חמסין (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חמסין
Eastern Wind Cover.jpg
בימוי דניאל וקסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה יעקב ליפשין
תסריט דניאל וקסמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שלמה תרשיש עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה רביב גזית עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דוד גורפינקל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1982 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חמסין הוא סרט דרמה ישראלי משנת 1982, בבימויו של דניאל וקסמן, על פי תסריט מאת דניאל וקסמן, יעקב ליפשין ודני ורטה (נוקיו). הסרט צולם על ידי הצלם עטור השבחים דוד גורפינקל, ואת המוזיקה כתב רביב גזית.

עלילת הסרט, שנוצר בסיוע הקרן לעידוד סרטי איכות, מתרחשת בגליל ועוסקת ביחסים המתוחים שבין יושביו הערביים לאלו היהודיים המגולמים במאבק על אדמה. גדליה (שלמה תרשיש), אשר מעוניין לרכוש משכניו הערביים את אדמתם לפני שהמדינה גם כך תחרימה, מגלה שחאלד (יאסין שוואף), הפועל הנאמן שלו, מנהל רומן עם אחותו חוה (חמדה לוי), ומכאן הדרך קצרה לסיום טראגי.

חדשנותו וחשיבותו של הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נחשב לסרט הראשון שהתעמת עם הסכסוך הישראלי-ערבי מנקודת מבט ביקורתית (אם כי לעיתים מצוין סרט הטלוויזיה חרבת חזעה כסרט שהקדים אותו בכך). בהתאם, חוקרת הקולנוע אלה שוחט סבורה שהוא החל את מה שהיא מכנה במחקרה החלוצי "הגל הפלסטיני" בקולנוע הישראלי (שקדמו לו הקולנוע האישי והקולנוע הלאומי-ההרואי).[1]

הסרט הקדים סרטים רבים וידועים בני הקולנוע הפוליטי של שנות ה-80 ובהם מאחורי הסורגים ואוונטי פופולו, אשר כמוהו הציבו את היחסים בין יהודים לערבים במרכז העלילה, הציגו דמויות פלסטיניות ראשיות חיוביות ובעלות עומק, בחרו בשחקנים פלסטינים לגילומן ולפיכך השמיעו את הניב הפלסטיני בחלק ניכר מן הסרט.

התקבלות, פרסים וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן במספר ארצות באירופה, זכה בפרס השני בפסטיבל לוקרנו, בפרס זכויות האדם בפסטיבל שטרסבורג ובפרסי הסרט הטוב ביותר והבמאי הטוב ביותר מאת מרכז הסרט הישראלי של משרד המסחר והתעשייה (שקדם לפרס אופיר).[2]

בישראל עורר הסרט, בו צפו כמאה אלף צופים בבתי הקולנוע,[3] ויכוח ציבורי סוער למדי. הוויכוח נסוב בין היתר סביב החלטת המועצה לביקורת סרטים ומחזות לאפשר את הצפייה בו מגיל 18 בלבד. לאחר ערעור היוצרים על החלטת המועצה, זו שקלה שנית את החלטתה והורידה את גיל הצפייה לגיל 16.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Shohat, Ella (2010 [1989]). Israeli Cinema: East/ West and the Politics of Representation. New York: I.B. Tauris.
  2. ^ Kronish, Amy (2003). Israeli Film: a Reference Guide. Westport: Praeger.
  3. ^ גרץ, נורית (1993). סיפור מהסרטים: סיפורת ישראלית ועיבודה לקולנוע. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.
  4. ^ אורן, עמוס (1982ב'). "גם מפיקי 'חמסין' יוצאים נגד הצנזורה." ידיעות אחרונות, נובמבר 5.