חמסין (סרט)
 | |
| בימוי |
דניאל וקסמן  |
|---|---|
| הופק בידי | יעקב ליפשין |
| תסריט |
דניאל וקסמן |
| שחקנים ראשיים |
שלמה תרשיש |
| מוזיקה |
רביב גזית |
| צילום |
דוד גורפינקל |
| מדינה |
ישראל |
| הקרנת בכורה |
1982 |
| משך הקרנה |
85 דק' |
| שפת הסרט |
עברית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חמסין הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1982, בבימויו של דניאל וקסמן, על פי תסריט מאת דניאל וקסמן, יעקב ליפשין ודני ורטה (נוקיו). הסרט צולם על ידי הצלם דוד גורפינקל, ואת המוזיקה כתב רביב גזית.
עלילת הסרט, שנוצר בסיוע הקרן לעידוד סרטי איכות, מתרחשת בגליל ועוסקת ביחסים המתוחים שבין יושביו הערביים לאלו היהודיים, מתחים המגולמים במאבק על אדמה. גדליה (שלמה תרשיש), אשר מעוניין לרכוש משכניו הערביים את אדמתם, לפני שהמדינה גם כך תחרימה, מגלה שחאלד (יאסין שוואף), הפועל הנאמן שלו, מנהל רומן עם אחותו חוה (חמדה לוי), ומכאן הדרך קצרה לסיום טראגי.
חדשנותו וחשיבותו של הסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נחשב לסרט הראשון שהתעמת עם הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת מבט ביקורתית (אם כי לעיתים מצוין סרט הטלוויזיה חרבת חזעה כסרט שהקדים אותו בכך). בהתאם, חוקרת הקולנוע אלה שוחט סבורה שהוא החל את מה שהיא מכנה במחקרה החלוצי "הגל הפלסטיני" בקולנוע הישראלי (שקדמו לו הקולנוע האישי והקולנוע הלאומי-ההרואי).[1]
הסרט הקדים סרטים רבים וידועים בני הקולנוע הפוליטי של שנות ה-80 ובהם מאחורי הסורגים ואוונטי פופולו, אשר כמוהו הציבו את היחסים בין יהודים לערבים במרכז העלילה, הציגו דמויות פלסטיניות ראשיות חיוביות ובעלות עומק, בחרו בשחקנים פלסטינים לגילומן ולפיכך השמיעו את הניב הפלסטיני בחלק ניכר מן הסרט.
התקבלות, פרסים וביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הוקרן במספר ארצות באירופה, זכה בפרס השני בפסטיבל לוקרנו, בפרס זכויות האדם בפסטיבל שטרסבורג ובפרסי הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר מאת מרכז הסרט הישראלי של משרד המסחר והתעשייה (שקדם לפרס אופיר).[2]
בישראל צפו בסרט כמאה אלף צופים בבתי הקולנוע,[3] והוא זכה לשבחי הביקורת.[4] הסרט עורר ויכוח ציבורי סוער למדי. הוויכוח נסוב בין היתר סביב החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות לאפשר את הצפייה בו מגיל 18 בלבד. לאחר ערעור היוצרים על החלטת המועצה, זו שקלה שנית את החלטתה והורידה את גיל הצפייה לגיל 16.[5]
הסרט זכה בפרס הסרט הישראלי המצטיין לשנת 1982, בתחרות הסרט הישראלי.[6]
בדצמבר 1989 נבחר "חמסין" כסרט העשור, על ידי פורום מבקרי הקולנוע.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חמסין", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חמסין", באתר AllMovie (באנגלית)
"חמסין", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "חמסין", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "חמסין", באתר אידיבי
"חמסין", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "חמסין", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "חמסין" באתר קרן הקולנוע הישראלי
- עירית שמגר, ארץ ללא מוצא, מעריב, 14 באוקטובר 1982 - ריאיון עם דניאל וקסמן על הפקת הסרט
- אורי קליין, 30 שנה אחרי שהופק, האלגוריה הפוליטית במרכז סרטו של דני וקסמן ממשיכה להדהד והופכת אותו לאחד הסרטים המשמעותיים בקולנוע הישראלי, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Shohat, Ella (2010 [1989]). Israeli Cinema: East/ West and the Politics of Representation. New York: I.B. Tauris.
- ^ Kronish, Amy (2003). Israeli Film: a Reference Guide. Westport: Praeger.
- ^ גרץ, נורית (1993). סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודה לקולנוע. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ עירית שמגר, חמסין ****, מעריב, 7 בינואר 1983
אהרון דולב, מודעות כואבת, מעריב, 17 באוקטובר 1982
רחל נאמן, הם עשו השנה, כותרת ראשית, 7 בספטמבר 1983 - ^ אורן, עמוס (1982ב'). "גם מפיקי 'חמסין' יוצאים נגד הצנזורה." ידיעות אחרונות, נובמבר 5.
- ^ "חמסין" הסרט הישראלי המצטיין לשנת 1982, דבר, 21 בפברואר 1983
- ^ רינת פרימו, "חמסין", סרט העשור. מתחמם, חדשות, 19 בדצמבר 1989