ושנה אחר כך, גם מבחוץ".

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 יצא "גאולה", אלבום הבכורה של חמי רודנר, בו שיתף פעולה עם להקת שליחי הבלוז. רודנר כתב והלחין את השירים, עיבד עם עידו אגמון, והפיק מוזיקלית עם אגמון ואייל דפנא. בין להיטי האלבום היו "בואי ניפרד", "מה היה" ו"גאולה".

באותה שנה, הפיק רודנר שני שירים חדשים לאלבום האוסף של ג'וזי כץ, "התשמע קולי": "אני סולחת" ו"מישהו תמיד". כמו כן שיתף פעולה, באותה שנה, בהופעות עם ירמי קפלן, שלום חנוך וג'וזי כץ.

בשנת 2001, התאחדה להקת "איפה הילד?" בהרכב מלא (עם אופיר בר עמי ושיף ערד) למספר הופעות נוספות, ביניהן במופע משותף עם מוניקה סקס. הלהקה גם הקליטה שיר חדש לכבוד האיחוד: "שלום עם עצמי".

במקביל לאיחוד הלהקה, המשיך רודנר גם בפעילותו העצמאית. הוא הופיע, בין השאר, במופע "איך כש..." לזכרו של יוסי אלפנט, הפיק מוזיקלית אלבומים לשרון מולדאבי ולאסף ארליך והקליט אלבום סולו שני, "מלנכוליה אהובתי" שמו, בין שיריו: "סוד הדברים הפשוטים", "מלנכוליה אהובתי", "חדרים שבלב" (בדואט עם יהודית רביץ) ו"הרבה יותר יפה לי מקרוב". במאי 2003 הוציא רודנר את אלבומו השלישי "חמלה", מתוכו הצליח השיר "הברית שצריך לחדש".

חמי רודנר בהופעה, אוגוסט 2011
חמי רודנר בהופעה עם איפה הילד?, יום הסטודנט 2016

בשנת 2004 הוציא רודנר אלבום בהופעה חיה, במסגרת סיבוב ההופעות "בית השמש העולה". במופע, שהחל במסגרת פסטיבל "בלוז, סרטים ווידאוטייפ", ביצע רודנר, עם להקת הליווי The Ruderunners (עידו אגמון, ספי אפרתי, נועם רפפורט וטל לבני), שירים של להקות "הפלישה הבריטית": הביטלס, הרולינג סטונז, החיות, קרים ואחרות. באותה שנה הופיע רודנר בפסטיבל ניצנים, שם אירח את יוני בלוך. בהמשך הופיע בפסטיבל שיר היונה, וב"פסטיבל השירים של ישראל".

בשנת 2006 החל רודנר להנחות תוכנית ראיונות לילית בשם "מרגיש בבית", בערוץ 2. בתוכנית הוא מראיין זמרים שונים, ומלווה אותם במשך יום בחייהם. התוכנית שודרה במשך 2 עונות.

בשנת 2007 הוציא רודנר את אלבומו "מכונת השירים הגדולה", בהפקתו של קובי אוז ובעיבודים של ערן וייץ ושלומי לביא. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "מכונת השירים הגדולה", אשר הלחין רודנר למילים של לאה איני, "זה אותו הקיץ" ו"השארת אותי עם הרוח". פרט ל"מכונת השירים הגדולה" כתב והלחין רודנר את כל שירי האלבום.

בשנת 2008 חידשו חברי "איפה הילד?" את פעילות הלהקה, ובשנת 2012 יצא אלבומם "בני המאה ה-20".

מאז 2011 מלמד רודנר בבית הספר למוזיקה "מזמור", וכן מלווה הרכבים ובוגרים מקרב תלמידי בית הספר.

בשנת 2013 רודנר הפיק מוזיקלית את המופע אינדי ילד - מופע רוקנ'רול לכל המשפחה.

לאחר שתיקה ארוכה, הוציא רודנר ב-2013 שני סינגלים ראשונים לקראת אלבום הסולו "זמן אסיף" שיצא בהמשך השנה. האלבום, שהעבודה עליו ארכה שלוש שנים, בהן נטל חלק כשותף הגיטריסט ערן ויץ, כולל 10 שירים שאת כולם כתב רודנר, למעט אחד שנכתב על ידי אחיו רוני יעקבי. חלק מהשירים באלבום כמו "ישראבלוז" הנם בעלי אופי מחאתי ופוליטי.

במרץ 2017 הוציאו חברי "איפה הילד?" את אלבומם החמישי "מתוק בחשיכה", בהפקתו המוזיקלית של עופר מאירי.

בשנת 2019 הוציא רודנר את האלבום "יהומה". שנתיים לאחר מכן, ב-2021 הוציא רודנר במשותף עם ערן ויץ את האלבום חי שירים המורכב מ-18 ביצועים אקוסטיים ומינימליסטיים לקלאסיקות ישראליות.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1995- 1999 היה נשוי לאיגי וקסמן. ב-29 ביולי 2007, התחתן רודנר בשנית ונשא את בת זוגו האוסטרלית, קרן. לזוג שתי בנות ובן. באפריל 2021 פורסם כי בני הזוג נפרדו לאחר 14 שנות נישואין[4]. ב 2023 החל לנהל זוגיות עם יולי מילר ואף כתב לה שיר

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם "איפה הילד?"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמי רודנר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]